האם "סיכול" הוא המונח שישלוט בדיונים משפטיים על השלכות הקורונה על יחסי עבודה? לא בטוח בכלל

במציאות של משבר הקורונה – כולם נפגעים, גם בעלי העסקים וגם עובדיהם, המציאות הקשה נכפתה על כולם • לכן, הסיכול עלול לעשות עוול דווקא למעסיקים

פיטורי עובדים / צילום: Shutterstock
פיטורי עובדים / צילום: Shutterstock

החיים בעת הזו הם כמו רכבת הרים מהירה ותלולה. עוד לא הספקנו להתרגל להודעה החגיגית של ראש הממשלה לפני מספר שבועות על אודות ניצחון הקורונה, והנה אנו בעיצומו של גל שני וחזרתן של מגבלות מרחיקות לכת, שוב, לחיינו.

בסוף, החיים ינצחו את הקורונה. אולם גם לאחר הניצחון, ברור שנידרש לעסוק בהשלכות הקורונה על שלל תחומי החיים עוד שנים רבות. כך יהיה גם בתחום המשפט. שכן נגיף הקורונה והשלכותיו הביאו לכך שהתקשרויות שנעשו לפני המשבר הפכו בלתי ישימות או כאלה שלא היינו נכנסים אליהן, לו ידענו במועד ההתקשרות על המגפה הקרבה.

לפיכך, בזמן המשבר משפטנים רבים כתבו מאמרים על המונח המשפטי המכונה "סיכול" ככזה שיוכל להסביר מדוע חיובים שנטלנו על עצמנו לפני הקורונה הפכו לכאלה שאין צורך ואפשרות לקיימם בזמן המשבר ולאחריו.

בפשטות, "סיכול" משמעו שבין צדדים חוזה תקף שהופר - צד לחוזה פעל בניגוד לחובותיו. אולם עקב נסיבות שלא ניתן היה לצפות מראש הפך החוזה בלתי ישים או שונה ממה שהוסכם. במצב כזה, לא יהיה צורך בפיצוי או בקיום ההסכם, למרות ההפרה.

אם מישהו היה אומר לנו לפני שנה, שמגפה מסתורית מסין תשתק את העולם ותושיב את כולנו בסגר בבתים ולאחר מכן תשבש את חיינו ואת הכלכלה עוד חודשים רבים בשלל גלים באים והולכים - היינו אומרים שהוא ראה יותר מידי סרטי אסונות. על כן, כך נטען, אלה נסיבות שלא ניתן היה לצפות מראש והשפעותיהן (המהותיות) מתירות הפרה של חוזים. זה הרעיון.

כך גם ביחסי עבודה - הנחת המוצא היא שעובד המוכן לבצע את עבודתו, זכאי לשכר. זאת, אף אם המעסיק מחליט שלא להעסיקו. שני הצדדים מסתמכים זה על זה - המעסיק על כוח העבודה; והעובד - על כך שיש לו עבודה ושכר בצדה. הנחת המוצא היא שכל שינוי ביחסי העבודה - גם חל"ת - יש לעשות בהסכמה.

בזמן משבר הקורונה מדינת ישראל השיתה על בתי עסק רבים מגבלות מרחיקות לכת בנוגע לפעילותם. הדברים הגיעו לכדי איסור על פעילות של עסקים בשלל תחומים ובהם כל תחום צרכנות הפנאי (חנויות, קניונים ועוד). הכל נעשה בתקנות לשעת חירום ועל מנת למנוע הדבקת הציבור במגפה.

מעסיקים רבים מצאו עצמם לא מסוגלים להעסיק את עובדיהם - בין מכוח המגבלות שהושתו וההשלכות הכלכליות של אלה. לכן, עובדים רבים שהיו מוכנים לעבוד, הוצאו בעל כורחם לחופשות ללא תשלום או שפוטרו לא נוכח תפקודם, לעיתים בהליך מהיר, ומצאו עצמם במשק במשבר בו הסיכוי למצוא עבודה - נמוך.

האם ה"סיכול" מסביר את הסיטואציה השונה מהלך הדברים בימים כתיקונם? ייתכן. אולם כאמור בבסיס ה"סיכול" הנחה שהמעסיק פעל בניגוד לחובותיו, ועקב הנסיבות הוא אולי פטור. עם זה, בכל הכבוד, קשה לי להשלים. הסתכלות דיכוטומית כזו משרישה סטיגמות בנוגע ל"בעל ההון" שבוחר להפר התחייבויות, אל מול ה'פועל' שנושא בנטל. במציאות של משבר הקורונה - כולם נפגעים. גם בעלי העסקים וגם עובדיהם. המציאות הקשה נכפתה על כולם.

לכן, הסיכול עלול לעשות עוול דווקא למעסיקים. בחוק החוזים נכתב שחוזה שתוכנו בלתי חוקי או נוגד את 'תקנת הציבור' חסר תוקף. ייתכן שנוכח התקנות לשעת חירום ששלטו בחיינו בזמן ה'גל הראשון' עת מרבית העובדים יצאו לחל"ת. הדבר רלוונטי גם בגל הנוכחי ובוודאי באירועים שנכונו לנו בהמשך, במסגרתו נסגרים עסקים בצווים והחלטות ממשלה - במקרים רבים חוזה ההעסקה הפך בלתי חוקי. עת נאסר למשל על רשת חנויות, על מסעדה או חדר כושר מלפעול, העסקת העובדים בתפקידם - הפכה בלתי חוקית, כל עוד האיסור בתוקף. משעה שהדברים נעשו על מנת לשמור על בריאות העובדים והציבור ולמנוע הדבקה במגיפה - ייתכן שההעסקה הפכה גם מנוגדת לתקנת הציבור.

במצב כזה הסתכלות מאוזנת לא תראה בעובד כמי שהיה מוכן ומזומן לבצע עבודה, ובמעסיק כמי שבחר להפר את חובותיו כלפי העובד. זאת, עת איש לא הפר דבר, והמציאות היא שהכתיבה את התוצאה.

זו תוצאה קשה לעיכול - שחיינו בתקופה בה ללכת לעבודה הפך עניין בלתי חוקי או מנוגדת לתקנת הציבור. אולם תוצאה קשה לעיכול היא גם זו לפיה בעל העסק, שפעילותו העסקית נעצרה או הוגבלה נוכח תקנות לשעת חירום - והוא מצוי במצוקה - ייחשב כמי שמפר חובותיו כלפי עובדיו. 

הכותב הוא שותף במשרד נ. פינברג ושות'

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988