הצוללת | פודקאסט

הכל תלוי בנגיף: מה עומד מאחורי התרחיש האופטימי והפסימי של בנק ישראל לשנה הקרובה?

המשק עומד להתכווץ השנה, על זה אין מחלוקת, אבל בכמה? • בראיון לפודקאסט "הצוללת" מסביר ד"ר איל ארגוב מחטיבת המחקר של בנק ישראל מה יקרה לכלכלה אם תושג שליטה על הנגיף, ומה יקרה אם הוא ימשיך להשתולל • בשורה התחתונה: אין סיכוי לחזור לשגרה לפני שיהיה חיסון • האזינו

ד"ר איל ארגוב / צילום: איל יצהר, גלובס
ד"ר איל ארגוב / צילום: איל יצהר, גלובס

מאות אלפי מובטלים, ענפים שלמים שעוד לא חזרו לעצמם, צניחה חסרת תקדים בפעילות הכלכלית, מיתון של פעם במאה שנה - משבר הקורונה הפך אמירות מבהילות כאלה לעניין שבשגרה, אבל מה המשמעות שלהן? מה יקרה בהמשך השנה ובשנה הבאה? מתי נתאושש?

על כל השאלות האלה מנסים לענות במחלקת המחקר של בנק ישראל, וביום שני השבוע נקטו שם צעד חריג. במקום לפרסם תחזית כלכלית אחת, פרסמו שתיים - אופטימית ופסימית. אחת לאפשרות של מגפה תחת שליטה, ושנייה לאפשרות של גלי תחלואה נוספים שיגררו מגבלות וצמצום פעילות.

אחד הכלכלנים שחיבר את התחזיות הוא איל ארגוב, מנהל תחום המאקרו ופעילות המשק בחטיבת המחקר של בנק ישראל. בראיון לפודקאסט "הצוללת" הוא מנסה להסביר איך עשויה להיראות השנה הקרובה בכלכלה, ובמה זה בעצם תלוי.

1. למה לפרסם שני תרחישים?

בימים כתיקונם אפשר למצוא בתחזיות בנק ישראל מספר אחד שמבטא את התרחיש שנראה לחוקרים הכי סביר. נניח שהמשק יצמח ב-3% או ב-4%. אבל כפי שארגוב מסביר, הפעם הסיטואציה שונה: "אנחנו עומדים בפני אירוע הרבה יותר גדול ועם אי ודאות הרבה יותר גדולה. לפני חודש-חודשיים הבנו שצריך גם לשקף את זה לציבור", אומר ארגוב, ומסביר שחלק מאי הוודאות נובע מגורמים חיצוניים, שאינם כלכליים נטו. המגפה מגיעה מחוץ לעולם הכלכלה, אבל משפיעה עליו עמוקות.

ומעבר לכך, "המיקום שלנו בין התרחיש האופטימי לפסימי תלוי גם במדיניות שננהיג ובהצלחה שלנו מבחינה בריאותית". אי הוודאות והגורמים הבריאותיים הובילו את הבנק לספק שני תרחישים, "שמבטאים טווח של התרחשויות".

2. אז מה התרחיש האופטימי?

גם התרחיש האופטימי של בנק ישראל, חשוב להדגיש, מדבר על התכווצות דרמטית של המשק, ב-4.5%. "אם הייתם שואלים אותי לפני שמונה חודשים אם ייתכן שאי פעם נפיק תחזית אופטימית של התכווצות של 4.5%, זה היה נשמע לי אוקסימורון", אומר ארגוב, "אלה דברים שלא הולכים יחד. התכווצות כזאת היא חסרת תקדים במשק הישראלי. הייתה לנו שנה אחת בעבר שבה המשק התכווץ, וזה היה ב-0.2%, בשנת השיא של האינתיפאדה (בתחילת שנות האלפיים - א"פ וע"ב)".

3. מה בעצם המספרים האלה אומרים?

"לדבר באחוזים זה בשביל כלכלנים", אומר ארגוב, "כישראלים אנחנו אוהבים לדבר בכסף. העובדה שאנחנו מתכווצים ב-4.5% במקום להתרחב ב-3% כצפוי, שוות ערך להכנסה של 105 מיליארד שקל תוצר. זו הכנסה של המשק, של כולנו, של העובדים ושל בעלי החברות. המשק הישראלי מאבד הכנסה של 105 מיליארד שקל, ומבחינת משק בית ממוצע מדובר באובדן של 40 אלף שקל מההכנסה שלו בשנת 2020".

את פגיעת המשבר אפשר להבין גם דרך הצריכה הפרטית. "זה אולי אחד הרכיבים שנפגע הכי קשה. אם לפני המשבר ציפינו שנצמח ב-3% בצריכה הפרטית, במקום זאת - בתרחיש האופטימי - אנחנו יורדים ב-7.5%. זה שווה ערך לכך שכל משקי הבית בישראל לא יצרכו במשך חודשיים שום דבר מלבד מזון, חשמל ומים, וזהו פחות או יותר. אלה חודשיים מחוקים מבחינת הצריכה הפרטית".

4. מי נפגע יותר ומי פחות?

הנתונים מדברים על משק הבית הממוצע, אבל אנחנו לא חיים בממוצע. ארגוב מסביר שכדי להעריך את השפעת משבר הקורונה, בנק ישראל היה צריך לפתח כלי מחקר שבוחנים לעומק 40 ענפים במשק, ומזהים איך כל ענף נפגע. כך למשל, ענף שירותי ההייטק המשיך לצמוח גם בתקופת המשבר. לעומת זאת, "ענף שירותי המזון והמשקאות, שכולל בתוכו גם מסעדות, קייטרינג ואולמות אירועים, נתון גם היום תחת מגבלות פעילות כבדות".

כל זה מתורגם לפגיעה לא שוויונית. "המשבר פגע בעסקים שתלויים בהתקהלות של אנשים. ברור שעסקים שתלויים בכניסת לקוחות רבים לחנות נפגעו קשות. ראינו גם שהפגיעה הישירה היא בעובדים שבאים מדרגות השכר הנמוכות יותר. הענפים שהזכרתי הם ענפים שיחסית יש בהם פריון נמוך יותר" - כלומר עובדים בעלי פחות הכשרה, בשכר נמוך יותר.

5. ומה עם התרחיש הפסימי?

"התרחיש הפסימי מדבר על פחות שליטה במחלה", מסביר ארגוב, "שבו נחווה כמה גלי תחלואה שעשויים להיות דומים לגל השני שאנחנו חווים עכשיו - מנסים לפתוח את המשק עם תחלואה נמוכה, אבל ההתפשטות המחודשת סוגרת אותו שוב". הוא מדגיש שהסגירה לא חייבת לנבוע דווקא מסגר שהממשלה מטילה, אלא גם ממצב שבו התחלואה עולה בקצב מהיר ואז "הצרכנים מטילים על עצמם סגר. אפילו אם הממשלה מאפשרת פעילות כלכלית, אנחנו נמנעים ממנה".

ארגוב מדגיש שאי הוודאות שכרוכה בגלים של סגירה ופתיחה מחדש מזיקה כשלעצמה. "ההערכה שלנו היא שעבור עסקים, אי הוודאות במצב כזה הרסנית יותר לפעילות הסדירה. כתוצאה, עסקים עלולים להיסגר לגמרי". הוא מזכיר גם שאי הוודאות פוגעת אנושות גם במנוע צמיחה אחר - השקעות. "אף אחד לא ירצה להשקיע בעסקים חדשים או בפתיחת קווים חדשים במצב כזה".

בתרחיש הפסימי המשק מתכווץ ב-7%, וגם ההתאוששות אטית יותר. "בתרחיש האופטימי אנחנו מעריכים שבשנה הבאה תהיה צמיחה של 6%, שזה נתון נאה, אבל בפסימי הוא עומד על 3% בלבד - והמשבר מתארך. אם התרחיש הפסימי יתממש, זה ייזכר כמשבר החמור ביותר בתולדות המדינה, ונישאר בשיעורי אבטלה דו ספרתיים במשך זמן רב".

6. למה הכול תלוי בקורונה?

התרחישים תלויים בהצלחת ההשתלטות על המגפה. "ככל שנצליח לזהות את סוגי הפעילות שגורמים להכי הרבה הדבקה ואותם לא נאפשר", אומר ארגוב, "לצד התרת פעילות עסקית שבה ההדבקה נמוכה, כך נתקרב יותר לתרחיש האופטימי".

אבל בשני התרחישים, השגרה עוד רחוקה. "ההתפכחות שלנו היא להבין שכל עוד הקורונה פה, לא נחזור לפעילות מלאה, וזה כנראה ייקח זמן", הוא אומר, "אנחנו מניחים שלא יהיה חיסון לפני אמצע 2021, והמשמעות היא שניתקע ברמת פעילות שלא נוכל לעבור, שנמוכה ב-7%-8% מהרמה השגרתית".

7. מה עוד יכול לקרות?

ואחרי כל זה, ארגוב מבקש להבהיר שיכול להיות שהעניינים יתפתחו אחרת. "בנינו תרחיש אופטימי ופסימי, אבל אנחנו מדגישים שזה לא בהכרח התרחיש הכי אופטימי שיכול להיות, כמו שזה גם לא בהכרח הכי פסימי שיכול להיות. יכול להיות שהחיסון ייקח עוד הרבה יותר זמן, יכול להיות שניאלץ לבצע בסופו של דבר סגרים חמורים כמו במרץ-אפריל. אבל יכול להיות גם ההפך.

"אנחנו יודעים שהכלכלה הישראלית גמישה יחסית, ומאוד יכול להיות שנגלה שעם הגעת חיסון נדע לעשות את ההתאמות הרבה יותר מהר מהמשוער. יש מקום גם למי שרוצה להיות אופטימי, וגם למי שמעדיף להיות פסימי".