הכנסת תקיים דיון בסוגיית רכש הגומלין בעקבות חשיפת "גלובס"

"גלובס" חשף טענות כי פקידי האוצר מעכבים מכרזים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים בשל התנגדותם לסעיף רכש הגומלין, שמחייב לבצע בישראל רכש או השקעות חוזרות • הדיון בסוגיה יתקיים מחר

עופר שלח, יו"ר הוועדה לביקורת מדינה / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
עופר שלח, יו"ר הוועדה לביקורת מדינה / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

בעקבות חשיפת "גלובס" על המחלוקת בין משרד האוצר למשרד הכלכלה סביב סעיף "רכש גומלין" במכרזי מדינה, תקיים הוועדה לביקורת המדינה דיון סביב השאלה "האם משרדי הממשלה הקוראים לציבור לרכוש מוצרים כחול-לבן, מבצעים בעצמם את ההנחיות שהם מוציאים".

הדיון יתקיים מחר (ב') בשעה 11:45 סביב נושא "רכש גומלין" לאחר שהפרסום ב"גלובס" "הדליק נורות אדומות", בקרב חברי הוועדה. "גלובס" חשף טענות נגד פקידי האוצר, שבשל התנגדותם לסעיף רכש הגומלין במכרזי מדינה, מעכבים מכרזים בהיקף עשרות מיליארדי שקלים, שיכולים להכניס מיליארדי שקלים למשק הישראלי, לייצר מקומות עבודה ולעודד ייצור מקומי.

חברי הוועדה, בהם יו"ר הוועדה ח"כ עופר שלח, וחברי הכנסת קארין אלהרר, סעיד אלחרומי, אוריאל בוסו, יעקב טסלר, אופיר כץ, אוסנת הילה מארק, חמד עמאר, אריאל קלנר, שלמה קרעי והילה שי וזאן, יקיימו את הדיון תחת הכותרת "רכש גומלין והעדפת תוצרת הארץ: דוח מבקר המדינה 62 - עידוד הרכישה של מוצרים ישראלים". בין המוזמנים: לדיון: משרד מבקר המדינה, משרד הכלכלה, התאחדות התעשיינים, נשיאות המגזר העסקי, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל, התאחדות בוני הארץ ונציגים ממשרד ראש הממשלה.

פקידים האוצר מתנגדים "מטעמי חיסכון שגויים"

חובת רכש גומלין המעוגנת בחוק קובעת כי על חברות זרות הזוכות במכרזים לאומיים לבצע בישראל רכש או השקעות חוזרות בשיעור של בין 20% ל-35%. שיעור חובת רכש הגומלין משתנה בהתאם למדינת המקור של החברה. חברות שמקורן ממדינות שעמן יש לישראל הסכמי רכישות ממשלתיות (GPA) מחויבות לרכש גומלין היא 20% בלבד. זוכות אחרות מחויבות ב-35% רכישה של תוצרת או שירותים מישראל. עם זאת, החוק מאפשר מתן פטור מרכש גומלין.

כפי שפורסם ב"גלובס" גורמים במשרד הכלכלה ובהתאחדות התעשיינים טוענים כי "מטעמי חיסכון שגויים" מתנגדים פקידי האוצר לכלול במכרזי המדינה שנמצאים על הפרק סעיף רכש גומלין, המחייב העדפת תוצרת מקומית באחוזים מסוימים מכל מכרז.

מדובר בסדרת מכרזים בתחום התשתיות, חלקם לביצוע מיידי ואחרים לביצוע בתקופה הקרובה, ובהם מכרזי הקו הירוק והסגול בפרויקט הרכבת הקלה לצד מכרזים בתחום תחנות כוח, מתקני התפלה ומכרזים נוספים. בסך הכול עלות מכרזים אלו היא 44.65 מיליארד שקל, וסכום רכש הגומלין הצפוי מהם נע בין 9-15.6 מיליארד שקל למשק, ויתורגם לכ-15,758 משרות בטווח הקצר, קידום פריון, עצמאות ייצורית ותפקודית והגדלת התחרותיות במשק המקומי (הסכום נגזר מאחוז רכש הגומלין, שנע בין 20% ל-35% מסכום המכרז בהתאם למדינה שממנה מגיעה הזוכה במכרז).

הסכומים הללו יכולים להתניע את המשק, ונחוצים במיוחד בימים שבהם יש מעל 800 אלף מובטלים במדינה והעסקים המקומיים במשבר עמוק - אז למה באוצר מתנגדים? הסיבות הרשמיות שניתנו לגורמים המצויים במחלוקת מול האוצר הם כי הסעיף הזה מייקר את המכרזים וכן יגרום לכך שאחד הבנקים המממנים של אחד המכרזים לא יסכים להעניק מימון.

העמדה הזאת לא מקובלת על משרד הכלכלה ועל התאחדות התעשיינים, שם מאיימים בימים אלה בפנייה לבג"ץ נגד האוצר אם המכרזים יפורסמו ללא סעיף רכש גומלין, וגם במשרד הכלכלה דוחים על הסף את ההצדקות שפקידי האוצר מספקים.