מועמדות טראמפ לפרס הנובל: גרסת "בית הקלפים" הנורווגי

זהות חתני הפרס היא הזדמנות טובה גם לעקוב אחר אינטרסים של מדיניות חוץ נורבגית

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: ONATHAN ERNST, רויטרס
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: ONATHAN ERNST, רויטרס

מחוקק נורבגי הציע את מועמדותו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לקבלת פרס נובל לשלום לשנת 2021 על מאמציו לקידום נורמליזציה בין ישראל לשכנותיה ועשוי לפוך אותו למועמד מפתח. כריסטיאן טיברינג-גידא, חבר פרלמנט נורבגי הגיש את שמו של הנשיא האמריקאי כמועמד. בנימוקי ההגשה נאמר כי על טראמפ לקבל את הפרס על הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות שעליו יחתמו השבוע. אליו הצטרף השבוע מחוקק שבדי שגם הגיש את מועמדותו של הנשיא.

זו לא תהיה הפעם הראשונה ששמו של הנשיא האמריקאי יהיה בין השמות שיעלו בעבודת הוועדה. כבר ב-2018 טיברינג-גידא הגיש את שמו של טראמפ כמועמד לפרס נובל לשלום על פועלו להפחתת המתיחות סביב פיתוח הנשק הגרעיני של צפון קוריאה. עם זאת, הפעם ההגשה היא מטעם מחוקק נורבגי ועשויה להוביל את טראמפ להיות מבין המועמדים הסופיים לפרס שדיוניו חסויים.

מי שאחראי כעת על ההחלטה אם לבחור בו כחתן הפרס היוקרתי היא ועדת פרס נובל לשלום. הפרס שמושך תשומת לב עולמית, זכה להתמקדות בשנים האחרונות בתפקיד הוועדה שגוררת ביקורת ציבורית נוקבת על החלטותיה. עם הזמן ועדת נובל לשלום בחרה להעניק את הפרס לפוליטיקאים או למנהיגים בינלאומיים. רשמית הפרס מוענק לפעילי שלום שנבחרים על ידי ועדה בת חמישה אנשים שמתמנה על ידי הפרלמנט הנורבגי - הסטורטינג.

בשנים האחרונות עולה הקריאה כי פרס נובל לשלום הוא חזון שנעלם כיוון שהכישורים החייבים לחול על החתנים או הכלות על פעילויות שעשו בשנה החולפת הם לא יותר משיקולים ומאבקי כוח פוליטיים בנורבגיה. גם כיום ליוקרה של חתן הפרס נלווים פגישות עם ראש הממשלה ומשפחת המלוכה ביום הענקת הפרס. האליטה הפוליטית כולה נוכחת יחד עם חלקים מהאליטה התרבותית והכלכלית בערב גאלת הנובל שהוא ארוחת ערב רשמית לכבוד חתן הפרס ובו יושב מקבל הפרס לצד יו"ר ועדת הפרס ומזכירו הקבוע, נשיא הפרלמנט הנורבגי, ראש הממשלה ומשפחת המלוכה.

אחד המזכירים שישב בזמן הממושך ביותר בוועדה ציין כי השאלה המהותית לוועדת נובל היא מיהם "תומכי השלום" כפי שהאמין מייסד הפרס, אלפרד נובל. מזכיר הוועדה בין 1909-1946, ראגנאר מו (Ragnar Moe) הזכיר רק את הקריטריון של "בוררות בין מדינות" כתנאי לפרס השלום ומכאן שהפרשנות הפכה להיות מרחיקת לכת. לדעת הפוליטיקאים הנורבגים כל מי שקידם שלום הפך להיות מכריע בשיקולי הוועדה.

בתהליך ההיסטורי למפלגות הגדולות הייתה היכולת לדרוש כי המושבים בוועדה ייקבעו על פי גודל המפלגות. לרוב השתמשו המפלגות הגדולות במושבים כדי לתגמל את ותיקי המפלגה הנאמנים והפרס הוסב לפרס שלום כללי. כך המחיר הפך בהדרגה ליותר ויותר כלי לפוליטיקאים נורבגיים ולמדיניות החוץ הנורבגית שפירושו בראש ובראשונה נאמנות לארה"ב ולאיחוד האירופי.

לכן זהות חתני הפרס היא הזדמנות טובה גם לעקוב אחר אינטרסים של מדיניות חוץ נורבגית. כאשר זכה הנשיא האמריקאי תאודור רוזוולט בפרס נובל לשלום בשנת 1906 על תרומתו לחתימת הסכם פורטסמות' בין יפן לרוסיה, תנועות שלום בארה"ב מחו ללא שום יכולת השפעה. חלק מתומכי הנשיא הסבירו כי רוזוולט ראה בחוזקה של ארצות הברית כברכה גדולה לכל האנושות וגם אם מימוש זה השתלב עם כוח צבאי, הוא נועד בסופו של דבר ליצור שלום. מנגד גם בחירתו של הנשיא האמריקאי ברק אובמה בתחילת הקדנציה שלו הובילה לסימני שאלה. לעיתים הביטוי לכך היה בוטה יותר ויו"ר הוועדה הצהיר כי נורבגיה "זקוקה לשכן ידידותי טוב - גם אם הוא רחוק".

הנוהג בהענקת הפרס, במהלך המאה הקודמת, להשאיר את הדיונים חסויים לא תשתנה בקרוב. גם אם הוועדה נעזרת ביועצים מקצועיים, היא מקבלת את החלטותיה לבד ולמעשה הדיונים לא נרשמים או יירשמו. כעת נותר להמתין להכרזת חתן הפרס מטעם הוועדה שהחלה בדיוניה לשנה הבאה. יש לשער שמועד ההכרזה השנתי יחד עם הבחירות בנורבגיה שיערכו בספטמבר 2021, יהוו שיקול מרכזי בדיונים של נציגי הוועדה והמפלגות שהם מייצגים. זאת הסיבה שהגשתו של המחוקק הנורבגי כריסטיאן טיברינג-גידא מלמדת על מהלך מתכונן הרבה יותר. 

הכותב הוא חוקר בתוכנית לניהול ויישוב סכסוכים ומו"מ באוניברסיטת בר-אילן

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988