השושנה של קטאר: המוזיאון הלאומי של האמירות הוא לא רק מבנה מעניין, אלא חוד החנית של הטכנולוגיה

יש הטוענים שהסכם השלום עם בחריין ואיחוד האמירויות הוא רק הסיפתח לקשרים עם עוד מדינות ערביות. בינתיים, לא נראה שאמירות קטאר, תומכת החמאס, היא הבאה בתור. זה קצת מצער כי נראה שאחד המבנים היותר מעניינים שנבנו בשנים האחרונות נמצא שם. זהו המוזיאון הלאומי של קטאר (NMoQ), שתוכנן בידי האדריכל-הכוכב ז'אן נובל, ונפתח בשנה שעברה לציבור. עלות הקמת המבנה נאמדת בכ-434 מיליון דולר.
מבנה המוזיאון נבנה סביב ארמונו המקורי של שיח' מוחמד בן ג'אסם אאל ת'אני, האמיר של קטאר, ששלט במדינה עד 1949 ונפטר ב-1957. עיצובו של המוזיאון שואב את השראתו משושנת המדבר. זהו גביש חול, קריסטל, שניתן למצוא במדבריות וצורתו מזכירה קצת שושנה. בהשראתה, הקירות והתקרות נראים מבחוץ כמו עלים ענקיים וקלים.

השייחה אל-מיאסה בנת חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני, יושבת הראש של המוזיאונים של קטאר, גאה במוזיאון החדש. באתר הפרויקט היא צוטטה כאומרת, "המוזיאון הלאומי של קטאר הוא הביטוי הפיזי של הזהות הגאה של קטאר, מקשר את ההיסטוריה של המדינה עם ההווה הקוסמופוליטי והמגוון".

המבנה:

המוזיאון, ששטחו כ-50 אלף מ"ר, כולל 11 חללי תצוגה קבועה וזמנית, אודיטוריום, מעבדות רסטורציה, משרדים, אזורי הסעדה, מסעדה פנורמית, ופארק ציבורי בשטח 115 דונם. רק לשם השוואה, קריית מוזיאון ישראל בירושלים משתרעת על שטח של 80 דונם, השטח הבנוי של מוזיאון ישראל הוא 60 אלף מ"ר.

האדריכל:

אדריכל המבנה, ז'אן נובל, התפרסם בתחילת שנות ה-80 של המאה שעברה כשתכנן בפריז את מכון העולם הערבי (Institut du monde arabe), שנחשב בזמנו כסוג של פלא עיצובי וטכנולוגי. מבנים מפורסמים אחרים שלו הם בניין קרן קרטייה בפריז, הסניף המקומי של מוזיאון הלובר באבו דאבי והגזומטר - מתחם השוכן במתקן הגז הישן של וינה. נובל זכה ב-2005 בפרס וולף לאדריכלות וב-2008 בפרס פריצקר.

התכנון:

באתר האינטרנט שלו מסביר האדריכל שיצירת המבנה הייתה מורכבת ביותר: "לקחנו את שושנת המדבר כנקודת מוצא וזה התגלה כרעיון מאוד מתקדם, שלא לומר אוטופי. להקים בניין באורך 350 מטרים, עם כל הדיסקים המגולפים, ההצטלבויות והאלמנטים התומכים... גרם לנו לאתגרים טכניים אדירים. הבניין הוא חוד החנית של הטכנולוגיה, ממש כמו קטאר עצמה".

נובל מסביר שהשימוש בקונסטרוקציה המורכבת מדיסקים השפיע באופן ניכר על העמידות האקלימית של המבנה: "הדיסקים שמרכיבים את הסטרוקטורה מייצרים חיץ מרוכך שמתפקד כמו מסך מפני השמש. כשהשמש מכה בבניין מכיוון מזרח או מערב, הדיסקים מייצרים צל מגן. לבניין אין הרבה פתחים, ואלה שישנם תמיד מוסתרים, כך שהשמש אינה יכולה להגיע אליהם. זה הופך את חללי הפנים הממוזגים להרבה יותר כלכליים".

הטרנד:

את הקמת המוזיאון הלאומי של קטאר ניתן לראות כחלק ממגמה יותר רחבה של מדינות חצי האי ערב המבקשות למתג את עצמן כעשירות, אבל גם כתרבותיות ומעניינות.
מה שמשותף לכל המוזיאונים החדשים היא הבחירה באדריכלי על, כאלה שעצם אזכור שמם יגרום לתיירים לעלות לרגל למבנים שתכננו. ברשימה הזאת ניתן להזכיר את המוזיאון האסלמי בקטאר, שתוכנן על ידי I. M. Pei, האחראי לתכנון הפירמידה בלובר בפריז (שנפטר לאחרונה); את מוזיאון הגוגנהיים באבו דאבי, בתכנונו של פרנק גרי, שתכנן גם את הסניף של הגוגנהיים בבילבאו, בספרד; ואת מוזיאון הלובר באבו דאבי, שאף הוא תוכנן בידי ז'אן נובל. המיתוג עלה במקרה הזה הרבה כסף - ממשלת אבו דאבי שילמה למוזיאון הלובר בצרפת מיליארד דולר כדי שתוכל להשתמש במותג, לשאול עבודות אמנות ואנשיו יסייעו בארגון התצוגה. 

המוזיאון הלאומי של קטאר
מיקום: Business Bay, קטאר
עלות הקמה: 434 מיליון דולר
אדריכל: ז'אן נובל
שנת פתיחה:2019
שטח: כ-50 אלף מ"ר