הסיוע הממשלתי לא יעזור: קריסות העסקים יפגעו קשה בעיריות

העיריות יקבלו סכום כולל של כ-2.2 מיליארד שקל בשל אובדן ההכנסות בגין הנחות הארנונה לעסקים, אבל לא בטוח שזה יספיק

בית עסק שנסגר במרכז תל אביב. יותר עסקים ייסגרו ב־2020 מאשר עסקים שיפתחו  / צילום: איל יצהר, גלובס
בית עסק שנסגר במרכז תל אביב. יותר עסקים ייסגרו ב־2020 מאשר עסקים שיפתחו / צילום: איל יצהר, גלובס

ביוזמת השרים דרעי וכ"ץ אישרה הממשלה בשבוע שעבר חבילת סיוע נוספת לעסקים בדמות הנחות בתשלומי הארנונה. המתווה החדש, אשר ילווה את הרשויות המקומיות עד יוני 2021, צפוי להזרים סיוע של 2.2 מיליארד שקל לעסקים בשני מסלולים: הנחה בהיקף של 95% מסך החיוב לעסקים שמחזורם עד 200 מיליון שקל ושחלה ירידה של 60% ויותר במחזור העסקאות ביחס לאותה תקופה אשתקד. כמו כן תוענק הנחה בהיקף של 95% גם לעסקים שמחזורם נע בין 200 מיליון שקל ל-400 מיליון שקל ושנפגעו בהיקף של למעלה מ-80%.

בד בבד, ישופו הרשויות המקומיות בסכום כולל של כ-2.2 מיליארד שקל בשל אובדן ההכנסות בגין הנחות אלה.

מתווה זה הוא המשך להנחות בארנונה שניתנו לרוב העסקים שסגרו את שעריהם עקב הסגר בחודשים מרץ-מאי. גם בחבילת הסיוע השנייה שאושרה, הרשויות המקומיות יקבלו שיפוי על ההנחות עבור אותם עסקים שזכאיים להנחה. המענק הנוכחי מכוון לעסקים שנפגעו מהקורונה, אך ייתכן שהסכום אינו מספיק בכדי לתת מענה לרשויות על היקף העסקים הגדול שצפוי להיסגר בגלל המשבר הכלכלי שיצרה הקורונה.

על פי נתוני למ"ס, ב-2015-2018 נסגרו כל שנה 32-34 אלף עסקים, ובשנת 2019 נסגרו כמעט 40 אלף עסקים. אמנם באותן שנים נולדו יותר עסקים ולכן מספר העסקים הכולל גדל בין 2015 ל-2019 ב-47.5 אלף עסקים, אך צפוי שבשנת 2020 מספר העסקים שייסגרו עקב הקורונה יגדל מאוד ואולי אף יכפיל את עצמו - ומנגד לא צפוי שמספר העסקים שיפתחו יפצה על מספר העסקים שנסגרו.

על פי נתוני הדוחות הכספיים המבוקרים של הרשויות המקומיות, בשנים 2015-2018 לא הצליחו הרשויות לגבות ארנונה מעסקים בהיקף של מיליארדי שקלים כל שנה (גידול ביתרות פיגורים מגבייה שוטפת, ראו טבלה). על אף שהקשר בין מספר העסקים הנסגרים להיקף הכספים שהרשויות לא מצליחות לגבות אינו ישיר, ניתן להניח שסגירת עסקים היא תורם משמעותי לפיגורים השוטפים בתשלומי הארנונה מעסקים.

בהתחשב בנתוני סגירת העסקים בשנת 2019, אשר מציגים קפיצה במספר העסקים שנסגרו, ניתן להעריך כי גם יתרות הפיגורים מגבייה שוטפת יגדלו אף הם. היות וטרם פורסמו נתוני הדוחות הכספיים של הרשויות המקומיות לשנת 2019, קשה לדעת מהו הסכום המדויק, אך בימים אלה משרד הפנים כבר מחזיק בידיו את הנתונים הללו וסביר שסכום המענק, 2.2 מיליארד שקל, נגזר מסכום זה.

במידה ומשרד הפנים קבע את היקף המענק לעסקים על סמך נתוני יתרות הפיגורים השוטפות של 2019, שנה שלא התרחש בה משבר כלכלי, הרי שגובה המענק שהוקצה לטובת העסקים שנפגעו בקורונה צפוי להיות נמוך מהנדרש ומי שיספוג את ההפרשים הן הרשויות המקומיות ובראשן הערים הגדולות - אשר חלקן כבר ספג חלק מהעלויות של המענקים הקודמים (הרשויות האיתנות השתתפו במענק שניתן בגל הראשון).
מתווה הנחות זה, בדומה למתווה של הגל הראשון, לא כולל בתוכו אובדן הכנסות מארנונה ממגורים ועלול לגרור, בדומה לגל הראשון, מחאה מצידן של רשויות מהמגזר הערבי אשר רוב הכנסותיהן מארנונה ממגורים.

הכותב כלכלן ומייעץ לרשויות מקומיות

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988