גנטיקה | ניתוח

המשקיע מהונג קונג שעשה סיבוב בהוליווד ועכשיו רוצה להפוך את ישראל למעצמת גנטיקה

יו"ר קבוצת AID Genomics הישראלית-הונג קונגית קלווין וו, גדל בסין ופועל מהונג קונג, והתעסק בעיקר במדיה • לאחר שהחליט להשקיע בתחום הבריאות, הקים את החברה בישראל שפועלת בתחום הגנטיקה, והפכה לגורם דומיננטי בתקופת הקורונה

קלווין וו / צילום: Aid Partners, יח"צ
קלווין וו / צילום: Aid Partners, יח"צ

משבר הקורונה הפך כמעט בין לילה חברות רבות בתחום הבריאות לדומיננטיות ומשמעותיות בחיינו. לעתים אלו חברות קטנות, שככל הנראה לא שמענו עליהן לפני כן, ויש להן הזדמנות למנף את הקורונה כדי לצמוח במהירות ולהשתלט על תחומי פעילות חשובים, או לפחות כך הן מנסות. אחת מהן היא AID Genomics, חברה שמעסיקה בישראל 50 עובדים, אבל בעלת שאיפות ופוטנציאל להתרחבות. עד כה היא אחראית לייבוא מיליון בדיקות קורונה לישראל, ובימים אלו היא מקימה שש מעבדות בדיקה בעבור ארבע קופות חולים, מפתחת ערכות בדיקת קורונה עצמאיות וכבר שולחת זרועות למדינות רבות נוספות.

"לא הייתי בחיים במצב שהטלפון לא הפסיק לצלצל, מרגע שפקחתי עיניים. אני מתעורר עם המזרח, הולך לישון עם המערב ובאמצע יש לי את ישראל. היו ימים קשים ועכשיו מתחיל להיות עוד יותר גרוע", מספר שניר זנו, מנכ"ל החברה, בראיון ל"גלובס". "התחלנו לחפש פתרונות לאבחון קורונה כבר בסביבות סוף ינואר. אולם התפיסה הרווחת במדינות שאיתן היינו בקשר הייתה שמדובר בעניין זמני. ככל שעבר הזמן, החלו ליצור איתנו קשר. מכרנו ליותר מ-20 מדינות - אוסטריה, יוון, יפן, אוגנדה, גאנה, דרום אפריקה, קולומביה, ניגריה, ארגנטינה, מקסיקו ועוד".

שניר זנו / צילום: איל יצהר, גלובס
 שניר זנו / צילום: איל יצהר, גלובס

AID Genomics, שמעסיקה עשרות עובדים יושבת ברחובות ונחשבת לחברה ישראלית, אך מאחוריה יש גב אסייתי חזק - מיליארדר סיני, מטה בהונג קונג ופעילות תכנון ביפן. כך, בניגוד לחברות ישראליות רבות שקיבלו השקעה מגורמים סיניים, AID היא שלוחה של הקרן הסינית בישראל, שפועלת בסינכרון עם זרועות בריאות אחרות שלה בעולם. בנוסף, אם הדגש ברוב העסקאות מול סין הוא בהקמת חברה בת של החברה הישראלית בסין וייצור המוצר בסין, הרי שבמקרה הזה ישנו דגש גם על פעילות מו"פ וייצור עבור השוק הסיני בארץ.

שמה של החברה החל להופיע בעיתונים בסוף חודש מרץ. באותם ימים הכותרות עסקו בצורך דחוף בבדיקות קורונה, ומיי הריטג' הישראלית סיכמה עם משרד הבריאות על הקמת מעבדה בשיתוף BGI, ענקית סינית. אולם מאחורי הקלעים התנהל ויכוח - AID Genomics היא המפיצה הרשמית של BGI בישראל, והיא רצתה לקחת חלק בחגיגה ולמעשה להתחרות ביוזמה של מיי הריטג'.

מבאטמן לתחום הבריאות

מי שיזם את הרעיון להקים בישראל פעילות מחקרית בתחום הגנטיקה, היה יו"ר AID Genomics , קלווין וו, איש עסקים סיני שמומחיותו דווקא בעולם המדיה. קלוויין עמד בראש AID Partners, קרן השקעות פרטית מהונג קונג. הקרן החזיקה, בשיתוף קונסורציום של כמה משקיעים אסייתיים, באולפנים ההוליוודים לג'נדרי, שהפיקו סרטים מוכרים ובראשם סדרת באטמן. הקונסורציום רכש את האולפנים במיליארד דולר וב-2016 מכר אותם ב-3.5 מיליארד דולר לקונגלומרט הסיני Wanda Grou. באתר ויקיפדיה נכתב כי זו היתה העסקה הגדולה ביותר אי פעם שבה נרכשה חברת מדיה אמריקאית על ידי גורם סיני.עוד קודם לכן קלווין רכש אולפנים מהונג קונג שהפיקו את סרטי ברוס לי, ואף ניהל אותם עד 2011. הקרן גם רכשה והפעילה כ-70 אולמות קולנוע בסין עצמה.

קלווין וו / צילום: באדיבות Aid Partners
 קלווין וו / צילום: באדיבות Aid Partners

"לאחר שעשינו את ה-'Home Run' עם מכירת אולפני לג'נדרי, בדקנו כמה ענפים בתחום הטכנולוגיה, אבל בסוף מצאנו את עצמנו נלהבים מתחום הבריאות והתחלנו להשקיע בו", סיפר קלווין, שהשתתף בראיון לצד זנו באמצעות שיחת וידיאו. כדי לממש את שאיפותיה בתחום, ביצעה הקרן שני מהלכים דווקא בישראל - רכישת חברת GeneSort מקרן סינגולריטים של משה חוגג תמורת 23 מיליון דולר, במאי 2017; והקמת AID Genomics. חברת ג'ינסורט מזהה מוטציות גנטיות ספציפיות הקשורות לסוגים שונים של סרטן באופן שמאפשר לאונקולוגים להתאים טיפולים בהתאם למוטציות הגנטיות הספציפיות של המטופל. תובנות לגבי מוטציות אלה יכולות לשנות באופן דרמטי את מהלך הטיפול המומלץ.

"רציתי לבנות תאגיד"

השניים הכירו כמה שנים קודם לכן. זנו התגורר באותן שנים בספרד, שם היו לו עסקים, והוא חזר לארץ כדי להוביל את פעילות הבריאות שקלווין יזם בישראל. "התחלתי ללמוד מה זה בריאות, ומה זה ריצוף גנטי. בסוף זו שרשרת קוד של 3 מיליארד חלקים שהיא ה'אדם'. כל הדאטה של האדם שם. ברגע שהבנתי את זה, אמרתי שאם נעשה משהו מספיק גדול, נוכל לשנות את העולם. התחלתי להעמיק וגיליתי שאמנם ג'ינסורט חברה נחמדה, אבל רציתי לבנות תאגיד גדול. התחלנו להביא אנשים ששירתו בממר"ם ומתעשיות נוספות וייסדנו את AID Genomics, כחברה אחות לג'ינסורט, בשל איזה עניין משפטי שעוד עומד תלוי בחברת ג'ינסורט". בעלת מניות הרוב ב-AID Genomics היא קרן AID, שלצדה הקרן היפנית WiL (World Innovation Lab).

כדי לקצץ בעלויות שהגיעו ל-3,000 דולר, החליטה החברה להחליף את פלטפורמת הריצוף (NGS), שבה השתמשה ממערכת של חברה אמריקאית, למערכת של MGI - חברה בת של ענקית הריצוף הגנטי הסינית BGI Group - עוד לפני תקופת הקורונה. חברת AID היא גם הנציגה הרשמית של BGI בישראל.

"טסנו לפגוש את BGI. הרעיון היה לתת פתרון להתאמה גנטית של תרופות לסרטן במחיר שכל אחד יכול לשלם. גיליתי שאנשים עם מחלה קשה ישלמו הכל, אבל בשבילי תחום הסרטן והכסף שניתן לעשות בו, זה לא היה מספיק. כי הדנ"א כל כך גדול, והעולם לא יודע כלום. במקרה הטוב הוא יידע ב-2022 משהו שממש יכול לשנות עולמות", סיפר זנו.

השניים סימנו מטרה - בניית רשת מעבדות שתהיה בכל מקום, אך המרכז שלה יהיה בישראל. אולם הם לא רצו להסתפק בבדיקות עצמן. "הרעיון הוא לבנות את חברת הבינה מלאכותית הכי גדולה בתעשייה", הם אומרים. כך נטוותה אחת התוכניות המרכזיות של AID - להפוך את ישראל למרכז מו"פ או כהגדרתו של קלווין, ל"שדה מערכה לניסויים קליניים", באופרציה שמוקדיה האחרים יהיו המטה בהונג קונג, ממנה יפעלו הצוותים המשפטיים והפיננסיים, ומיפן משם תבוצע "פעילות התכנון".

הקבוצה מפעילה כמה מוקדים בעולם - בארה"ב, טאיוואן, דרום קוריאה, ספרד ושנזן שבסין. לדברי זנו, "יש מחלקת אנליזה נרחבת בהונג קונג, שמנתחת בכל רגע נתון מה קורה בכל המדינות ומה המדיניות והצרכים בשוק. אנחנו עובדים על כמה עסקאות לבניית מעבדות בהרבה מדינות. מתחילים מהקורונה כדי לעזור לאותן מדינות, אך בהמשך ניתן להן את יתר המעטפת".

חברת AID Genomics / צילום: באדיבות Aid Partners
 חברת AID Genomics / צילום: באדיבות Aid Partners

בדיקות מווהאן לישראל

החיבור עם משרד הבריאות התחיל בשלב די מוקדם של משבר הקורונה. קלווין ביקר בארץ במסגרת סיור עם 20 נערים מבית ספר בעיירה של אמו. "קיבלתי הרבה שיחות מסין והבנתי שההתפרצות מאוד חמורה. לכן אמרתי - צריך שישראל תהיה מוכנה. שניר הציע שנתרום ערכות לבדיקות למשרד הבריאות, אז תרמנו כמה ערכות של BGI. הטסנו אותן ממחוז ווהאן שבסין להונג קונג ומשם לתל אביב. זה לקח זמן, שלא לדבר על העלות, כי אלו היו המשלוחים הראשונים".

האפקט שצעד זה השיג, לדברי קלווין, הוא "ש-MGI ומשרד הבריאות ראו שאנו מאוד מחוייבים להציל חיים. הם ראו אותנו כשותף שלהם. עזרנו להם לבנות את המעבדות לבדיקות הקורונה וסיפקנו הרבה ערכות בדיקה לישראל. מאחר שזו מחלה חדשה, ההזדמנות אפשרה לנו לפתח מומחיות הן בציוד והן בתוכנה".

ו-AID לא רוצה לפספס את ההזדמנות, ולכן ביצעה טוויסט - החברה החלה בפיתוח של ערכת בדיקות קורונה עצמאית. "החזון של קלווין היה לעשות משהו גדול מפה כמו שהוא עשה בסקטורים אחרים", מספר זנו. "את הבדיקה שפיתחנו ברחובות הגשנו לאישורים רגולטוריים בישראל ולמנהל המזון והתרופות בארה"ב, ה-FDA. המטרה היא ערכה מהירה, שתיתן תוצאות תוך 30-40 דקות".

מבחינתם, הם לא מתחרים ב-BGI מכיוון ש"השוק אדיר" והם מתמקדים בערכות שמיועדות בעיקר כדי לתמוך בענף תיירות. "ראינו בהרבה מדינות שלא סומכים על הבדיקות בצד השני, אז אנו רוצים להיות ספק הבדיקות שבאמצע, כזה שיהיה מקובל על שני הצדדים. נפתח מעבדות בשדות התעופה ועל ספינות", מספר זנו. הדרך לחסוך זמן בבדיקה, הם מסבירים, היא קיצור זמן האינאקטיבציה - הריגת הנגיף במטוש - בעזרת אנזים מיוחד. יש להרוג את הנגיף כדי למנוע המשך הדבקה של צוות המעבדה וכדי לאפשר זריקה בטוחה של הנגיף לאשפה.

לדברי זנו, "במעבדות היום מבזבזים שעה על שלב האינאקטיבציה - הריגת הנגיף במטוש - אבל בשיתוף פעולה עם חברה ישראלית שפנתה אלינו, כבר סיימנו את הטסט הראשון. המטרה שלנו בסופו של דבר היא להיות מסוגלים לספק ערכות לכל מדינה. צריך לזכור שבימים של התפרצות של גל שני, הכל עניין של יכולת לספק. מה שתהיה מסוגל לספק, כולם ירצו לקחת".

צפוי מחסור בבדיקות בישראל, כמו שהיה בגל הראשון?
זנו: "משרד הבריאות אומר כרגע שיש לו מספיק, וגם אנחנו מאמינים שנוכל בכל רגע לכסות את כל הביקוש. אני מעריך שעם ההתגייסות של כל הגורמים, אפשר אפילו להגיע לכ-40 אלף בדיקות ביום, לפחות למשך חודשיים קדימה".

לאחרונה חתמה AID Genomics על הסכם עם משרדי הבריאות והביטחון ובכוונת הקבוצה לבנות שש מעבדות לבדיקות קורונה בקופות החולים. התכנון המקורי היה להקים מעבדת בדיקות פרטית, אך בחברה מספרים כי נתבקשו לשנות את ההצעה כדי לסייע בבניית מעבדות לקופות. האתגר הגיע לאחר שהפרויקט יצא לדרך. "במהלך ההטמעה נתקלנו בהתנגדות מצד חלק מקופות החולים, שלא אהבו, בלשון המעטה, את הפרויקט והערימו קשיים רבים - אם בהתנגדויות אשר נחשפנו אליהן בתקשורת בפעם הראשונה ואם בקשיים אשר אנשיי נתקלו בהם מהשטח. למזלנו, כלל הגורמים המעורבים בפרויקט מצד משרד הבריאות ומשרד הביטחון עמלו רבות להצלחת הפרויקט".

למעשה, אומר זנו, "חברת AID הוציאה מיליוני דולרים שלא היו בתכנון, על התאמת המערכות ופיתוח תוכנה או בתהליכים שישביעו את שביעות רצונם של המתנגדים לפרויקט. הראש היצירתי של הצוות הרחב לא נח וייעל כל הזמן את הליך עבודת המעבדה, ובשבועות הקרובים הקבוצה תגיש למעלה מחמישה פיתוחים חדשים שלנו לרגולטורים השונים מסביב לעולם".

בין הפיתוחים שמונה זנו, "מטוש גנרי שפותח בשותפות עם עוד שתי חברות ישראליות; תוכנה מבוססת בינה מלאכותית לניתוח המידע; ערכת בדיקת אנטי-גן לזיהוי מהיר של הווירוס; מכשיר PCR ייעודי של חברה יפנית משולב עם קיט שלנו לזיהוי הווירוס תוך 45 דקות". בנוסף, אומר זנו, "פיתחנו אפליקציה לניהול נוסעים והתאמנו את המעבדה שלנו לאוהל מודולרי מיוחד, אשר יוכל להיות מוקם בכל מקום ברחבי העולם".

לגבי הצורך בפיתוח תוכנה מבוססת בינה מלאכותית לניתוח המידע, מספר זנו: "במהלך ההתקנות בקופות החולים, עלתה התנגדות עזה לשימוש בתוכנות של BGI בטענות של אבטחת מידע. הקמנו צוות מהיר של אנשי תוכנה ובעזרת סיוע נרחב מצד המעבדה הראשית של משרד הבריאות פיתחנו תוכנה בעצמנו בתוך שבועות בודדים".

לדברי זנו, "המטה בהונג קונג משקיע כל הזמן בפרויקטים בעולם, כך שאנו כל הזמן יודעים מה קורה, מי עובד על מה ואיך, והרעיון הוא לחבר אותם. לפני שבעה חודשים התמקדנו בסרטן. ועכשיו בווירוסים ובתחום הניטור הקבוע של הציבור מחוץ לבתי החולים. אנו בוחנים חברות IoT (‘אינטרנט של הדברים'), שיתאימו לכל הקונספט של רפואה אישית - כמו למשל סנסורים שינטרו את השתן כדי לעקוב אחרי תוצאות הטיפול לסרטן. ובסוף נרצה לאחד את הכל לתאגיד אחד שמרכזו בישראל".

עם כמה חברות נפגשתם למטרות השקעה או רכישה?
"כ-150 חברות, רובן סביב דנ"א או סרטן, אבחון ותאי גזע. כמעט את כל החברות בתעשייה. הרוב היו בשלבים מוקדמים, אבל אנחנו החלטנו ללכת על סטארט-אפים בשלבים מאוחרים יותר. הכוח המרכזי שלנו הוא הקשרים שלנו בעולם והיכולת לחבר את החברות הללו ליתר החברות שלנו".

בינתיים לא נחתמו עסקאות נוספות עם גורמים ישראלים. בחברה מעדיפים לבצע רכישות, אך זנו מציין כי יש אפשרות להשקעות "בסכום של עד 100 מיליון דולר, אם נמצא השקעות אסטרטגיות בתחומי הגנטיקה והגנומיקה שיסייעו לפיתוח הקבוצה".

למה בעצם ישראל?
קלווין: "כדי שסרטן יאובחן מוקדם יותר ויטופל כמו שפעת, הרבה תלוי בשיתוף דאטה על המוטציות הגנטיות בין המטופלים. לבינה מלאכותית תפקיד מאוד חשוב בניתוח הדאטה, וישראל משחקת תפקיד חשוב מאוד בהקשר הזה, כי היא מאוד פתוחה למו"פ ויש בה אספקת כוח אדם של אקדמאים, טכנאים ויזמים".

ומה התגובות שאתם מקבלים?
"כשהגענו היינו קצת עוף מוזר. אנשים לא ידעו איך לאכול את זה שבאים אנשים בכלל לא מהסקטור, אבל היום אנשים רואים שכשאנו אומרים משהו, אנו עומדים בו".

השותפה של AID: בדיקות גנטיות ועוברים חכמים

מיהי חברת BGI (ר"ת של Beijing Genomic Institute), מפתחת הבדיקות לקורונה שכבשה את העולם, ו-AID היא היבואנית הרשמית שלה בישראל? BGI היא חברה לבדיקות גנטיות, שאוספת מאגרים של מידע גנטי. בכך אינה חריגה לעומת Foundation של רוש, שאוספת מידע גנטי על רצפי תאים סרטניים, או 23andme, שאוספת רצפי גנום של לקוחות כדי ללמוד את המתאימים בינם לבין מצבים רפואיים, ואפילו מיי הריטג' הישראלית, שאוספת מידע גנומי כדי לבנות מאגר עולמי של קשרים משפחתיים. אלא שכמו כל החברות הסיניות, גם הקשר שלה עם ממשלת סין, הוא השוני.

העיתון האנטי סיני "אפוק טיימז", שיוצא בישראל, העלה ב-12 במאי את הטענה שגורמים סינים הפועלים בישראל, וספציפית BGI, עלולים לדלות מידע ממאגרים רפואיים ישראלים. לא קיימת היום אפשרות חוקית או טכנית לעשות זאת (למעט פריצה למאגרי המידע). עם זאת, תחקירים בארה"ב הובילו לסקפטיות כלפי BGI, והקשו עליה לפעול.

BGI מסוגלת היום לרצף DNA בקיבולת גבוהה מאוד, כנראה יותר מכל חברות ריצוף הגנום האמריקאיות יחד. מה עושים עם רצפי DNA? היום הם משמשים כאמור לניבוי סיכון לתחלואה, לאיתור קשרי משפחה, לזיהוי פלילי וגם להתאמת תרופות. כבר היום ניתן בקלות יחסית לסנתז DNA אם יודעים את הרצף שלו. לכן אפשר לראות היתכנות עתידית מאוד, אך לא לגמרי בלתי אפשרית, של התחזות לאדם אחר באמצעות סינתזה של ה-DNA שלו.

לפי מגזין Wired, חברת BGI הוקמה ב-1999 כמכון מחקר ללא מטרות רווח, שהשתתף בפרויקט פענוח הגנום האנושי. המכון היה הראשון לרצף את הגנום של אורז, ב-2002, ומאז ריצף גנומים של תרנגולת, פנדה, חזירים וגם של בני אדם. בפברואר האחרון הודיעה BGI כי תבנה מערכת המסוגלת לרצף 100 אלף גנומים בשנה. כמות מידע כזו, בעיקר אם הוא מגיע ממקורות מגוונים בעולם ונותן תמונה משמעותית על נקודות דמיון ושוני בין בני אדם, יכול להפוך לנכס שאין שני לו בעולם מבחינת היכולת להפיק תובנות רפואיות. רצפי הגנים שווים הרבה פחות, אם אינם מחוברים לתיק הרפואי של המטופלים.

ב-2013 יצאה החברה בפרויקט שתואם מאוד את התרבות הסינית - ריצוף הגנום של אנשים אינטלגנטים במיוחד, רובם מארה"ב דווקא. המטרה הייתה לאפשר ברירת עוברים כדי להעלות את האינטלגנציה בסין. BGI אמרה אז שברירת עוברים אינה מעוררת אמוציות כה שליליות בסין. בכל זאת, הפרויקט ננטש, כמו גם פרויקט לפיתוח חזירים בשלל צבעים.

האמריקאים חוששים

ב-2009 קיבלה החברה מימון בשווי 1.58 מיליארד דולר מבנק שבבעלות ממשלת סין, והופקדה על הקמת מאגר המידע הגנטי הרשמי של סין. בעקבות זאת, כש-BGI הציעה את עצמה בהתלהבות כמעבדה לריצוף הגנטי בקליפורניה (מקום מושבם של גאונים רבים), הציגו מספר רופאים דוח, לפיו BGI והסניף האמריקאי שלה "אולי נמצאים תחת השפעת ממשלת סין".

החשש הוא מדליפת מידע רפואי, אבל במקרה של ארה"ב - גם מתחרות. האמריקאים חוששים לתת לסינים הובלה בתחומי הביוטק, שהיסטורית הם מובילים. בכל זאת, בקנזס בחרו לרכוש בדיקות מן החברה, וכך גם במספר מדינות כמו שוודיה, סעודיה ואיחוד האמירויות.

האם אנחנו המוצר?

בישראל, BGI נמצאת ברשימת המעבדות המאושרות למשלוח חומר גנטי לחו"ל, ובלבד שמדובר בבדיקה שלא ניתן לבצע בארץ, כלומר בפועל מידע מישראל נוסע לסין. הכוונה היא לא לבדיקות קורונה, אלא לבדיקות גנטיות, למשל בתחום הסרטן. כש-BGI החלה לשווק בישראל בדיקות קורונה דרך מיי הריטג', בכירים בתחום המשפט והטכנולוגיה, ביניהם ד"ר תהילה אלטשולר-שוורץ מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שאלו: מדוע הסינים נותנים בדיקות יקרות בזול? האם אנחנו המוצר?

האש הופנתה למיי הריטג', הידועה כאספנית של מידע גנטי, אולם AID, היבואנית הרשמית של BGI בישראל, כבר הייתה אז במו"מ עם משרד הבריאות ליבוא בדיקות קורונה. עכשיו צפירת הרגעה - דווקא בדיקת קורונה לא אוספת מידע גנטי על האדם שנתן את הבדיקה, אלא רק על הוירוס. המערכת של BGI בתחום בדיקות הקורונה, לא אמורה להיות לה גישה לנתונים הרפואיים של הישראלים. 

חברת AID Genomics

חברה בת של קרן ההשקעות AID מהונג קונג, שהוקמה על ידי איש העסקים קלווין וו, יחד עם מוריס גרינברג, לשעבר מנכ"ל AIG ● הקרן רכשה בעבר, עם משקיעים נוספים, את אולפני הסרטים שהפיקו את סרטי ברוס לי ואת האולפנים ההוליוודיים לג'נדרי, שהפיקו את סרטי "האביר האפל", ו"בדרך לחתונה עוצרים בווגאס". הם מכרו אותם בהמשך תמורת 3.5 מיליארד דולר ● שניר זנו מוביל את הפעילות בישראל, שאמורה להפוך למרכז פעילות בינ"ל לטכנולוגיות רפואיות וגנטיות

צרו איתנו קשר *5988