ההדבקות ההמוניות בקרב החרדים הולידו פתרונות מקומיים יעילים יותר מהמדינה

משקי בית צפופים, קושי בפינוי למלוניות, מוקדי התפרצות כתוצאה מאי-שמירה על ההנחיות לצד התארגנויות מקומיות לבלימת התפשטות המגפה - הציבור החרדי על גווניו מתמודד עם גל שני גרוע מקודמו ותחלואה רחבה. נציגיו בכנסת מאשימים בכך, בין היתר, את קופות החולים שמתעכבות בהוצאת החולים מבתיהם, מה שמוביל להדבקה רחבה וכן באובדן האמון בהנחיות בחלק מהקהילות. אבל יש גם תמונות אחרות מהמגזר החרדי, של התארגנויות מקומיות שמנסות לפצות במהירות על ההתנהלות הבירוקרטית הממשלתית ולקטוע הדבקה. הנה שתיים מהן.

בסוף השבוע האחרון ציין פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו כי 40% מהחולים המאומתים בימים האחרונים הם מהמגזר החרדי. הנתונים הללו הצטרפו לנתונים קודמים שהעמידו את הערים החרדיות במוקד התחלואה הגבוהה ובנוסף להם התמונות מההפרות החוזרות בחלקים מהמגזר מובילים לחשש מאיבוד שליטה בהתפרצות המגפה שם.

אחת הטענות שעולות מהמגזר החרדי נוגע לנגישות המידע. מנתוני משרד הבריאות שהגיעו לידינו, סך כל הסכום שהוקצה להסברה למגזר החרדי מאז פרוץ המגפה עומד על כ-7.5 מיליון שקל. מתוכם כ-3 מיליון שקל הושקעו בגל הראשון עד לאמצע חודש מאי. ומאז 4.5 מיליון שקל לטובת הסברת הגל השני. זאת לעומת 60 מיליון שקל, שהועברו לטובת הסברה במגזר הכללי מתחילת המגיפה ו-9.5 מיליון שקל למגזר הערבי.

בחסידות גור הישיבות הפכו למלוניות

אלפי תלמידי ישיבות של חסידות גור התכנסו ערב ראש השנה לבית המדרש המרכזי של החסידות בירושלים, במתווה שהוסכם באופן מוזר על ידי משרד הבריאות. בגור עבדו בשבועות שלפני כן כדי להוסיף כניסות לבית המדרש המרכזי, כך שהמבנה יעמוד בדרישות לפתיחת בתי הכנסת (יחס מתפללים פר כניסות - כך נקבע התקן). ואכן, הגיעו המומחים לבדוק וקבעו שזה עומד בתקן. השיטה הייתה בעייתית מלכתחילה, למרות שעומדת בתקן. 

לפני כן הם למדו בקפסולות בישיבות האם, אך לרגל עשרת ימי תשובה התקבצו ובאו אל ירושלים והתוצאה לא איחרה לבוא. שני חולים ראשונים התגלו כבר בחג והיקף ההדבקה שהגיע אחריהם התגלה ביום שישי, רגע לפני יום כיפור. בהיעדר יכולת של הרשויות לפנות את כל החולים למלוניות במהירות, באיחוד מוסדות גור הכינו מתווה עצמאי בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות ופיקוד העורף.

ישיבות החסידות ברחבי הארץ הוסבו למלוניות בן לילה, אוטובוסים נשכרו והסיעו מאות אברכים מירושלים לתל אביב, אשדוד וערד. התקציב המיידי הושג על ידי הישיבות שהעבירו יחד לצורך המטרה 100 אלף שקל (הסכום צפוי להיות מוחזר על ידי המדינה בהמשך) כדי לשכור ציוד, קניית מזון ושינועו ואפילו לצורך קניית טלפונים ניידים לישיבות, מהם יוכלו האברכים להתקשר הביתה. במקביל, הוקם חפ"ק של 200 מתנדבים בטלפניה שבה עורכים את רישום החולים ושחרורם. למעשה בתוך יומיים בלבד - האירוע נכנס לשליטה.

בכפר חב"ד פתחו חמ"ל מקומי

בחסידות אחרת, בכפר חב"ד, אירעה התפרצות רחבה של המגפה. גם הפעם כתוצאה מחזרת תלמידי הישיבה ללימודיהם בישיבות - ומשם חזרו חולים אל הבתים. מי שמפקד שם על האירוע המקומי הוא יו"ר ארגון מתנדבים בכפר חב"ד ופרויקטור הקורונה של הכפר ופיקוד העורף, משה גוטמן.

בראיון ל"גלובס" הוא מספר על תחנת מד"א ביישוב, שהוסבה לחמ"ל קורונה, שפועל מסביב לשעון כדי לקטוע את שרשרת ההדבקה, שתחילתה כאמור 40 תלמידי ישיבה שחזרו לבתיהם חולים בחגים.

ביישוב מתגוררים כעשרת אלפים תושבים, בממוצע של שמונה נפשות בדירות זעירות, מה שהוביל להדבקה מהירה. לדברי גוטמן המטרה הראשונה היא הוצאת חולים מהכפר למלוניות, אך מדובר באירוע שלוקח כשבוע ימים במהלכם נדבקת משפחה שלמה. בכפר הוקם דרייב אין יומי, שבו מבוצעות בדיקות לחולים לצד מערך מתנדבים שמסייע לקשישים בודדים, קניית תרופות וחלוקת מזון ומשחקים.

עד כה הותרמו בגל השני כמיליון ושלוש מאות אלף שקלים לסיוע למשפחות במצב סוציו-אקונומי קשה בין היתר כדי לחלק משחקים ובריכות לילדים כדי שיישארו בבתים ולא ירחיבו את מעגלי ההדבקה. גם תרומות לקניית 250 טאבלטים גויסו לצורך הלמידה מרחוק.

"הגל השני גדול יותר בגלל החזרה מהישיבות - במקום שהתלמידים החולים יישארו בישיבות ושם יחלימו הם חזרו הביתה", אומר גוטמן. "לפני שלושה שבועות היו לנו בכפר חולים בודדים וכשהחלו לחזור מהישיבות עלינו". בתי הכנסת נסגרו, חולקו סככות, פלאיירים עם ההנחיות נתלו ברחבי היישוב, מערך הרווחה של המועצה המקומית התגייס והאירוע כולו מנוהל בשיתוף פעולה עם פיקוד העורף ובימים האחרונים כבר נרשמו תוצאות מרגיעות: ירידה מ-20 חולים חדשים ביום ל-4-5.

כמו שאפשר ללמוד משתי ההתארגנויות המקומיות, חברי הכנסת החרדים שמים גם הם את האצבע על הבעיה העיקרית בטיפול במגפה - מהירות ויעילות. ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) סיפר בכנסת שהוא מקבל עשרות פניות ביום של משפחות שצריכות פינוי, אך מקבלות טיפול איטי. בראיון ל"גלובס" תיאר את המצב מנקודת מבטו, "הטלפון שלי קורס כבר שבועיים מבקשות פינוי. אבא לעשרה ילדים עם תסמינים הולך לקופ"ח, מקבל תשובה אחרי שלושה ימים ואז הוא מחכה לאישור להגיע למלוניות שלושה ימים נוספים. מה קורה בשישה ימים האלה? הוא סגור בחדר שלו? לא. הוא מדביק משפחה שלמה.

"יש מאות משפחות כאלו, שני הורים במיטות ומדביקים את כל המשפחה. זה כל הסיפור של המספרים במגזר החרדי. אם היית מפנה את החולה הראשון זה לא היה קורה. יש שם אנשים מסורים בפיקוד העורף אבל במבחן המעשה הם נכשלים".

באשר לאחריות שלהם כנבחרי ציבור על מי מהציבור החרדי שמפר הנחיות בכוונת מכוון אומר מלכיאלי, "יש חוסר אמון, אני לא מסתיר את זה. אתה לא יכול להגיד לאנשים תצא מבית הכנסת החוצה, כשבבלפור יש אלפי אנשים אחד על השני".

הבדלים בין אשכנזים לספרדים

לעומתו, ח"כ משה ארבל מש"ס, על אף שטוען שיש בעיה בקצב פינוי החולים, טוען כי יש להבחין בין החרדים הספרדים, ליטאים והחסידים בסיפור המגפה. "צריך לדעת שחרדים מחולקים לתתי קבוצות. עמדת ההנהגה הליטאית והחרדית ספרדית הייתה מאוד ברורה באירוע הזה, חברי מועצת חכמי התורה הורו על סגירת בתי כנסת עוד לפני הממשלה.

"לעומת זאת, חלקים מהציבור החסידי לא משתפים פעולה ואפילו מקיימים אירועים מטריפים בתקופה הזו וצריך לבקר את זה. זה חמור מאוד ברמה של זילות בחיי אדם, בפרט בחסידויות מסויימות".

באשר לאי הציות להנחיות, מבחין אשר בין הרקע לגל הראשון לגל השני. לדבריו בעוד הרקע לגל הראשון היה משאיות ההרוגים בברוקלין ותמונות המתים, הרקע לגל השני הוא ההרגשה שאפשר לחיות עם המגפה אחרי שסוכני מידע מסוגים שונים מפיצים מידע לא אמין על הקורונה והשלכותיה.

"אמרתי לגורמים בכירים במשרד הבריאות שצריך לעשות מעין שו"ת - יש הרבה סוכני מידע החל ממכחישי קורונה וכלה במנכ"ל של גוף כלכלי מחקרי שאמר בקבינט הקורונה של בנט שהווירוס הזה עשוי לגרום לתמותה קשה מאוד בעתיד ואין נתונים רשמיים. ככל שיהיה יותר מידע אמין רשמי של המדינה - יהיה פחות מקום למידע שקרי".

ומה עם רבנים שבעצמם קראו להפר את ההוראות? "חז"ל לימדו אותנו בתלמוד ירושלמי, שבנושא פיקוח נפש מי ששואל (את הרב) הרי הוא שופך דמים. יש פעמים שאסור לשאול. צריך לעשות פשוט את הדבר האלמנטרי ביותר - לחיות ולשמור על החיים. אני לא חי בשלום עם מנהיגים רוחניים, שמנחים שלא להישמע להנחיות. ערך קדושת החיים ביהדות הוא הגבוה ביותר".

האם היה מחדל של הסברה?  

עוד לדברי ארבל, "אחד הדברים האפקטיביים הוא ההבנה של הציבור בצורך בשמירה על החיים. בגל הראשון האירוע התנהל מלמעלה למטה ועכשיו האירוע צריך להתנהל מלמטה למעלה בגלל ההימשכות שלו. המנהיגים ייצרו את התנאים לבודד חולים ובדיקות מהירות אבל בלי שהציבור יהיה סוכן שינוי - זה לא יקרה, אף אכיפה לא תשיג את המטרה".

יו"ר הוועדה לפניות הציבור ח"כ יעקב טסלר מיהדות התורה (המשתייך לחסידות וויז'ניץ) מסביר גם הוא את הבעיה בחוסר אמון. "בתקופה האחרונה הציבור מבולבל. המגזר החרדי הוא ציבור מצד אחד מאוד צייתני אבל ברגע שמאבדים את האמון נגמר הסיפור. אני קיימתי בוועדה לפניות הציבור בראשותי דיון בגל הראשון על ההסברה ומשרד הבריאות עשה עבודה טובה, אבל בקיץ הם נעלמו והציבור קיבל תחושה שזה מאחורינו. לבוא לקחת ציבור חזרה ולהכניס אותם להרתעה זה מאוד קשה".

לדברי טסלר, "בתקופה של פסח אם היית מאפשרת לפתוח את בתי הכנסת, אף אחד לא היה בא. לא היה מניין. אנשים לא היו באים כי ראו מה קרה בארה"ב. אבל עכשיו ההרגשה היא שזה מאחורינו. המגזר הכללי לא מבין את המגזר החרדי באורח חייו. הציבור החרדי שואל למה יש הקלות בספורט ולא בתפילות? זה חשוב לך, אני מבין ולנו הדברים החיוניים כמו לחם ומים זה התפילות והדברים הערכיים. איך בהפגנות ובספורט נעלם הנגיף ורק כשיש כובע ופאות הנגיף מגיע? ככה אנשים מגיעים לאדישות".

אז מה הפתרון? "לתת לציבור נתונים אמיתיים", הוא אומר בדומה לח"כ ארבל. "אסור לתת לפרופסורים למיניהם להתראיין ולהגיד שאין מגיפה, הם בכמה באמירות שלהם תוקפים את ההנחיות. בנוסף, ברגע שהחרדי יבין שאתה מבין אותו ואת הצרכים שלו ואתה ער וקשוב ומדבר בשפה שלו ונותן הקלות שחיוניות לו, רק ככה המדינה תרכוש את האמון בחזרה. גם קיום ההפגנות גרם לאובדן אמון גבוה. עכשיו להחזיר את האמון ייקח לנו הרבה זמן".