מבחינת משרד האוצר, הנפקת אל על חייבת להתבצע ב-15 לחודש

את הדברים אמרה מנכ"לית משרד האוצר, קרן טרנר אייל בוועדת הכלכלה, בדיון שיזם היו"ר, ח"כ יעקב מרגי, על תוכניות הסיוע הכלכליות לעסקים הקטנים והבינוניים בהתייחס לסטטוס שבו נמצאת אל על

מטוס של אל על חונה בשדה תעופה בשיקגו, ארה"ב / צילום: Associated Press
מטוס של אל על חונה בשדה תעופה בשיקגו, ארה"ב / צילום: Associated Press

"מבחינתנו ב-15 בחודש צריכה להיות הנפקה לאל על ואנחנו עומדים על כך", אמרה הבוקר (ג') מנכ"לית משרד האוצר, קרן טרנר אייל. את הדברים היא אמרה בוועדת הכלכלה, בדיון שיזם היו"ר, ח"כ יעקב מרגי, על תוכניות הסיוע הכלכליות לעסקים הקטנים והבינוניים בהתייחס לסטטוס שבו נמצאת אל על.

יעקב מרגי וקרן טרנר אייל בדיון בוועדת הכלכלה / צילום: יהונתן סמייה, דוברות הכנסת
 יעקב מרגי וקרן טרנר אייל בדיון בוועדת הכלכלה / צילום: יהונתן סמייה, דוברות הכנסת

מרגי ביקש לדעת היכן עומד הסיוע לחברת התעופה וטרנר אייל השיבה "אנחנו דבקים במתווה שכולל הזרמת כספים של 400 מיליון דולר - 150 מיליון דולר של הון ועוד 250 מיליון דולר של חוב. אנחנו בתהליך עם החברה ונקבעו אבני דרך, אנחנו באבן הדרך האחרונה. אנחנו עומדים על כל שההנפקה תקרה ב-15.09, הנפקה שתזרים הון לחברה ולאחר מכן יהיה גיוס חוב. לבעלים יש בקשות שונות, ישבנו אתמול עם הבעלים. הם ביקשו שננסח נוסח עם ודאות יותר גבוהה לגבי מחויבות המדינה לחוב ויש להם דרישות להנפקה והדברים נדונים".

מרגי הזכיר כי אחרי שתי הארכות קבעה הוועדה כי המועד האחרון להחזר הכספים לצרכנים על טיסות שבוטלו הוא ה-1 באוקטובר וכי "לא יהיה דיון בהארכה נוספת. כל עוד אני יו"ר ועדת הכלכלה אל תפנו אליי אפילו". האם אל על שלבדה חייבת לצרכנים כמיליארד שקל תצליח לעמוד במועד הזה? מבחינת מרגי "אם המדינה חושבת שחברות התעופה צריכות סיוע שתעשה זאת שלא על חשבון כספי הצרכנים". לכך טרנר אייל השיבה: "אנחנו עומדים על כך שב-15 לספטמבר תהיה הנפקה וזה בדיוק לוח הזמנים שמאפשר החזרת כספים. כל הצעה שמציעים אנחנו באים ואומרים איך זה מתכנס ל-1 באוקטובר".

משרד האוצר דחה את כל ההסתייגויות של בעלת השליטה באל על

כאמור, אמש נפגשו בעלת השליטה בחברת אל על תמי מוזס בורוביץ' וחברי הדירקטוריון עם צוות משרד האוצר בראשותה של טרנר אייל. מוזס בורוביץ' העלתה הסתייגויות למתווה שהציגה טרנר במכתב שנשלח בסוף השבוע האחרון, אולם טרנר אייל סרבה לקבל את מרבית ההסתייגויות. ראשית, דחתה את בקשת אל על לדחייה נוספת במועד ההנפקה לסוף החודש וחזרה על דרישת המדינה כי ההנפקה תבוצע עד ל-15 לחודש, לכל המאוחר. טרנר דחתה את בקשתה של מוזס בורוביץ' להחליף את אבני הדרך, כך שנטילת ההלוואה הבנקאית תתבצע לפני ביצוע ההנפקה.

שלישית, טרנר אייל סרבה לשנות את מתכונת ההנפקה. מוזס בורוביץ' והמשקיע דוד ספיר מבקשים כי ההנפקה תבוצע בשיטת ההקצאה הלא-אחידה (Book building) - שתאפשר לחתמים, בנק ג'פריס, שיקול דעת רחב בביצוע ההנפקה. באוצר מעריכים כי בדרך זו ניתן יהיה להבטיח כי ספיר יוכל להגיע להחזקה של עד 25% ממניות אלעל (בכפוף לקבלת היתר שליטה) - וכך לחבור למוזס בורוביץ' לקבוצת שליטה בחברה. באוצר מעדיפים לבצע את ההנפקה בשיטת הקצאה אחידה בנימוק כי זו דרך טובה יותר למכסם את ההכנסות בהליך.

משרד האוצר הבהיר לאל על כי בשלב הראשון הוא ירכוש מניות בשווי של כ-75 מיליון דולר (או החלק היחסי שהציבור לא יקנה) והמדינה תתחייב כי היא תמכור או תעביר את המניות שהוקצו לה בתוך 24 חודשים ממועד ההקצאה, ולחברה לא תהיה יכולת לקבוע את זהות הרוכשים - לאורך התקופה לאוצר לא תהיה זכות הצבעה בחברה - ועל כך הביע התנגדות מנהל רשות החברות יעקב קוינט.

במכתב ששלח לטרנר אייל הוא מזהיר כי מצב שבו למדינה אין כל יכולת השפעה או התערבות, ישאיר חופש פעולה מוחלט לבעלי השליטה: "הפגיעה באיזון האמור בין זכויות ההצבעה לבין ההשפעה דה-פקטו באסיפה הכללית, יכולה להביא למצבים אבסורדיים כגון נטילת סיכונים מיותרים על ידי בעלי מניות המיעוט (מאחר שיכולת ההשפעה שלהם גדולה מהותית מהחשיפה ההונית שלהם), ביצור שליטה בדרכים עקיפות, דרך הגבלת יכולת המדינה למכור את המניות בשל פעולות שיבצעו בעלי השליטה האפקטיביים בחברה, שישפיעו על מצבה".