משבר הקורונה הוא הזדמנות למהפכה במערכת הבריאות

בישראל יודעים להעביר רפורמות רק בעיתות משבר • מערכת הבריאות משוועת לשינוי כזה

יולי אדלשטיין / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
יולי אדלשטיין / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

הפעם האחרונה שבה חל שינוי מהותי במערכת הבריאות היה בשנת 1994 כאשר חוקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי, זאת בעקבות גירעונות ענק של קופ"ח כללית כאשר הכיסוי שלהם עבר דרך חקיקת החוק. מאחר שבישראל אנו מורגלים לעשות שינויים מערכתיים רק בעקבות משברים קשים, נדמה שמשבר הקורונה הוא בהחלט טריגר לרפורמה יסודית שמערכת הבריאות משוועת לה.

בישראל שתי מערכות בריאות הדרות זו לצד זו, מערכת, ציבורית ופרטית. אלא שקיים חוסר שביעות רצון מרמת השירות הציבורי, תורים ארוכים, רמת שירות ירודה, היעדר זמינות ומחסור כרוני במשאבים.

המערכת הפרטית בישראל מגלגלת למעלה - 10 מיליארד שקל בשנה. שיתוף פעולה בין 2 מערכות הבריאות יסייע להביא תקציבים חשובים למערכת הציבורית, יסייע בשיפור השירות, ויגביר את השוויון במערכת הבריאות. לשם כך חייבת להתקיים מהפכה תפיסתית.

שימוש במימון פרטי לטובת המערכת הציבורית

אחת הדרכים היא הקמת מסגרת שתאפשר לרופאים שיצאו לגמלאות להמשיך ולעבוד בבתי החולים הציבורים, במקום לבתי החולים הפרטיים, לטפל בחולים שבוחרים בהם, כאשר המימון יגיע מחברות הביטוח. מסגרת זו תפעל בבתי החולים הציבוריים לצד המסגרת המחלקתית הרגילה ותייצר תחרות בריאה בין הציבורי לפרטי.

הצוות הציבורי ובעיקר הבכירים, יעשו הכל על מנת לתת את השירות הטוב ביותר לחולים הציבוריים כי הם ירצו לשמור את החולים אצלם, וירצו לבנות לעצמם מוניטין כך שבעתיד יוכלו גם הם לתת שירות פרטית. בנוסף, נוכחותם וזמינותם של הרופאים הוותיקים במערכת הציבורית מסייעת הן לרופאים הצעירים והן לחולים.

ביטוח פרטי אינו אויב המערכת הציבורית

לאחרונה פורסמה רשימת חברי ועדת סל התרופות שככל שנה יצטרכו לנהל עשרות משפטי שלמה זוטא שכן מקורות המימון הציבורי לעולם לא יספיקו לתת מענה לכל תרופות. גם אם בסופו של יום, מוכנסות תרופות וטכנולוגיות חדשות לסל בריאות, מדובר בתהליך האורך שנים רבות שגם במהלכן, בתקופת הביניים, יש חולים שרוצים להחלים ולחיות.
הדרך היחידה להבטיח תקציבים לטובת התרופות היקרות והטכנולוגיות המתקדמות היא באמצעות ביטוח פרטי. על המדינה לעודד את הציבור לרכוש ביטוח פרטי שמכסה תרופות שאינן כלולות בסל הבריאות. מדובר בביטוח זול מאוד שבהיקפים לאומיים יכול לנוע סביב 10 שקלים לחודש ואף פחות, שיכול להשלים לתקופות הביניים את סל בתרופות ולהרחיב אותו למי שצריך.

כשם שקיימת חובה שלכל אזרח עובד יהיה ביטוח פנסיוני וביטוח לאובדן כושר עבודה, יש לעודד רכישת ביטוח פרטי לתרופות וטכנולוגיות רפואיות מתקדמות. מי שידו אינה משגת לשלם ביטוח בריאות זה יקבל סיוע מקרן ייעודית שתוקם על ידי חברות הפארמה שאגב כך גם יוכלו לשפר במעט את תדמיתן הבעייתית.


העברת מרכז הכובד מבתי החולים הביתה ולקהילה

בעולם המערבי כבר הבינו שיותר קל, יותר מהר ויותר זול להכשיר את מערכת הבריאות למתן שירותי בית מאשר לבנות בית חולים חדש.

הגיע הזמן לטרוף את הקלפים. על ידי הקמה של מוקדי רפואה קדמיים שיורידו את העומסים מחדרי המיון. הרחבה משמעותית של שירותי רפואה דיגיטליים שיורידו את העומסים מהמרפאות, הסבה של טיפולי המשך לביתו של החולה תוך קיצור ימי אשפוז שיורידו את העומסים מבתי החולים ועוד.

לצד המהלכים האסטרטגיים הללו צריך לפעול גם ברמה הטקטית, להקטין כפילות (אין סיבה שבכל כפר או עיר קטנה תהיה נציגות לשלוש קופות חולים), למנוע בזבוז (אין סיבה שבכל בית חולים יינתנו כל השירותים הרפואיים המתקדמים והיקרים), ועוד.

הקורונה אילצה את המערכת הרפואית לעשות התאמות ואנו רואים שהיכולת קיימת. זה בדיוק הזמן לנצל את התקופה כדי לעשות שידוד מערכות ולהוביל מהפכה כדי שהמערכת תצא מחוזקת מהמשבר הבריאותי ולא ממוטטת ממנו.

חיבור בין ציבורי לפרטי, העמקת השימוש בביטוחים ופתוח מואץ של שירותי רפואה בבית ובקהילה ישפרו את איכות הרפואה בישראל, כמעט ללא תוספת תקציבית. 

הכותב הוא מומחה למדיניות בריאות העומד בראש 'קבוצת ד"ר פרישמן' וחברת הייעוץ 'פרש קונספט' , לשעבר סגן מנהל בית החולים אסותא, סמנכ"ל חברת הפניקס, מנכ"ל החברה הכלכלית של קופ"ח לאומית ויועץ לשר הבריאות