"יגרום רק נזק": פרופ' עידית מטות מתנגדת להחלטה על סגר מלא. והיא לא היחידה

הממשלה תתכנס היום להכריע על סגר בחגים אולם מרבית המומחים דווקא לא בטוחים שסגר חריף הוא הפתרון • פרופ' מטות ובשיחות סגורות אפילו פרופ' גמזו סבורים שמצב ביה"ח מחייב ריסון מהודק ומגבלות חריפות, אך מזהירים מצעדים שאין בהם בהכרח אפקטיביות בצד הבריאותי ויגרמו נזק לכלכלה

פרופ' עידית מטות / צילום: ד"ר אביחי טייכר
פרופ' עידית מטות / צילום: ד"ר אביחי טייכר

היום (א') תתכנס ממשלת ישראל במטרה לאשר את המלצת קבינט הקורונה לסגר רחב על כלל ערי ישראל בתקופת החגים. רק ביום חמישי, עת פוזרה ישיבת קבינט הקורונה, זרמו החוצה הדלפות שונות, לפיהן: "גמזו המליץ לממשלה על סגר, המומחים ובראשם פרופ' עידית מטות תמימי דעים: אין מנוס". אלא שמקורבי גמזו מספרים כי פרויקטור הקורונה לא המליץ על סגר, אלא על מתווה 'ריסון מהודק' שבו לא כל המשק סגור, אך לבסוף החליטה הממשלה על צעדים מחמירים יותר, להם עלות כלכלית משמעותית.

מומחים שפרופ' גמזו גייס לצוות הגדול והמקצועי הפועל יחד איתו, אומרים היום: "אנחנו מאוכזבים. דיברנו על 'ריסון מהודק' כבחירה ראשונה והלכו על סגר מלא. סגר זה לא משהו שנכנסים ויוצאים ממנו בלחיצת כפתור, ויש הרבה מאוד דברים לא סגורים. צריך להיזהר מלהשתמש בכלי זה, זה נשק יום הדין".

"אני מאוד מאוכזב כי בזבזנו המון זמן. חבל שהגענו למצב הזה, בשל שילוב של ניהול בעייתי של הממשלה, והציבור שלא נרתם מספיק. הדרך האמיתית היא דרך דיפרנציאלית, ועכשיו הגענו למצב שמנהלי בתי החולים מרימים דגל וחייבים לקבל החלטות", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון וחבר בצוות המומחים של גמזו. "ההמלצה שלנו לממשלה הייתה ריסון המהודק מאפשר יותר פעילות גופנית, יציאה מהבית ויותר פעילות של המשק. בסגר הראשון, הדברים נעשו בדברים יותר הדרגתית. כאן זה נראה כמו מכה מהירה. אני חושב שלא צריכה להיות מגבלה של 500 מטר וכן צריך לאפשר יותר מסחר. חשוב כעת לקבל החלטה ברורה ומוסכמת, ולהתחיל ליישם אותה. אין לנו זמן. סגר דורש המון הכנות, אחרת הוא עלול להסב נזק; איך לפנות חולים, איך להתמודד עם עניין בתי הכנסת וההסברה - כדי שאנשים יקבלו את הדברים. גם אם לא נסכים על אותו הדבר, חייבים ללכת על מתווה ברור שהציבור מבין ומקבל, ולא יוצא מבולבל יותר".

"חבל שהממשלה לא הכריזה על ערים אדומות או ריסון מהודק כפי שהומלץ תחילה"

פרופ' עידית מטות, מנהלת מערך ההרדמה של איכילוב, הייתה מהקולות הבולטים שהתנגדו לסגר הראשון וביקשו לשקול היטב כל מגבלה בלתי מידתית על הציבור. היא חברה בצוות המומחים של גמזו, וגם בצוות הברומטר האחראי על 'בדיקת הדופק' של בתי החולים. כלומר, עד כמה קרובות מחלקות הקורונה למצב של אי ספיקה, בו מסתכנת המערכת בחוסר יכולת להעניק טיפול מיטבי לחולים. אך לפי מטות, למרות העבודה המקצועית הרבה שנעשתה, הממשלה בוחרת בדרכה - ולא קשובה למומחים: "בסופו של דבר יש ראש ממשלה שמחליט ואנו הכלי המקצועי. אבל אם ראש הממשלה לא מיישם את ההמלצות של הכלי המקצועי בגלל לחצים כאלה ואחרים אז צריך לקרוא לילד בשמו: ראש הממשלה לוקח את האחריות".

האם סגר הינו גזירת גורל? במשך יותר מחודש עיכבה הממשלה את אישור תוכנית הרמזור של גמזו, בזמן שמספר הנדבקים הלך ועלה, אירועים בלתי חוקיים התקיימו ברחבי ישראל, והתקהלויות נמשכו בחללים סגורים. מטות סבורה שגם כעת, יש לקדם את מתווה הערים האדומות. "ערים אדומות הוא מתווה שצריך להתקיים, הוא עובד נקודתית לטובת הציבור בערים הללו. זה מה שהומלץ על ידי מגן ישראל, זה מה שהייתי רוצה שיעשו עבורי אם הייתי חיה באזור אדום: חבילת סיוע כדי לעזור לי להחלים".

מטות סבורה שהטיפול בקורונה עדיין צריך להתבצע ברמה דיפרנציאלית ועירונית, לצד מגבלות הדוקות יותר ברחבי ישראל. "חבל שהממשלה לא הכריזה על ערים אדומות או ריסון מהודק כפי שהומלץ תחילה, אלא על סגר. זה נזק חברתי כלכלי. סגר יש בו רק נזק", היא אומרת. "מגן ישראל אמר: ריסון מהודק אם קונספט ערים אדומות לא עובר. לסגור אנשים בבית זה לא הרעיון, זה נזק חברתי כלכלי. אין שום הדבקה בהליכה במרחב הציבורי, יש הדבקה במקומות סגורים ובהתקהלויות. השטח הציבורי צריך שיהיה פתוח. פארק, ים. מצד שני: לא לחגיגות, לא להתקהלויות, לא למסיבות. אין סיבה לא ללכת או לרוץ במקומות פתוחים. חייבים לנקוט באמצעים למניעת הצטופפות: הגבלות של התכנסויות, כולל בבתים ובברים, ובכל מקום פתוח רק בבודדים. אין לזה מקום כעת עד הפחתת תחלואה".

מטות מזהירה: "סגר הוא יום הדין. הוא יכול לגרום לעלייה בתחלואה שאיננה קורונה, ולהסב נזקים נפשיים, לא כל שכן כלכליים. בזמן שחיסון איננו נראה באופק, על ישראל ללמוד לחיות עם הקורונה, ולייצר מערכת של איזונים שתמנע כניסה לסגרים מתגלגלים החוזרים על עצמם".

"צריך להפחית את התחלואה ולשמור אותה קבועה עד החיסון על מספר נמוך, שיאפשר לצוותים לנוח ולמערך החקירות האפידמיולוגיות לתפקד", היא אומרת, "אז כן לאיסור מוחלט של התקהלויות תוך אכיפה עמוקה ונוקשה עם הענשה אמיתית, בכל מקום. וכן להמשיך בפעילות הכלכלית ולא לשתק אותה. אני הייתי חוזרת למתווה הערים. ובינתיים צריך ליצר בבתי ספר לימודי בוקר וערב בקפסולות ולשלם למורים משכורות ראויות ולהשקיע בחינוך, כי זה בוודאי מקור מדבק וצריך לקיים אותו בחכמה. לצד זאת, צריך בזמן הזה להעצים את בתי החולים, להעביר כספים למערכת הבריאות בעיקר בפריפריה".

"אם המגמה הנוכחית תמשך, חולים יקבלו טיפול תת מיטבי כי אין מספיק צוותים"

בתוך כך, בתי החולים בישראל אכן מתוחים עד הקצה - לאורך שנים. מערכת הבריאות הישראלית הגיעה למשבר הקורונה במצב של הרעבה. סף הספיקה של המערכת לחולי קורונה במצב קשה - הדורשים טיפול רב של צוות רפואי גדול, מוגדר ב-800 בני אדם. כיום, מאושפזים במצב קשה 486 חולים, כאשר במספר בתי חולים בצפון הארץ ובירושלים הורם דגל אדום. לא מדובר במחסור בציוד, דוגמת מכונות הנשמה - כפי ששמענו רבות בגל הראשון. אלא במחסור אינהרנטי בצוות רפואי שיפעיל את המכונות וידאג לחולים.

מטות מסבירה: "גרף המונשמים הוא מדד קריטי, אך את בתי החולים פוקדים חולים רבים המאושפזים עם קורונה לצד מחלות וצרכים אחרים. לדוגמה, היום התאשפזו באיכילוב שתי יולדות עם קורונה. הן עברו למחלקת הקורונה, שם מאושפזים גם חולים נוירולוגיים ואחרים שהתגלו עם קורונה בבואם לבית החולים".

"המחלקות הללו הולכות וגדלות, והן הופכות למולטי-דיסציפלינריות", היא מסבירה. "למחלקות האלו נדרש צוות כפול; צוות הקורונה לצד רופאים מכלל המחלקות בבתי החולים. צריך להבין אותנו, הצוותים בבתי החולים. זה משחק צוותים אינסופי. אם המגמה הנוכחית תמשך, חולים יקבלו טיפול תת מיטבי כי אין מספיק צוותים. כל זה מתרחש בזמן שיש חולים שמגיעים לכאן ומסתירים את היותם חולים קורונה, ובכך שולחים לבידוד רופאים ואנשי צוות, ומשבשים מחלקות שלמות".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988