אסטרהזנקה | פיצ'ר

תופעת הלוואי הנדירה שגרמה לאסטרהזנקה לעצור את הניסוי בחיסון לקורונה

ככל הנראה, אישה שמשתתפת בניסוי לקתה בדלקת של חוט השדרה, המזוהה עם מחלות וירליות • אם ימצא קשר בין החיסון לדלקת, עלולה להיות לכך השפעה גם על יתר שחיסונים שנבחנים, משום שחלקם הגדול עושה שימוש באלמנטים דומים

חיסון לקורונה / עיצוב: אפרת לוי, גלובס
חיסון לקורונה / עיצוב: אפרת לוי, גלובס

חברת אסטרהזנקה הודיעה השבוע על הפסקת ניסוי רחב היקף שהיא עורכת בחיסון לקורונה (Covid-19), בעקבות תופעת לוואי בקרב אחד המתנדבים. החברה ציינה כי תופעת הלוואי הופיעה באישה שאכן נטלה את החיסון, ולא הייתה בקבוצת ביקורת. החשד הוא שהיא לקתה בתופעה בשם Transverse Myelitis, דלקת של חוט השדרה המזוהה עם מחלות וירליות.

מנכ"ל אסטרהזנקה פסקל סוירו, אמר כי הבדיקה לא הושלמה סופית ועדיין לא ידוע בוודאות שזוהי האבחנה. עם זאת הוא ציין כי מצבה של המטופלת משתפר והיא צפויה להשתחרר מבית החולים בשבוע הבא. בינתיים הניסוי מעוכב עד שיתברר האם ישנה סבירות גבוהה שהדלקת התרחשה בגלל החיסון, או בלי קשר לחיסון.

תופעות שליליות שאינן קשורות לחיסון עשויות לקרות בניסוי שמגייס 30 אלף נבדקים. אלא שזו לא הנורה האדומה הראשונה לגבי המוצר. גם בניסוי הקטן יותר שנערך בחיסון ביולי השנה, דווח כי אחד המתנדבים לקה בתסמונת נוירולוגית.

בסופו של דבר הוכרע כי אותו מתנדב או מתנדבת סבלו מטרשת נפוצה לא מאובחנת, ולתופעות לא היה קשר לניסוי. אולם, יש דמיון בין Transverse Myelitis לבין טרשת נפוצה, ולכן הבדיקה כעת תתייחס לשני המקרים. כמו כן יסרקו כל הרשומות הרפואיות של מי שהשתתפו בניסוי עד כה ואולי יערך תשאול של המשתתפים, כדי לראות האם הופיעו גרסאות קלות של אותה תופעה, שאולי פוספסו בתשאול השוטף.

הדלקת כבר תודעה כתופעת לוואי של חיסונים אחרים

Transverse Myelitis או בעברית דלקת רוחבית של חוט השדרה, היא דלקת אשר עלולה להגיע ממקור אוטואימוני (מערכת החיסון תוקפת את הגוף ללא סיבה נראית לעין), או להיגרם ממחלה ויראלית, ובעבר תועדה במקרים נדירים כתופעת לוואי של חיסונים.

התופעה מובילה לפגיעה בשכבת המיילין המקיפה את תאי העצב (כמו בטרשת נפוצה), וכתוצאה עלול הנפגע לסבול מכאב, פגיעה בחושים, חולשה בגפיים ופגיעה בתפקוד המעי והשלפוחית. רוב המטופלים מחלימים, אך אם ישנם התקפים חוזרים (המאפיינים יותר את המחלה כשהיא ממקור אוטואימוני), יכול להיווצר נזק לטווח ארוך.

בינתיים, הניסוי של אסטרהזנקה מעוכב, מה שמשאיר בצמרת המירוץ לחיסון את החברות פייזר האמריקאית עם ביונטק הגרמנית, ומודרנה האמריקאית, לצד מספר חברות סיניות וחיסון אחד מרוסיה, שאינם עוברים את תהליך הניסוי מול ה-FDA, אך המוצרים שלהם מתקדמים בניסויים במקומות אחרים.

החברות האחרות לאו דווקא מרוצות מהצרות של המתחרה, שכן כל תופעת לוואי שלילית אצל מי מהן משליכה על הסיכוי הכולל לפתח חיסון בטוח ויעיל למחלה.

אם יסתבר כי החיסון של אסטרהזנקה מסוכן, החברה עלולה לפרוש מן המירוץ לחלוטין. אולם, אם אפשר יהיה לבודד את הסיבה שבגללה החיסון היה מסוכן לאותה אישה, אולי יהיה אפשר להחריג את בעלי המאפיין כך שלא יקבלו את החיסון, אך הוא יהיה זמין ליתר האוכלוסייה.

השאלות החשובות הן האם אומנם החיסון גרם לתופעת הלוואי, ואיזה חלק ממנו גרם לתופעה. אם מדובר ברכיב המשותף גם לחיסונים אחרים, הניסויים הללו עשויים להיות מעוכבים גם הם. כמעט כל החיסונים המפותחים היום נגד קורונה מכילים אלמנט אשר מנסה להפריע לקישור בין חלבון ה"ספייק", הזיזים על פני וירוס הקורונה, לבין תאי הגוף.

אם יסתבר כי תופעת לוואי נובעת מאותו רכיב שנועד למנוע את הקישור הזה, הרי שעלולה להיות לכך השפעה על חיסונים רבים מאוד שנמצאים בפיתוח נגד המחלה.