תקנות סדר הדין האזרחי החדשות הן צורך השעה

התקנות החדשות אינן מושלמות, ויש צורך לערוך בהם התאמות ועדכונים בשיח עם הגורמים המקצועיים ובראשם לשכת עוה"ד, אך הן מסמנות מגמה חיובית של ייעול, טיוב וקיצור ההליכים המשפטיים האזרחיים

פסיקת בית משפט / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
פסיקת בית משפט / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

רבות נכתב על תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, העתידות להיכנס לתוקף בראשון לינואר 2021. תקנות אלו, שתוקנו כבר בשנת 2018 עתידות לחולל רפורמה מרחיקת לכת בהליכי הדיון האזרחי, בוודאי המשמעותית ביותר בשלושים השנים האחרונות בתחום.

מדובר ב-180 תקנות חדשות במקום כ-530 תקנות כיום. התקנות החדשות אינן רק כשליש מהיקף התקנות הקיימות, אלא וזה העיקר - תכליתם ועקרונות היסוד מתמקדים בייעול המערכת השיפוטית, ניהול מאוזן של משאבים ואיזון אינטרסים בין בעלי הדין לבין האינטרס הציבורי.

יעילות מערכת המשפט היא צורך לאומי שישפיע לטובה על הפעילות הכלכלית במשק, יגביר את הוודאות, יסייע למנוע סכסוכים מראש או להגביר את הצורך בהגעה לפשרות לפני ומחוץ לכותלי בית המשפט.

מטרות התקנות החדשות הן לקבוע סדר דין לניהול ההליכים האזרחיים בבתי המשפט, ליצור ודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים ביסודו של הליך שיפוט ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של סכסוך אזרחי.

על-אף שמדינת ישראל היא ממובילות ההוצאות על מערכת המשפט ממדינות ה-OECD, ביחס הפוך ישראל היא משאיניות המדינות בממוצע הימשכות הליכים המשפטיים. כך שקבלת הכרעה משפטית חלוטה אורכת שנים רבות ודורשת תשומות כלכליות ואישיות כבדות. על שולחנות בתי המשפט השונים מונחים הליכים אזרחיים החוגגים עשור או שזכו בגלגולים נוספים לחגוג בר מצווה.

מצב זה פוגע בזכות הגישה לערכאות, גורם להגדלת העלויות של מערכת המשפט, מוביל להגדלת הוצאות משפטיות וליצירת אי ודאות כלכלית במגזר העסקי והפרטי. כל אלו יחדיו אף פוגעים באמון הציבור במערכת המשפט.

התקנות החדשות עשויות לקצר משמעותית את הימשכות ההליכים המשפטיים, להפכם לדינמיים ולכאלו הדוחקים בבעלי הדין להגיע להכרעה או פתרון מוסכם. התקנות החדשות קובעות מסגרות ברורות לפרוצדורות ניהול ההליך האזרחי, ובכללם קביעת מסגרות זמנים קבועות לכל שלבי ההליך, קביעת נוסח אחיד לכתבי בי-דין, קיצור היקפי כתבי טענות והטלת מגבלת עמודים לכתבי הטענות.

תיקון מהותי נוסף במסגרת התקנות החדשות הוא יצירת תפקיד חדש במערכת המשפט - מזכיר משפטי, שתפקידו פיקוח ובקרה על מילוי הפרוצדורות הקבועות בתקנות, ובסמכותו לגרוע מהמרשם כתבי טענות שהוגשו באופן, בהיקף או במועד שאינו מתיישב עם ההוראות. תפקיד טכני זה יחסוך שעות שיפוט רבות ומשאבים משמעותיים של הצדדים ובאי כוחם הנדרשים לעמידה הפרוצדורות.

בנוסף, החובה לקיום הידברות ישירה ומפגש בין הצדדים ובאי כוחם, בשלב מוקדם של ההליך עשויה להועיל ולקדם הגעה לפתרון הסכסוך.

סוגייה מהותית שנקבעה בתקנות היא הענקת סמכות לשופטים "ליטול יוזמה ככל שנדרש" לקידום והנעת ההליך.

דוגמא ליתרון נוסף של התקנות החדשות הוא האפשרות המשמעותית לצמצום תביעות השתקה. תביעות השתקה, המוגשות בידי גופים או אישים עתירי ממון כנגד אזרח, גוף או עיתונאי, שהביעו דעה בנושאים ציבוריים או אישיים הנוגעים לתובעים, וככאלו שהם מעדיפים להעלים ולהשתיק. תביעות מסוג זה מוגשות חדשות לבקרים, בוודאי בעידן הדיגיטלי ולנוכח לבלוב הרשתות החברתיות. המערכת המשפטית מתקשה להתמודד עם תביעות מסוג זה ונאלצת לנהלן באורח מלא. דבר שסביר להניח שיקוצץ משמעותית עם כניסת התקנות החדשות לתוקף.

התנהלות נפוצה ורווחת היא הפנייה לבוררויות, שנובעת בעיקר מרצון לייעול וקיצור הימשכות ההליכים ולחתירה מהירה ויעילה לפתרון והכרעה שיפוטית במחלוקת בין הצדדים. עם זאת, מדובר בכלי שעלותו הכלכלית ניכרת ומתאפשרת בעיקר לעסקים, חברות ובעלי אמצעים. הדבר מהווה פגיעה וחסם בפני בעלי דין "רגילים" או כאלו שאינם בעלי אמצעים, הנדרשים להסתפק במערכת בתי המשפט העמוסה והאיטית.

הימשכות ההליכים מקנה יתרון מובנה וברור לבעלי הדין בעלי האמצעים, אשר יכולים להנות ואף להאריך מיוזמתם באופן זה או אחר, את ההליך המשפטי בכמה שנים טובות כדי להקשות על הצד שכנגד ולהשית עליו עלויות נוספות כדי להגיע להכרעה המטיבה עימם או לפשרה נוחה יותר.

המודעות לזכויות גוברת עם העידן הדיגיטלי ורבים מבקשים (ובצדק) לממש זכויותיהם ולפנות לערכאות על מנת לקבל את יומם ואת מנת חלקם. מערכת בתי המשפט עמוסה ואת הבעיה הזו, בין היתר, נועדו התקנות החדשות לפתור.

לסיום, אוסיף, כי התקנות החדשות אינן מושלמות, ויש צורך לערוך בהם התאמות ועדכונים בשיח עם הגורמים המקצועיים ובראשם לשכת עורכי-הדין, אך הן מסמנות מגמה חיובית של ייעול, טיוב וקיצור ההליכים המשפטיים האזרחיים. 

הכותב הוא שותף במשרד עוה"ד ירון-אלדר, פלר, שורץ ושות'

צרו איתנו קשר *5988