צ'ק אין | ראיון

"קנס הוא כישלון שלנו. אחרי הקיץ הזה, יכול לקחת גם חמש שנים לנקות את כל הארץ"

המנכ"ל שעומד בראש רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין מוטרד • למרות הגידול בשיעור המבקרים, הקושי למשוך את התיירים הישראלים מתורגם לצניחה של 150 מיליון שקל בהכנסות • אליו מצטרפת ביקורת על הקנסות הרבים ותסכול מהררי האשפה שמצטברים באתרים

שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים  / צילום: רפי קוץ, גלובס
שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים / צילום: רפי קוץ, גלובס

כ-2.5 מיליון ישראלים טסו בקיץ 2019 (יולי-אוגוסט). מספר גדול מזה אמור היה לצאת בקיץ 2020 לנפוש בחו"ל, ואז באה קורונה ומיליוני הישראלים הללו נשארו בארץ. אחרי הסגר באה חופשת הקיץ וכעת אתרי הנופש הישראלים מתפקעים מאדם וגם מאשפה. אבל זה לא מספיק, לפחות לא לרשות הטבע והגנים שבהעדר תיירים ובכפוף למגבלות ולמכסות המבקרים חווה ירידה של 50% במספר המבקרים באתריה לעומת השנה הקודמת. מ-8 מיליון מבקרים ב-2019 מתוכם 30% של תיירים, לפחות מ-4 מיליון מבקרים עד כה ב-2020, כ-17% מהם של תיירים שבאו עד שנסגרה כניסתם לישראל בחודש מרץ. המצב הזה הסב לרשות צניחה של 150 מיליון שקל בהכנסות שבשנה שעברה הגיעו ל-240 מיליון שקל.

השמיים הסגורים לא מצליחים לסגור את הפער רשות הטבע והגנים במספרים
 השמיים הסגורים לא מצליחים לסגור את הפער רשות הטבע והגנים במספרים

המנכ"ל שעומד בראש רשות הטבע והגנים (רט"ג) מזה 9 שנים, שאול גולדשטיין מוטרד. "אנחנו נערכים לתנאים של חוסר וודאות ומציאות שמשתנה מרגע לרגע". המציאות החדשה הובילה גם לדברים טובים דוגמת החובה להזמין מקום מראש לוויסות כמות האנשים בהתאם למגבלות. "הקמנו תוך שלושה שבועות תוכנה ייעודית, כולל אתר בערבית שלא היה לנו, אנחנו מתרגמים גם אתר לאנגלית בתקווה שהתיירים יגיעו. האם הישראלים יוכלו להתרגל למה שקיים באתרי תיירות בינלאומיים דוגמת מגדל אייפל עוד לפני הקורונה? "הרוב מרוצים מהרעיון. מי שנכנס מבסוט ומי שנשאר בחוץ, פחות. מי שלא נגיש טכנולוגית מקבל עזרה במוקד. נשאיר את זה גם אחרי הקורונה באתרים העמוסים בכדי לייעל את תכנון כוח האדם לפי כמות המבקרים. הכסף שנחסך עובר לשמירה על הטבע".

לדבריו, "אחרי הסגר, חשבנו איך למשוך את הקהל שהיה ספון בבית אבל שאף לצאת. עשינו האקאטון עם 36 עובדים מכל הדרגים. אחרי 25 שעות יצאו שמונה פרויקטים שכולם בעבודה ומצליחים, דוגמת הבאת אמני רחוב ששיוועו בעצמם לעבודה לאתרים (והם מקבלים ממפעל הפיס וממשרד התרבות שכר של 1,300 ל-3 שעות) או החתמת דרכון "פספורטבע" באתרים, כי אם אין חו"ל לפחות שניתן את התחושה".

הישראלים במידה מסוימת "נתקעו" בארץ והם קהל שבוי שלכם. למה צריך למשוך את הקהל שיגיע ממילא?
"לא הצלחנו להביא את שני מיליון הישראלים שלא נסעו לחו"ל השנה. כמות המבקרים הישראלים גדלה אבל לא בכמות שסגרה את הפער שנפער. צריך לזכור שהיו את החודשים שהיינו סגורים ויש מקומות כמו מצדה שהוא אתר שניזון בעיקר מתיירים שמספר המבקרים בו ירד מ-5,000 ביום ל-400".

רט"ג שהוקמה ב-1998 אמונה על 67 גנים לאומיים שהכניסה אליהם בתשלום ועוד 400 שמורות טבע חינמיות. העלאת מחירים (כמו גם הוזלתם) כפופה לאישור משרד המשפטים ולכן היא לא נשקלה כדי למזער נזקים בימים אלה. ברט"ג מועסקים 2,000 עובדים, 1,300 מתוכם קבועים ו-700 עובדים יומיים, חלקם עדיין בחל"ת. "ביקשנו סיוע מהאוצר. פרויקטים שעשינו נתנו לנו אורך נשימה אבל אם לא יהיה תקציב מדינה ולא ניכנס לסידור נאלץ לצמצם כוח אדם ולסגור אתרים. המשכורות של העובדים שלי משולמות מדמי הכניסה לאתרים ולא מהקנסות שמטילים על מפרי חוק - הכסף הזה נכנס לקופת המדינה. המטרה היא לשמור על איזון בתוך המגבלות ולהחזיק את הראש מעל למים כדי לא לקרוס".

נחל האסי? תושבי הקיבוץ באו בזכות 

קנסות, אחד הנושאים הרגישים בכל הנוגע לתחושות הציבור בטבע, מוטלים לדוגמה על סטייה משביל מסומן, על לינה במקום אסור וכד' וכצפוי זה נושא שמרגיז את המבקרים. "קנס הוא כישלון משום שאנחנו אמורים לחנך את הציבור ולא להטיל עליו קנסות. אכיפת החוק זה כי אין ברירה, אנחנו לא מחפשים את זה".

 מתנהל נגדכם מאבק "מחזירים את הטבע לציבור", נטען שאתם מונעים מהציבור ליהנות מהטבע שהוא של כולם.
"למי שמנהל נגדנו מאבק לא נראה שחוק זה דבר נכון. הם עושים הרבה פעילויות נגדנו ואני לא יודע מי מממן אותם אבל הציבור יודע את האמת ומוקיר לנו על זה שאנחנו מסמנים שבילים להליכה וכשהם רואים שנקי ומסודר באתרים. אנשי המאבק רוצים לטייל בכל מקום אבל מישהו צריך להגן על בעלי החיים הגדולים והקטנים. ברגע שהאדם יוצא מהטבע בעל החיים נכנס. יש לנו חוזה עם הטבע שבו אנחנו מסמנים את השבילים שמיועדים לאנשים מהשעה 8:00 עד 16:00 ומ-16:00 עד 8:00 הטבע מיועד לבעלי החיים. קשה לי עם זה שרוצים את הכול בלי להתחשב בבעלי החיים. גם ליצורים הכי זעירים יש צרכים".

מה דעתך על מאבק אחר שדורש לפתוח את הטבע לציבור בנוגע לנחל האסי הזורם בקיבוץ ניר דוד?
"אני מאוד פרקטי ופרגמטי בעניין הזה. תושבי הקיבוץ באו בזכות ולא בחסד. הם ישבו במקום שרוב הציבור לא רצה לשבת בו במשך 40-50 שנה. עכשיו כשהוא מפותח ויפה פתאום כולם רוצים את המקום. את הבעיה אפשר לפתור עם הזרמת מים לתוך בית שאן ולבנות שם פארק יפה עם איזו בריכה שהם רוצים ואז יהיה שם את האסי שלהם. הצד הכי צודק בסיפור הזה הוא זה שרוצה לפתור את הבעיה ולא זה שרוצה לריב. רוצים מים בבית שאן? אפשר לפתור בסיוע של האוצר והרשויות מקומיות".

"הציבור חייב להבין שלא מנקים אחריו"

לצד המאבק על הטבע אי אפשר להתעלם ממה שקורה כיום בטבע. הרים של זבל מציפים את הנחלים ואת הכינרת, מחיתולים משומשים ועד אריזות מזון ואינספור בקבוקי פלסטיק. האשפה עולה על גדותיה והנושא הזה כואב גם לגולדשטיין. "זה עבר כל רף שהכרנו בעבר. אנחנו יוצאים לפרויקט ניקיון ארצי. יכול לקחת גם חמש שנים לנקות את כל הארץ והמטרה של הפרויקט היא להוביל לשינוי תודעה. זה לא רק לנקות פיזית - זה לחנך. הייתי במעיין לאחרונה ולקח לי בדיוק שבע דקות למלא שם שקית זבל. בשבע דקות הבאתי את הנחל למצב שכאילו לא ביקרו בו בני אדם מעולם. אני מניח ששעה אחרי זה הוא חזר לקדמותו. התחלנו בפרויקט הזה לפני הקורונה והוא נעצר אבל לא נוותר. זה לא נעצר בחינוך לילדים משום שנדרש שינוי תרבותי לנו המבוגרים. אם לא נחנך את עצמנו הילדים יהיו כמותנו".

בשעה שאתרים רבים וצפים זבל שלא מפונה בחופי הים בתל אביב אנחנו חווים ניקיון יומיומי. איפה אחריות הרשויות?
"תל אביב היא עיר עשירה אבל למועצות כמו עמק חפר שלא עשירות קשה לקחת את תשלומי הארנונה של התושבים כדי לנקות את הזבל שמשאיר הציבור הכללי. זה עניין של חינוך. בכל שמורה יש לנו פקח. שעה אחרי שהוא מנקה את האתר, זה נראה כאילו לא ניקו שם. בחופי הים מנקים בבוקר ובצהריים נראה כאילו לא ניקו כלום. אנשים מרגישים שהמדינה חייבת להם הכול, הם אומרים לעצמם אני אזרוק ושינקו אחרינו".

אל אריזות המזון ובקבוקי הפלסטיק מצטרפים לנוף הזבל גם רהיטים. אנשים יוצאים לפיקניק עם הכורסה הבלויה שתכננו לזרוק וזו תישאר בטבע. "בבית ינאי את רואה ערמות של רהיטים. מי יביא משאית שעולה 3,000 שקל לפנות ספה שהשאירו שם? העירייה על חשבון התושבים שלה? אף אחד לא עושה את זה. וזה נערם ונערם. הציבור חייב להבין שלא מנקים אחריו. נדרש פה מבצע תודעתי שיידרש אליו שיתוף פעולה עם המועצות. זה לא מבצע שנוכל לעשות לבד".

רט"ג הוא תאגיד שגם על פי חוק כגוף האמון על שמירת ערכי הטבע והמורשת במדינה. למה לא כל האתרים במדינה נכללים תחת הרשות?
"תהליך של הוספת אתר יכולה לקחת עשרות שנים. יש אינטרסנטים שונים שמעדיפי שגופים יישארו מחוץ לאחריות שלנו, כמו של דייגים, ג'יפאים ורשויות מקומיות וזה בסדר לא הכול צריך להיות תחת המטריה של הרט"ג". 

שאול גולדשטיין

מנכ"ל רשות הטבע והגנים מזה 9 שנים ● בן 61 ● גר בנווה דניאל ● נשוי ואב לשבעה ● שירת בחיל האוויר עשר שנים, שבמהלכן חזר בתשובה ● לפני תפקידו הנוכחי עמד בראש מועצת גוש עציון 13 שנים

צרו איתנו קשר *5988