הכשל הטכנולוגי לא מאפשר לממשלה לספק את הסיוע הנדרש למשק

ממשלת ישראל השקיעה מיליארדים בשדרוג התשתיות הטכנולוגיות שלה • אבל כשפרצה המגפה, התבררה האמת המביכה: המידע מפוזר, קשה לדעת מי במצוקה, ועשרות-מיליארדי שקלים מתבזבזים על תוכניות סיוע לא אפקטיביות

בדיקת קורונה בתל אביב / צילום: דוברות מד"א
בדיקת קורונה בתל אביב / צילום: דוברות מד"א

אומת הסטארט-אפ עומדת נבוכה. הקורונה חשפה את ערוותה ועליבותה המיחשובית של הממשלה: שלוש יחידות שונות - רשות המסים, הביטוח הלאומי וממשל זמין - השקיעו בעשור האחרון מיליארדי שקלים בפיתוח ממשקים טכנולוגיים אישיים לאזרחי ישראל, שבהם מועברים כספים. אך ברגע האמת, כשרצו להעביר כספים לאזרחים ביעילות ובחוכמה,התברר שזה פשוט לא עובד.

הבעיה ידועה. רשות המסים פיתחה מערכות משלה, בסיוע מאות עובדים, אך הן לא "מדברות" עם המערכות של ממשל זמין, שגם מעסיק מאות עובדים. המוסד לביטוח לאומי השקיע כמיליארד שקל! בשדרוג מערכות המיחשוב שלו, אבל מסרב למגע עם המרחב האישי של ממשל זמין.

"ישראל דיגיטלית", יחידה ממשלתית נוספת, שעד לא מזמן הייתה תחת המשרד לשוויון חברתי, פיזרה מאות-מיליונים על עשרות פרויקטים. אולם למעט הצלחות בודדות דוגמת "קמפוס", המערכת לא עומדת לשנות את חוויית המשתמש שלנו, ולרכז במקום אחד את עשרות התהליכים הביורוקרטיים הפזורים כיום בין רשות המסים, הביטוח הלאומי ומשרדי הממשלה.

וכך, שנים מתהלכת ממשלתנו באפלה. אין לה מושג כמה מרוויחים האזרחים בזמן אמת, מה היקף תיק הנכסים שלהם, ואין לה יכולת להתאים עצמה למציאות המשתנה. כדי להעביר כספים למי שצריך, נדרשים עובדי יחידת המחשוב ברשות המסים לכתוב "תוכנות" חדשות על מערכות מידע מיושנות. במקום לבנות הכול מחדש, בסביבה משותפת, נמשיך כנראה לבזבז מיליארדים על קוד שנבנה טלאי-טלאי, עשרות שנים.

שורת אנשים חתומים על הכישלון הזה. מעניין מה עשו בשנים האחרונות מנהלי רשות המסים, המוסד לביטוח לאומי, ממשל זמין וישראל דיגיטלית, ומדוע פותחו מערכות במקביל. מעניין גם מה יזם "הדור הצעיר" שנכנס לשירות המדינה דרך תוכניות העתודה למיניהן, במטרה לקדם שינוי במערכת. וחשוב לתהות: היכן היו שרי הממשלה ומה עניין אותם בעשור האחרון.

העובדה שארבעה גופים שעולים לנו מיליארדים כשלו לייצר ממשק אחד, פשוט ומודרני, לריכוז הנתונים הפיננסיים שפזורים בשלוש מערכות שונות, היא מחדל. הכשל הוביל לבזבוז של עשרות-מיליארדי שקלים במשבר הקורונה על תוכניות סיוע עם קריטריונים אחידים לכולם, כי אין למערכת יכולת להיות מדויקת-ממוקדת. במקום לפתח יחד, מסבירים שאין ברירה אלא לפתח בנפרד.

המבוכה מעצימה כשמשווים בין הנעשה במערכות-מחשבי שע"מ של מס-הכנסה והמוסד לביטוח לאומי - לכמויות המידע שמחזיקות חברות ההייטק. המידע שבו מחזיקה רשות המסים הוא פרומיל מהמידע שמנהלות בכל רגע חברות ענק כמו אמדוקס, נייס ו-Waze. מוזר שמדינה שמנהלת נתוני תנועה של מיליארד משתמשים בעולם, לא מסוגלת לנהל בחוכמה את נתוני ההכנסות והרכוש של תשעה מיליון אזרחים?

איפה כשלנו? הרי מדעני הדאטה של הסטרט-אפ ניישן יכולים להשתלט על בסיסי הנתונים של המדינה. או שמא לאיש לא היה אכפת מהבינוניות הממשלתית, ומהפוליטיקה הפנימית שהובילה לפיתוח משולש של מערכות לניהול תשלומים מול האזרחים?

הכשל זועק, אך משבר הוא גם הזדמנות. זו העת ל"ניו-דיל טכנולוגי" בממשלה; להקים סיירת הייטק ישראלי, שתאפיין ותבנה מחדש את מערכות המידע הממשלתיות וממשקי המשתמש מול האזרח. סיירת שתאפשר לשלב בין הנתונים הקיימים במס-הכנסה, בביטוח הלאומי ובמשרדי הממשלה, ותבנה מערכת אחת, מאובטחת, שתאפשר לתת ערך לאזרחים כאשר הם צריכים אותה.

כן, נידרש להבטיח רמת אבטחה דומה לגוגל ולפייסבוק שמסתמכים על - המוח הישראלי. כן, יהיה מאבק עם ועדי עובדי המיחשוב בביטוח הלאומי ורשות המסים שלעיתים שוכחים מי משלם את שכרם. אבל בשביל זה בחרנו בפוליטיקאים - שינהלו את המאבקים וינצחו. שיביאו את טובי המוחות, ולא את הנאמנים שבהם.

הקורונה חשפה את מחיר הבינוניות. אסור להמשיך ולשלם אותו. 

הכותב הוא ראש מיזם הקבינט האזרחי, והקים את מערך התכנון במשרד ראש הממשלה

צרו איתנו קשר *5988