משפט רה"מ, לשון הרע בפייסבוק ופונדקאות לחד-מיניים: בחרנו את פסקי הדין המרכזיים של השנה החולפת

השנה העברית החולפת הציבה בפני מערכת המשפט אתגרים חדשים ושאלות תקדימיות שנבעו, בין היתר, מהפלונטר הפוליטי ומהמגפה שפרצה • "גלובס" מסכם, בסיוע מומחי משפט, כמה מפסקי הדין החשובים של שנת תש"ף בתחומים שונים

מפגינה בהפגנת העצמאים בגן בצ'רלס קלור, בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס
מפגינה בהפגנת העצמאים בגן בצ'רלס קלור, בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

השנה העברית החולפת, תש"ף, הייתה מהסוערות והמוזרות שידענו. שנה שבה לראשונה בתולדות המדינה הוגש כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן, שנה שבה נגיף מסתורי השתלט על אורחות חיינו והביא בלית ברירה את ממשלת ישראל, כמו את רוב ההנהגות בעולם, לכפות על הציבור הגבלות חסרות תקדים.

המציאות המורכבת הציבה ומציבה אתגרים חדשים בפני מערכת בתי המשפט, שהמשבר אילץ אותה לעתים לדון בסוגיות תקדימיות, כמו, בכשירות של רה"מ לכהן תחת כתב אישום, באיזון הראוי בין חופש ההפגנה לשמירה על בריאות הציבור, באפשרות של כוחות הביטחון לעקוב אחרי אזרחים כדי לקטוע את שרשראות ההדבקה בקורונה, ועוד. בכתבה הזו נציג, בסיוע משפטנים, כמה מפסקי הדין וההחלטות החשובים שניתנו השנה בתחומים השונים. רשימה לא ממצה.

1. חוקתי-פוליטי: נאשם בפלילים מרכיב ממשלה

ב-27 במאי קבעו 11 שופטי ביהמ"ש העליון פה-אחד כי אין להם עילה להתערבות שיפוטית בהחלטה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ח"כ שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות על טוהר המידות - כלומר, על רה"מ בנימין נתניהו, המואשם בשוחד ובמרמה והפרת אמונים. עוד נקבע כי על אף הפגמים שנמצאו בו, אין גם עילה להתערבות שיפוטית בהוראות ההסכם הקואליציוני שהוביל לכינונה של ממשלת ישראל ה-35.

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: קובי גדעון, לע"מ
 ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: קובי גדעון, לע"מ

"ההחלטה לבקש מנשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ח"כ פלוני, היא החלטה הכרוכה בהפעלת שיקו -דעת פוליטי רחב. היא נועדה לתרגם את דין הבוחר לכדי תמיכה באחד מחברי הכנסת לתפקיד רה"מ, וזאת באמצעות רוב מתוך חברי הכנסת התומכים בבקשה. עניין זה מצוי בלב-ליבו של ההליך הדמוקרטי. התערבות חיצונית בהליך זה יש בה משום פגיעה מהותית בעיקרון הכרעת הרוב העומד בבסיס שיטת המשטר שלנו", נפסק.

עו"ד אפי מיכאלי, מומחה למשפט מינהלי וחוקתי, אומר ש"חשיבות ההכרעה היא בעצם שרטוט קווי הגבול של התערבות ביהמ"ש בהליך הפוליטי המצוי בלב ליבם של יחסי האמון של הכנסת בממשלה, מקום בו הוראות החוק שותקות בעניין". (בג"ץ 2592/20 התנועה לאיכות השלטון נגד היועמ"ש).

2. פרטיות: בלמים למעקבי השב"כ

ב-26 באפריל קיבל הרכב בג"ץ בראשות הנשיאה אסתר חיות את העתירות שהופנו נגד החלטת הממשלה להסמיך את השב"כ להפעיל אמצעים טכנולוגיים (איכונים טלפוניים) למעקב אחר אזרחי המדינה ותושביה. זאת, כחלק מהמאבק בהתפשטות נגיף הקורונה.

בפסק הדין נקבע כי ככל שהמדינה תבקש להמשיך ולהסתייע בשב"כ, יהיה עליה להתחיל בהליך של חקיקה ראשית, שאותו יש להשלים בתוך שבועות ספורים לכל היותר. השופטים ציינו כי הבחירה לעשות שימוש בארגון הביטחון המסכל של המדינה לצורך מעקב אחר מי שאינם מבקשים לפגוע בה, מבלי שניתנה הסכמה לכך מצד מושאי המעקב, מעוררת קושי רב ביותר. השופטים קבעו כי יש לחתור למציאת חלופה הולמת אחרת, המגשימה את עקרונות הגנת הפרטיות.

אסתר חיות / צילום: ברני ארדוב וואלה
 אסתר חיות / צילום: ברני ארדוב וואלה

עוד נקבע כי המצב המשברי החריג והנדיר בכל קנה מידה שעימו אנו מתמודדים, הצדיק את נקיטת האמצעים החריגים שתוארו, אך "יש לשמור מכל משמר שהאירועים החריגים לא יותירו אותנו עם מדרון חלקלק של שימוש באמצעים חריגים ופוגעניים ללא הצדקה". (בג"ץ 2109/20 בן מאיר ואחרים נגד רה"מ).

3. זכות המחאה: ההפגנות בבלפור יימשכו

ב-19 באוגוסט דחו שופטי בג"ץ' עוזי פוגלמן, יעל וילנר ואלכס שטיין, עתירה שהגישו כ-60 מתושבי השכונות רחביה וטלביה בירושלים, המתגוררים בסמוך למעון רה"מ התושבים ביקשו להורות על העברת ההפגנות המתקיימות בחודשים האחרונים ליד המעון למיקום אחר - או לחילופין להחמיר את המגבלות הקיימות עליהן.

בפסק הדין קבעו השופטים כי אין מקום להורות על שינוי מקום ההפגנות, נוכח חשיבותו הסמלית של מעונו הרשמי של רה"מ, סמל שלטוני מובהק, ולעניין זה די בהגבלות האחרות שהציבה המשטרה על משך ההפגנות ותדירותן. לגבי מפגעי הרעש במהלך ההפגנות צוין כי המתווה שהציגה המשטרה, מאזן כראוי בין זכותם של המפגינים לקיים את ההפגנות ולהפיץ את מסריהם, לבין חירותם של התושבים לקיים את שגרת חייהם. עוד נקבע כי הוראות הדין לעניין מפגעי רעש הן נקודת המוצא בענייננו, ומהן אין לחרוג.

לפי המתווה שהוצע בנושא זה, השימוש באמצעים מרעישים במיוחד (כגון צופרי אוויר) ייאסר החל מהשעה 21:30 בעוד שהשמעת דברים תוך העזרות באמצעי הגברה, תהיה מותרת עד השעה 23:00. בג"ץ מצא כי מתווה זה מאזן כנדרש בין חירות הביטוי ובין מניעת פגיעה יתירה באורח החיים של הדיירים (בג"ץ 5078/18 פדידה ואח' נ' משטרת ישראל).

מפגינים נגד השחיתות צועדים בירושלים לעבר כיכר פריז / צילום: גלובס
 מפגינים נגד השחיתות צועדים בירושלים לעבר כיכר פריז / צילום: גלובס

4. דיני חוזים: עליונות לשון החוזה

בנובמבר 2019 נתן ביהמ"ש המחוזי את פסק דינו בערעור בתיק "ביבי כבישים". פסק הדין עורר סערה והיו שסברו שהוא החזיר את הבכורה המכרעת ללשון החוזה ובכך שינה את הלכת אפרופים. לפי ההלכה, ניתן לבצע פרשנות לחוזים באופן תכליתי, באמצעות בירור כוונתם של הצדדים, שעליה ניתן ללמוד מבדיקה משולבת, ללא הפרדה, של לשון החוזה והנסיבות החיצוניות גם יחד.

אולם לדברי עו"ד יניב קליינבלט, שותף במשרד ש. פרידמן, "בהחלטה שדחתה בקשה לדיון נוסף באפריל 2020, הבהירה נשיאת העליון חיות כי אין בפסק הדין האמור כדי לשנות מהלכת אפרופים, וכי בפסיקה ארוכת שנים של ביהמ"ש ניתן למצוא התייחסויות לכך שיש להתאים את כללי הפרשנות וליישמם בהתאם לקטגוריות שונות של חוזים".

עם זאת, עו"ד קליינבלט אומר כי "נדמה שדבריו החד משמעיים של ביהמ"ש העליון בכל הנוגע למעמד המילה הכתובה בהסכמים מסחריים מפורטים בין אנשי עסקים, החזיר את המטוטלת בחוזים אלה לעבר לשון החוזה".

ואילו עו"ד צפריר נגבי, שותף מייסד של משרד בוסי-נגבי-אביאני-כהן-איל, אומר כי "פסק הדין בתיק 'ביבי כבישים' השיב לחוזה את כבודו האבוד והוא מעניק את הוודאות המשפטית הכול כך נחוצה לצדדים המתקשרים, שלפיה הם, ורק הם, יקבעו את החובות והזכויות הנובעות מהקשר ההסכמי ביניהם" (ע " א 7649/18 ודנ"א 8100/19 - ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל).

5. דיני עבודה: הטלת חובות על ארגוני עובדים

העשור האחרון סימן את תחייתה של התארגנות העובדים במקומות עבודה. הוא החל בפרשת פלאפון שעוררה סערה רבתי ונתנה רוח גבית להתארגנות עובדים, והמשיך בפסיקה תקדימית וענפה ואפילו בתיקוני חקיקה.

עו"ד נטע ברומברג, שותפה וראש מחלקת דיני עבודה במשרד ברנע-ג'פה-לנדה, אומרת כי פסק הדין החריג שניתן לאחרונה, על ידי שופטת בית הדין האזורי לעבודה בב"ש, יעל אנגלברג-שהם בעניין חברת סודה סטרים, מאיר באור שונה לחלוטין את התחום. פסק הדין דן דווקא בחובות החלות על ארגוני העובדים, ולא על המעסיק במסגרת התארגנות ראשונית.

"זו הפעם הראשונה שבה ביה"ד לעבודה קובע שעל ארגון עובדים חובות מהותיות כלפי המעסיק, ובהן - החובה לנהוג בשקיפות והגינות אל מול המעסיק, חובת הגילוי והימנעות מפעולה העשויה להביא לפגיעה פיזית בנכסי המעסיק או בקניינו", מציינת עו"ד ברומברג. "פסק הדין, ראוי שיביא איתו שינוי מגמה מהותי באופן שבו נוהגים ארגוני עובדים בעת הקמת התארגנות ראשונית במקומות עבודה" (ס"ק (ב"ש) 43286-03-17 ההסתדרות נגד סודה סטרים).

6. תביעות ייצוגיות: הסרת חסמים בתביעות נגד רשויות

במסגרת דיון נוסף שנערך בביהמ"ש העליון בהרכב מורחב של שבעה שופטים, נקבע בדצמבר האחרון כי אין חובה כללית לפנות לרשות ציבורית בטרם הגשת בקשה לאישור (ניהול) תובענה ייצוגית כנגדה להשבת סכומים שנגבו שלא כדין.

עו"ד יובל גרייבסקי, שותף מנהל וראש מחלקת הליטיגציה במשרד יהודה רוה, אומר שלהלכה זו, שזכתה לכינוי "הלכת מי הגליל", חשיבות רבה לעוסקים בתחום התובענות הייצוגיות נגד רשויות. זאת, מאחר שהיא מסירה חסם משמעותי להגשת תובענות שכאלו ובכך גם מושגת ודאות משפטית גדולה יותר (דנ"מ 5519/15 יוסף אחמד יונס נ' מי הגליל תאגיד המים והביוב האזורי).

7. לשון הרע: שיתוף בפייסבוק כעילה לתביעה

בכל הנוגע להחלת דיני לשון הרע ודינים אחרים משתרך המשפט אחר הקצב המהיר של השינויים הטכנולוגיים ומנסה להתאים את עצמו אליהם. עו"ד אילן בומבך, אומר שבינואר 2020 הדביק העליון את אותו פער טכנולוגי וקבע בעניין יואל שאול, כי יש לראות בפעולת השיתוף (share) בפייסבוק, כ"פרסום" הבא בגדרי חוק איסור לשון הרע, ושעשוי להקים עילת תביעה נגד משתמש המשתף תוכן עוולתי; ואילו פעולת "לייק" לא תיחשב כפרסום כאמור.

עו"ד בומבך מציין ש"קביעה זו הייתה נדרשת, מכיוון שמדובר בפעולה נפוצה מאוד, הנעשית על ידי מאות אלפים בישראל, מדי יום ביומו, מבלי להבין את המשמעות המשפטית של הפצת משהו שלא אנחנו כתבנו, אלא רק חיבבנו או הזדהנו איתו".

לדבריו, "פעולת השיתוף נועדה, הלכה למעשה, לפרסם את התוכן המשותף לקהלים חדשים ושונים, מעבר לחבריו ולעוקביו של הכותב המקורי. יתרה מכך, לעתים השיתוף הוא-הוא שמעניק פרסום של ממש לתוכן המקורי - למשל באמצעות שיתופו על ידי גורם מוכר או בעיתוי ייחודי".

עו"ד בומבך מוסיף ואומר כי "פסק הדין יצר דין חדש במציאות שאותה חוק איסור לשון הרע מ-1965 לא צפה כלל. הוא השליך באחת על מיליוני משתמשי פייסבוק בישראל ושינה לחלוטין את הדרך שבה אנשים משתמשים בפייסבוק. בנוסף, פסק הדין כולל קביעות חשובות בנוגע לייחודיות הנזק הנגרם לנפגע כתוצאה משיתוף תוכן עוולתי ברשתות החברתיות, ובכך הוא מרומם את ההגנה על שמו הטוב של האדם, שהיא חלק מכבודו" (רע"א 1239/19 יואל שאול נ' חברת ניידלי תקשורת בע"מ).

8. משפחה: זוגות חד-מיניים זכאים לפונדקאות

ב-27 בפברואר 2020 פסק בג"ץ כי יש לאפשר לזוגות חד-מיניים ולגברים יחידים להביא ילדים בהליך פונדקאות. "החרגתה הגורפת של קבוצת הגברים ההומוסקסואלים מתחולתו של הסדר הפונדקאות נחזית כהפליה 'חשודה', המייחסת מעמד נחות לקבוצה זו", כתב הרכב של חמישה שופטים בראשות הנשיאה חיות.

עו"ד דניאל פרידנברג ממשרד הופמן & פרידנברג המתמחה בדיני משפחה וירושה, אומר שפסק הדין משקף בצורה ברורה ונחרצת את סלידתו של ביהמ"ש מכל אלמנט של אפליה כלפי מגזר כזה או אחר. "בג"ץ שמר על אמירה אחידה וקול ברור שיצא נגד האפליה ועמד על המשמר בהגנתו על אוכלוסיות שעלולות להיות מוחלשות", אומר עו"ד פרידנברג. "עם זאת, אי אפשר להתעלם מהדרך הארוכה שנאלצו העותרים לעבור, דרך שעדיין לא הגיעה לקיצה, ושלא ברור כיצד תסתיים" (בג"ץ 781/15 איתי ארד פנקס נגד הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים).

9. מסים: הקלה על עסקאות בהייטק

בשנה העברית החולפת ניתן על ידי השופט ד"ר שמואל בורנשטיין פסק הדין בעניין ענקית השבבים ברודקום סמיקונדקטורס. פסק הדין עוסק בסוגיה שעלתה בתחום האקזיטים בענף ההייטק, של רכישת חברות ישראליות על ידי חברות רב-לאומיות, המעוניינות, בין היתר, בידע הצבור בחברה הישראלית. זאת, כאשר לאחר הרכישה חלק ממיקוד הפעילות הישראלית עובר גם לחברה הרוכשת. בפסק הדין נקבע כי עסקה כזו אינה עסקה מלאכותית ולכן חייבת במס, כטענת רשות המסים.

לדברי עו"ד זיו שרון, שותף מייסד במשרד זיו שרון, "ברודקום רשמה הישג משמעותי כאשר ביהמ"ש קיבל את ערעורה על שומת מס בהיקף כ-150 מיליון שקל שהוצאה לה בגין עסקת רכישת Dune. בפסק הדין נדחתה טענת רשות המסים כי עסקת רכישת Dune על-ידי ברודקום היא עסקה מלאכותית".

עו"ד שרון אומר ש"פסק הדין מבהיר כי לא כל עסקה שנתפסת כמלאכותית על ידי רשות המסים היא כזו בפועל, וכי בעולם האקזיטים של היום מקובלים גם מודלים של רכישות שונות מאלה המקובלות על רשויות המס, ולא כולם ייחשבו 'שינוי מודל עסקי' המצדיק חיוב במס" (ע"מ 26342-01-16 ברודקום סמיקונדקטור בע"מ נגד פקיד שומה כ"ס).

10. מסים: הטבת מס כתכנון מס

ביולי האחרון נחל יו"ר בנק הפועלים לשעבר, שלמה נחמה, ניצחון משפטי על רשות המסים. ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), בביהמ"ש המחוזי קבעה כי נחמה לא ישלם לרשות מס שבח שדרשה, בגובה של כ-4 מיליון שקל, בגין מכירת דירתו במגדל רוטשילד 1 בתל אביב.

שלמה נחמה, יו"ר אלומיי קפיטל  / צילום: אלי דסה
 שלמה נחמה, יו"ר אלומיי קפיטל / צילום: אלי דסה

בנובמבר 2014 חשף "גלובס", כי רשות המסים חשדה שנחמה ביקש וקיבל הטבת מס על מכירת דירתו ברוטשילד, בדמות פטור ממס שבח, כאילו מדובר היה במכירת דירה גמורה (ראויה למגורים). זאת, על אף שהיה מדובר במכירת דירה בלתי גמורה, הנחשבת כנכס לצורכי מס, ולפיכך לא מקימה זכות לפטור ממס שבח. נחמה נחקר והתיק נגדו נסגר מחוסר אשמה. בהמשך נקבע גם במסלול האזרחי כי נחמה פעל כיאות.

הסוגיה שהייתה במחלוקת עסקה בשאלת השיפוץ שביצע נחמה בדירה כדי להפוך אותה לדירה שהושלמה למגורים הזכאית לפטור ממס שבח. זאת, למרות שרוכש הדירה לא מעוניין בשיפוץ והרס אותו.

עו"ד ורו"ח שחר שטראוס, שותף במשרד המס בנימיני, אומר שמשמעות ההחלטה היא ש"ניצול הטבות מס שנקבעו על ידי המחוקק הינו תכנון מס לגיטימי, אף אם הדברים נעשים רק לשם כך". כלומר, נקבע כי מדובר בתכנון מס לגיטימי אף אם השיפוץ נעשה אך ורק לצורך הפטור ממיסוי מקרקעין (ו"ע 28079-10-15).

11. חדלות פירעון: פרשת פישמן

ב-2017 הוכרז אליעזר פישמן פושט רגל ומונה נאמן לנכסיו. הנאמן, עו"ד יוסי בנקל, ביצע חקירות והגיש בקשות שונות לביטול העברות של רכוש וכספים, שלטענתו פישמן ביצע לטובת בני משפחתו ולטובת רונית אבן שהייתה העוזרת האישית שלו. שלוש שנים לאחר מכן, הוגשו לביהמ"ש שתי הצעות להסדר מול בני המשפחה ומול אבן. כל הנושים הסכימו להסדרים או שלא התנגדו להם.

ביהמ"ש אישר את ההסדרים. זאת, למרות שהנאמן התנגד וטען שהנושים 'מיהרו לסגור הסכם למרות שיכלו לקבל סכומי כסף ניכרים", וכי משמעות ההסדר היא שבאופן תקדימי בני המשפחה יקבלו נכסים בסכומי עתק ש"הוברחו" אליהם.

אליעזר פישמן / צילום: שלומי יוסף, גלובס
 אליעזר פישמן / צילום: שלומי יוסף, גלובס

עו"ד עופר שפירא, שותף מנהל במשרד שפירא ושות', אומר ש"מההחלטה עולה כי ביהמ"ש יישם כללים ידועים בדיני חדלות פירעון, ובעיקר הכלל שביהמ"ש לא יתערב בשיקול הדעת הכלכלי-עסקי של נושים בבואם לאשר הסדר נושים, אלא בנסיבות חריגות ביותר שלא התקיימו במקרה זה". (פש"ר 16-08-3642 פקיד שומה למפעלים גדולים ואח' נ' פישמן ואח').

12. תחרות: נמל אשדוד ניצל מעמדו כמונופול

ביוני האחרון התקבלה החלטת בית הדין לתחרות בעניין נמל אשדוד, שעסקה בניצול מעמד לרעה של בעל מונופולין. ביה"ד אישר את קביעת מ"מ הממונה על התחרות, שלפיה מתווה שהנהיג נמל אשדוד עלול היה לפגוע בתחרות מול נמל חיפה בפעילות פריקת רכבים, ובכך יצר חסם תחרותי שאינו מבוסס על תחרות לגופו של עניין. ביה"ד אישר באופן תקדימי השתת עיצום כספי על יחידים - נושאי משרה בנמל אשדוד.

עו"ד ד"ר יריב אילן, ממשרד ליפא מאיר, אומר ש"ביה"ד התווה את המבחן שלפיו יש להחיל את סטנדרט ה"אפשרות הסבירה לפגיעה בתחרות", כלומר, להראות כי בעל המונופולין ניצל את כוח השוק שבידיו בכדי להציב את מתחריו בנחיתות תחרותית. במקרה הנדון, השית נמל אשדוד על יבואני רכב הנחות רטרואקטיביות שהותנו בעמידה ביעדים, כך שפריקת רכבים בנמל חיפה הובילה לאובדן ההנחה ותמרצה יבואנים לפרוק באשדוד בלבד.

לדברי עו"ד אילן, "ביה"ד הבהיר כי אין צורך להראות פגיעה במתחרה בפועל כדי שביה"ד יתערב. ביה"ד דחה למעשה את המבחן המחייב דחיקת מתחרה מהשוק לגמרי - וקבע כי הוא מחמיר מדי. ביה"ד היטיב לאמץ את המבחן המסורתי, המאפשר גמישות בבחינת מודל ההנחות, ובחינת השפעתן הכוללת על המתחרים ועל התחרות בשוק" (ת"כ 40796-01-16 חברת נמל אשדוד בע"מ ואח' נ' הממונה על התחרות).

13. תכנון ובנייה: פגיעה בפוטנציאל תכנוני של קרקע

נדיר ביותר שביהמ"ש העליון יישב בהרכב מורחב של חמישה שופטים בתיק שעוסק בתכנון ובנייה. במסגרת הדיון העקרוני בתיק "דלי דליה" נבחנה טענתם של בעלי זכויות במקרקעין שתוכניות חדשות ששינו את ייעוד המקרקעין מייעוד חקלאי לייעודים ציבוריים, לא רק שהורידו את שווי המקרקעין, אלא אף סיכלו את הפוטנציאל התכנוני להפשרת הקרקע לייעודים סחירים. העליון עסק בשתי שאלות: מתי תוכר פגיעה בפוטנציאל תכנוני של מקרקעין? ואם תוכר כזו - האם יש להתחשב בפוטנציאל התכנוני שהיה קיים לפני התוכנית החדשה ?

פסק הדין הוכרע ברוב דעות כנגד דעתו החולקת של השופט עופר גרוסקופף, ונקבע בו כי על מנת שפגיעה בפוטנציאל תכנוני תזכה את בעל הזכויות במקרקעין בפיצויי ירידת ערך, לפי סעיף 197, יש לעמוד בשני תנאים מצטברים: הראשון - הפוטנציאל התכנוני הנטען בא לידי ביטוי בתוכנית סטטוטורית שכבר הופקדה אך טרם קיבלה תוקף; השני - קיים גם "דבר מה נוסף" המגדיל את הסיכויים לאישורה הסופי של התוכנית .

עו"ד יובל גלאון ממשרד שביט-בר און-גלאון-צין-ויתקון, אומר כי "עמדת הרוב משקפת לכאורה העדפה של האינטרס הציבורי על פני האינטרס הפרטי. אולם פסק הדין מתעלם, באופן מכוון, מהליכי התכנון הארוכים שתחילתם, בשנים האחרונות, אינה בתוכנית סטטוטורית, אלא במסמכי מדיניות תכנון, תוכניות אב, המבוססות על מסמכים מקצועיים ואשר אף נידונו, אושרו ופורסמו " ( בר"ם 10212/16 דלי דליה ועוד 333 אח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הרצליה ). 

***גילוי מלא: איש העסקים אליעזר פישמן הוא בעל השליטה הקודם ב"גלובס". פישמן ומשפחת בר און, מבעלות השליטה הנוכחיות, מצויים בסכסוך מתמשך.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988