חקירות אפידמיולוגיות זה פאסה: תוכנית בדיקות הקורונה המקיפה של חתן פרס נובל לכלכלה

זוכה הנובל פול רומר סבור ששיטת "איתור המגעים" לא יעילה ועבר זמנה • בראיון בלעדי ל"גלובס" הוא מסביר למה החזון שלו לבדיקות קורונה לכולם רלוונטי במיוחד למוקד חדשנות כמו ישראל, מאשים את הממסד הרפואי בכשל אינטלקטואלי, ומציע לקחים לכלכלה ביום שאחרי המגפה

פרופ’ פול רומר / צילום: רויטרס
פרופ’ פול רומר / צילום: רויטרס

איך אפשר לפתוח מחדש את המשק ולחזור לפעילות כלכלית, מבלי להביא להתפרצות מחודשת של המגפה? פרופ' פול רומר משוכנע שהתשובה נמצאת לנו מול העיניים, והיא בת השגה - אנחנו צריכים לערוך בדיקות קורונה לכולם, לגלות מי חולה, ולבודד אותו. זו תוכנית פשוטה שעשויה להישמע שאפתנית. אנחנו בקושי מצליחים לבדוק את מי שחולה כרגע, אז לבדוק את כל האוכלוסייה? רומר משוכנע שזה אפשרי, ושזו הדרך להיחלץ מהמשבר הכלכלי. אבל קודם כול, אנחנו צריכים להשתחרר מהקיבעון המחשבתי.

רומר (64) הוא זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2018, בזכות "שילוב חדשנות טכנולוגית בניתוח מאקרו-כלכלי ארוך טווח", כהגדרת ועדת הפרס. לאורך השנים הוא הספיק לנהל קריירה מגוונת באקדמיה ומחוצה לה. הוא לימד בשורה של מוסדות אקדמיים מובילים, ייעץ לממשלות בעולם, מכר מיזם לימוד מרחוק שהקים, וכיהן ככלכלן הראשי של הבנק העולמי. בחודשים האחרונים הוא מנהל קמפיין שמטרתו לשכנע את הממשל האמריקאי לשנות גישה, ולאמץ את היוזמה שלו לתוכנית בדיקות שאפתנית, שתאפשר לפתוח בביטחה את המשק, וחשוב לא פחות, גם את בתי הספר. כפי שהוא מבהיר בראיון בלעדי ל"גלובס", רומר מאמין שההצעה הזאת רלוונטית בהחלט גם עבור ישראל.

הוא מתחיל במשל. "נניח שקרה משהו נורא, ואנחנו מגלים שאחוז אחד או שניים מהמכוניות שלנו ממולכדות. בכל פעם שאנחנו נוסעים, המכוניות האלה מתפוצצות והורגות אנשים. מה אנחנו עושים? דבר ראשון, מפסיקים לנהוג, וזה יעצור את ההרג. אבל אחר כך מבינים: אנחנו חייבים לנסוע. בשלב הזה יהיו הרבה הצעות. בואו פשוט ננהג לאט. בואו ננהג רק בימי שלישי, או ניסע רק לקניות מצרכים. אבל כשאתה נוסע במכונית ממולכדת - היא תתפוצץ. הדרך היחידה להתמודד עם הבעיה היא להבין איזה מכוניות ממולכדות, ולא לנסוע בהן".

"זו הסיטואציה שבה אנחנו נמצאים עם המגפה הזאת. נכון לעכשיו, אחוז אחד או שניים מהאוכלוסייה נדבקו. הם צריכים להיות נתונים למגבלות: צריך להכניס אותם לבידוד. אנחנו יכולים לתמוך בהם, לדאוג שהבידוד שלהם יהיה נוח ככל הניתן, ולא מזיק כלכלית. אבל אם הם בבידוד למשך שבועיים, הם לא מדביקים אנשים אחרים - ואז המגפה מפסיקה. זו הדרך להשתלט על המגפה".

"הצעד העיקרי הוא להבין מי האנשים שהם כמו המכוניות הממולכדות. מי האנשים שנדבקו. אם אתה מזהה מי הם, אתה מטיל עליהם מגבלות - ואתה לא צריך להטיל מגבלות על כל השאר, ולא צריך להרוג את הכלכלה".

"החלטת המדיניות החשובה ביותר בימי חיינו"

כדי להבין את הגישה של רומר אפשר לנסות להשוות אותה לגישה הנוכחית בארה"ב ובישראל: בדיקות הקורונה מתמקדות בעיקר באנשים עם תסמינים. בשאיפה לפחות, כשמתגלה אדם חולה, מנסים לאתר את כל מי שבאו איתו במגע ואולי נדבקו. בשלב השני, אחרי "איתור המגעים" הזה, בודקים את מי שנחשפו לחולים על מנת לגלות אם גם הם חולים (כשהחודש אף הוקשחו בישראל הקריטריונים לעריכת הבדיקות). ככה, לכאורה, אפשר לקטוע את שרשראות ההדבקה. רומר משוכנע שהשיטה הזאת לא יעילה, ועבר זמנה.

"איתור מגעים הוא שיטה שאולי הייתה הגיונית לפני 50 שנה", אומר רומר, "אבל המציאות היא שכיום הבדיקות הרבה הרבה יותר זולות". העלות הנמוכה של הבדיקות, הוא מסביר, אומרת שאנחנו יכולים לעשות בדיקות המוניות, גם לאנשים שאין סיבה מיוחדת להניח שהם חולים - אבל שעובדים במקצוע שחשוף להרבה אנשים אחרים.

"בעצם השאלה היא מה הדרך הכי כדאית לגלות מי האנשים שמדביקים כרגע, ולבודד אותם", אומר רומר. איתור מגעים היא רק דרך אחת לזהות אנשים שאותם צריך לבדוק, ויש גם אחרות. "אפשר לבדוק אנשים במקומות שבו סביר שהם יהיו מדבקים. נניח, להסתכל על המקצוע שלהם, כדי להבין האם הם באים במגע תכוף עם הציבור הרחב. למשל - חובשים, אחיות, נהגי אוטובוס. זו דרך אחת למקד את הבדיקות. לחלופין, אפשר לערוך בדיקות לפי אזורים. אם יש מוקד התפרצות, תעשו שם הרבה בדיקות שם.

"חשוב להבין שאם אנחנו מסוגלים לבצע איתור מגעים מאוד אפקטיבי, בלי שגיאות, כשהמחלה בשכיחות מאוד נמוכה, ניתן להכיל את המגפה. אבל אם מפספסים את ההזדמנות הזאת, ומגיעים למצב שבו אנחנו נמצאים כרגע בארה"ב, עם מיליוני אנשים שנדבקו, זה פשוט אבסורדי לחשוב שנאתר כל מגע של כל אדם שנדבק. בנוסף, חייבים להגיב מהר. ככל שמקדימים לאתר לאתר אדם שנדבק, כך אפשר להכניס אותו כמה שיותר מהר לבידוד, ולעצור את התפשטות המגפה. אחת הבעיות עם איתור מגעים היא שזה לוקח הרבה זמן. אתה צריך להתקשר, לברר עם מי החולה היה בקשר, ואז אתה מתעכב, כי אתה צריך לזמן לבדיקות את האנשים שאיתם הוא בא במגע. עוד מתחילת המגפה היו מודלים של המגפה שטענו שאיתור מגעים לא יצליח לבלום את הווירוס הזה".

אבל התוכנית המלאה של רומר היא שאפתנית הרבה יותר. לא רק לבדוק את כל העובדים במקצועות קריטיים, אלא בשלב הבא, עם הגידול בנפח הבדיקות, לבדוק את כולם. הוא מציע לבדוק את כל אוכלוסיית ארצות הברית, פעם בשבועיים. ככה, אפשר יהיה לאתר את כל החולים בקורונה באמריקה. אבל המשמעות היא לערוך 25 מיליון בדיקות ביום בארה"ב. בישראל, מדיניות כזאת אומרת 650 אלף בדיקות ביום.

כרגע אנחנו מתקשים לערוך 30 אלף בדיקות ביום ולהחזיר לאנשים תוצאות בזמן.
"תראה, ישראל אמורה להיות סטארט-אפ ניישן, נכון? אתם אמורים להיות טובים בחדשנות, לא? יש עשרות חברות שמוצאות דרכים חדשות לבצע בדיקות. הם מפתחים מכונות PCR (לפענוח בדיקות קורונה) בגודל של טוסטר, כך שיהיה אפשר להציב מכונה כזאת בכל בית הספר. אנחנו יודעים איך לעשות PCR. זה פשוט עבודה הנדסית לכווץ את זה למכונה קטנה".

בנוסף, אומר רומר, ניתן להגיע לקיבולת גבוהה יותר של בדיקות באמצעות יצירת פול (או 'איגום') של דגימות שנבדקות ביחד, "ואחת החברות הראשונות שהראתה איך לעשות את זה הייתה מישראל" - למעשה יש כמה צוותי חוקרים ישראלים העובדים על איגום דגימות. "השיטה הזאת מאפשרת לקבץ כמה בדיקות ביחד ולעבד אותן יותר מהר. יש משהו לא בסדר עם מדינות שמאוד חדשניות טכנולוגית, אבל אומרות 'אנחנו חסרי אונים, אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר, אנחנו לא יכולים למצוא דרך לעשות בדיקות'. זה פשוט לא כזה קשה. תחשוב על בדיקת הריון. נשים יכולות לקנות בדיקה בחנות, לקחת אתה הביתה, ולגלות אם הן בהריון. זה לא כזה שונה. אנחנו פשוט צריכים לעשות את זה בקנה מידה גדול יותר".

עוד בדיקות דורשות עוד מימון. אלא שבימים אלה המחוקקים האמריקאים נמצאים בדיונים על חבילת סיוע נוספת, ולא ברור מה היקף התקציב שייועד בה להגדלת כמות הבדיקות. . לפי הדיווחים, הבית הלבן מתנגד ליוזמה של סנטורים משתי המפלגות להגדיל את התקציב הזה. בתחילת החודש, רומר פרסם בבלוג שלו פוסט המגדיר את הכרעת המימון שעל הפרק בתור "החלטת המדיניות החשובה ביותר בימי חיינו".

למה ההחלטה הזאת כל כך חשובה?
"אחד הדברים שדרושים על מנת לרתום את כל החדשנות הזאת הוא לוודא שיש זרם הכנסות מיועד (לעריכת בדיקות). יש סיכוי שהקונגרס יקצה בחוק הזה 75 מיליארד דולר לבדיקות. אם זה ייקרה, אנחנו נוכל להשתלט על המגפה הזאת בארה"ב. ואני חושב שזו אכן החלטת המדיניות החשובה ביותר, כי או שנעשה את זה החודש - או ששום דבר לא יקרה עד תחילת 2021 (תום כהונתו הנוכחית של הנשיא טראמפ). עוד שישה חודשים של התפשטות המגפה הזאת, עוד שישה חודשים של שפל כלכלי, עלולים לחולל נזק תמידי למרקם החברתי בארה"ב. אני באמת לא חוויתי מעולם תקופה שבה להחלטה אחת של הקונגרס תהיה כזאת השפעה על החיים של כולם".

ובשלב הזה רומר מבקש להוסיף הבהרה: בדיקות המוניות הן לא הכל. "גם חבישת מסיכות היא מאוד חשובה".

"אם הווירוס לא תחת שליטה, התמריצים יבוזבזו"

רומר ממוקד בצורך לבלום את המגפה. גם כאשר אני שואל אותו כמה נדיבות אמורות להיות תכניות הסיוע הכלכלי, התשובה שלו חוזרת לצורך להשתלט על הווירוס. "קודם כול, אם המגפה הייתה תחת שליטה, אז תוכנית תמריצים הייתה יכולה לגרום לאנשים לצאת, להוציא כסף, ולהחיות את הכלכלה. אבל אם הווירוס לא תחת שליטה, התמריצים יבוזבזו.

"דבר שני, יש צורות שונות של תמריצים שיכולות לתרום לכך שהווירוס יהיה תחת שליטה. הממשלה צריכה לשלם לאנשים להיכנס לבידוד כשהם מקבלים תשובה חיובית. פשוט תשלמו להם סכום קבוע, או תשלימו את ההכנסות האבודות שלהם. ככה אתה לא כופה הוצאות על המעסיקים שלהם ואתה לא מכריח אנשים להפסיד כסף. צריך לשלם להם כשהם בבידוד, ולהקצות משאבים כדי לוודא שהם מקבלים אוכל ואת האספקה שהם צריכים.

"אחד הדברים הנוספים שלמדנו הוא שיש הרבה הדבקה בתוך הבית. אם אחד ההורים נכנס לבידוד בבית, צריך לבודד את כל המשפחה. הילדים, בני הזוג, כולים צריכים להיות מבודדים. לחלופין, צריך לאפשר בידוד של שבועיים במלונית. אני חושב שרוב האנשים יעדיפו בידוד בבית, כי נראה שילדים לא סובלים יותר מדי כשהם נדבקים. בכל מקרה, הממשלה יכולה להוציא הרבה יותר כסף לתמוך באנשים בבידוד. זה שניים במחיר אחד: זה יגדיל את המוכנות של אנשים להיבדק לציית להוראות בידוד, וזה יעזור להכניס כסף למשק וככה יתמוך בפעילות כלכלית".

עוד נושא שאתה שם עליו דגש הוא הצורך להחזיר את בתי הספר לפעילות.
"אנחנו מתעסקים כאן עם עלויות ותועלות. יש תועלת לחזרה לפעילויות מסוימות אבל יש גם עלות. כי אם נחזיר את הפעילות זה יגדיל את ההידבקות בקורונה. אנחנו צריכים להתמקד בפתיחת הפעילויות שיש להן את התועלת הכי גדולה. בארה"ב פתחנו ברים ומסעדות, שמספקים לאנשים עבודה, ומספקים גם 'תועלות צריכה', אבל יש בהם הפצה משמעותית של הווירוס. לא עשינו שום דבר כדי להימנע מהנזק, וקיבלנו התפרצויות גדולות.

"בתי ספר, לעומת זאת, הם פעילויות שיוצרות תועלת אדירה לחברה. יש להם חשיבות ענקית לעתיד, להכנסות ולהזדמנויות של דור שלם. מאוד חשוב להחזיר את בתי הספר, ואנחנו יכולים לעשות את זה בלי להגדיל את התפשטות המחלה. להחזיר את התלמידים לבתי ספר - אבל במקביל לעשות מספיק בדיקות כדי להימנע מכך שבתי ספר יהפכו לאתרי הפצה של הווירוס".

אתה לא קונה את הרעיון של למידה מרחוק?
"לא. הראיות ברורות. למעשה אני הייתי בעסק הזה והקמתי חברה ללימוד מרחוק לתלמידי קולג' (Aplia). הטענה שלנו הייתה שזה יכול לעזור ללימוד בכיתות. אבל זה מעולם לא היה תחליף. עבור רוב הסטודנטים, לא מדובר במשהו שיכול להחליף לאינטראקציה פנים אל פנים. 95% מהסטודנטים לא יגיעו לאותם הישגים בסביבה של לימוד מרחוק".

נון קונפורמיסט שמאמין בקידמה

פול רומר ידוע בתור נון קונפורמיסט שאינו חושש מעימותים. את תפקיד הכלכלן הראשי בבנק העולמי, למשל, הוא נאלץ לעזוב לפני שנתיים, אחרי 15 חודשים בתפקיד בלבד, על רקע המהומה שעוררה דרישתו שחוקרי הבנק יכתבו באופן ברור, נגיש, ותמציתי יותר, וטענתו שאנשי הבנק שינו מדדים, ייתכן משיקולים פוליטיים. וכך, כשאני שואל אותו האם יש לו מסר להנהגה בישראל, הוא מנצל את ההזדמנות כדי למתוח ביקורת חריפה על הממסד האקדמי הרפואי.

"אני חושב שהרבה מהאשמה לביצועים הגרועים בארה"ב ובבריטניה כוונה אל המנהיגים הפוליטיים שלנו. אני רוצה להציע לאנשים להסתכל על מקור נוסף של הבעיה, בלי לנקוט עמדה. אני חושב שהמנהיגים האקדמיים שלנו בתחום בריאות הציבור היו אחראים לכשל אינטלקטואלי נורא. לווירוס הזה יש הרבה מקרי הדבקה על ידי אנשים שאין להם עדיין סימפטומים או שלא יהיו להם סימפטומים, וזה אומר שבלתי אפשרי לשלוט בו עם איתור מגעים. במקביל, הבדיקות הופכות להרבה יותר זולות והרבה יותר זמינות.

"אבל קהילת בריאות הציבור האקדמית מאוד התנגדה לניצול המידע החדש הזה, ולאמירה שצריך לעשות דברים אחרת. הווירוס הזה שונה, ויש לנו אפשרויות חדשות. לא הייתי מאשים רק את המנהיגים. הייתי מאשים את האינטלקטואלים, שכשלו מלהקדיש תשומת לב לנתונים.

"והנה העובדה שמספרת את הסיפור: בסוף 2019 נערך באוניברסיטת ג'ונס הופקינס ניתוח שבדק מי המדינות הכי מוכנות להתמודד עם מגפה. במקום הראשון? ארה"ב. במקום השני? בריטניה. וזה בגלל שהדירוג הסתכל על דברים כמו 'האם יש לך פרופסורים שכותבים הרבה על הנושאים האלה'. וכן, יש לנו הרבה פרופסורים שכותבים הרבה מאמרים. אבל אם כבר, זה הפך אותנו לפחות פרגמטיים, איטיים יותר להגיד זה לא עובד, בואו ננסה משהו אחר.

"כשנסתכל אחורה על כל זה, נזהה כישלון אינטלקטואלי עמוק. אנחנו באקדמיה צריכים להבין מה עשינו לא נכון ולוודא שאנחנו לא עושים את זה שוב".

יש גם מי שטוען שהמגפה צריכה לגרום לנו לחשוב מחדש לגבי מבנה הכלכלה שלנו, שאנחנו צריכים לצאת ממנה עם כלכלה שבנויה אחרת.
"תחשוב על מגיפת הכולירה בערים. אנשים היו יכולים לומר 'אנחנו צריכים כלכלה אחרת, לא יכולות להיות לנו ערים יותר!'. לחלופין אפשר היה לומר: 'אנחנו פשוט צריכים לבנות מערכת ביוב'. וזה נכון גם לגבי הכלכלה שלנו. אנחנו לא צריכים שינויים עמוקים אלא למצוא דרך לבדוק ולבודד אנשים שיש להם פתוגנים ויראליים.

"אני כן חושב שנוכחנו שבעקבות לחצי השוק, יש לנו מערכת שנוטה לפעולה מאוד יעילה, אבל שהיא לא מאוד עמידה או איתנה. ויכול להיות שמקבלי ההחלטות צריכים לעודד יותר עמידות ואיתנות".

איך עושים את זה?
"יש שצעדים פשוטים שאפשר לנקוט - למשל להחזיק מלאי של מסיכות ומכונות הנשמה. אבל יש גם דברים אחרים, למשל מה שנטפליקס עושה. יש להם כלי שנקרא chaos monkey, שפשוט 'שובר' דברים. למשל, גורם לנתבים ולשרתים להפסיק לעבוד. זה מכריח את כולם לתרגל: כשמשהו מתקלקל מה אנחנו עושים, האם יש לנו אלטרנטיבה? אנחנו יכולים להיעזר במין chaos monkey כזה שמכריח את המערכת הכלכלית לעשות את התרגיל הזה באופן שגרתי. אוקיי, אני צריך לעבור לספק אחר, אני צריך לוודא שאני יכול להמשיך לתפקד. ותרגיל כזה עשוי להביא לתובנה שאיפשרנו ליותר מדי מונופולים לצוץ. שאחת הסיבות לכך שאין לנו עמידות נובעת מהעובדה שאין לנו יכולת פשוט ללכת ולמצוא ספק אחר".

במסמך שבו אתה מציג את תוכנית הבדיקות אתה כותב: "רק בגלל שמשהו אינו מוכר זה לא אומר שהוא בלתי אפשרי". תוכל לומר עוד?
"זה המסר של כל הקריירה שלי. המין האנושי ממשיך לגלות דברים חדשים. הטרנזיסטור, אנטיביוטיקה, בדיקות מולקולריות. דברים פנטסטיים שאנחנו יכולים לגלות ולהשתמש בהם. אבל המחשבה תמיד נוטה לחזור לכך שהדברים היחידים שאפשריים הם הדברים שאנחנו מכירים. 'אני לא יכול להאמין שאנשים יוכלו לטוס במטוס', 'אני לא מאמין שנוכל להסתכל על אר-אן-אי של וירוסים בגוף'. אנחנו צריכים להמשיך להזכיר לאנשים שדברים בלתי מוכרים, שטרם גילינו - הם עדיין אפשריים. המרדף אחרי הדברים האלה הוא הבסיס לקידמה. אנחנו נמשיך להתקדם, ונמשיך למצוא דרכים לפתור בעיות כמו פתוגנים ויראליים - אבל זה דורש אמונה באפשרי". 

פרופ' פול רומר

 בן 64, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2018 , על "שילוב החדשנות הטכנולוגית בניתוח מאקרו כלכלי ארוך טווח" ● רומר הוא בעל תואר ד"ר לכלכלה מאוניברסיטת שיקגו (1983), לימד בשורה של מוסדות צמרת, בהם סטנפורד, ברקלי, ושיקגו וכיום מרצה באוניברסיטת NYU ● ב-2018 הוא  עזב את תפקיד הכלכלן הראשי של הבנק העולמי אחרי 15 חודשים בלבד , אחרי שהעלה טענות לאי סדרים בבנק ● רומר  ייסד חברה ללימוד מרחוק באוניברסיטאות, שנמכרה בשנת 2007

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988