ד"ר ג'וני בננה, מומחה מאוניברסיטת "אמא שלך": זיופי חתימות התגלו במכתב הרופאים בעד חסינות העדר ונגד מדיניות הסגר בעולם

על פי תחקיר סקיי ניוז, חלק מ-7,000 החותמים על המכתב אינם אנשי מדע כלל, וביניהם השתרבבו שמות כמו "ד"ר פרסון פייקניים", מומחה מאוניברסיטת "אמא שלך" • בכל מקרה, בקהילה המדעית טוענים שגישת העדר תוביל למספר לא פרופורציונלי של נפגעים

חיי הלילה בפריז. הניסיון העולמי מלמד שחסינות עדר היא עניין מורכב מאוד, אולי כמעט בלתי אפשרי / צילום: Charles Platiau, רויטרס
חיי הלילה בפריז. הניסיון העולמי מלמד שחסינות עדר היא עניין מורכב מאוד, אולי כמעט בלתי אפשרי / צילום: Charles Platiau, רויטרס

כמעט 38 מיליון בני אדם ברחבי העולם חלו בקורונה מאז החלה להתפשט בחורף האחרון. המחלה, ששיתקה כלכלות, שלחה אנשים להסתגר בבתיהם ושיבשה את מהלך חייהם של רבים, ממשיכה להכתיב את דרך החיים שלנו. כאשר חיסון אינו נראה באופק, החלו להישמע קולות הקוראים לזנוח את מדיניות הסגרים ולהמתין לסף 'חסינות העדר' של האוכלוסייה.

הוויכוח סביב הנושא הולך ומחריף בקהילה המדעית בעולם, וגם בישראל. לפני כחודש חתמו עשרות אנשי מדע, אקדמיה ורפואה על מכתב הקורא לממשלה להימנע מסגר, לאמץ את המודל השוודי ולאפשר לאוכלוסייה להגיע לחסינות עדר, תוך הגנה על האוכלוסיות המבוגרות והפגיעות יותר.

לקראת סוף השבוע שעבר החלה התנועה העולמית בנושא לתפוס תאוצה, כאשר בכלי תקשורת ברחבי העולם פורסם מכתב גלוי שעליו חתומים אלפי חוקרים, בהצהרה המכונה Great Barrington. החותמים, ובהם מומחי בריאות וחוקרים משלל דיסציפלינות, טוענים כי "אנשים שאינם בקבוצות סיכון צריכים לחזור באופן מיידי לחייהם הרגילים. גמלאים צריכים להיפגש עם בני המשפחה מחוץ לבתים". כמו כן נכתב שם כי על הממשלות להפסיק עם מדיניות הסגרים, לטובת שיטת "הגנה ממוקדת".

באשר לחסינות העדר, אותם חוקרים טוענים כי ככל שהחסינות עולה בקרב האוכלוסייה, הסיכון להידבקות אצל כולם, כולל קבוצות הסיכון, יורד. "אנחנו יודעים שכל האוכלוסיות יגיעו בסופו של דבר לחיסון עדר. המטרה שלנו צריכה להיות מזעור שיעורי התמותה והפגיעה החברתית עד שנגיע לחיסון עדר", כתבו. בין הוגי המכתב נמנים ד"ר מרטין קולדרוף מבית הספר לרפואה בהרווארד, ד"ר סונטרה גופטה מאוקספורד וד"ר ג'יי בטצ'רי מסטנפורד.

אך מבדיקה שנעשתה על ידי גוף התקשורת סקיי ניוז עולה כי בעוד שעל המכתב חתומים לכאורה כ-7,000 מדענים, נראה כי אין בקרה על המצטרפים אליו, ולמעשה כל מי שנכנס לאתר העצומה מוזמן לחתום עליה. כך השתרבבו לתוך המכתב שמות רבים של מומחים מזויפים - דוגמת "ד"ר ג'וני בננה", "ד"ר פרסון פייקניים", מומחה מאוניברסיטת "אמא שלך", ומומחה נוסף ששמו הוא השורה הראשונה של שיר המקרנה. ברשימת החותמים ניתן למצוא גם 18 הומאופתים ולמעלה ממאה מטפלים שמומחיותם כוללת עיסוי, היפנוזה ושירה מונגולית.

"אפרטהייד מבוסס גיל"

מחד, המומחים מציגים גישה שאיש לא מתווכח עליה: סגר לאומי בקנה מידה מלא הינו הרה אסון לכלכלה, לבריאות ולחברה. למעשה, מלבד ישראל - מרבית המדינות המבצעות "חזרה אחורה" ומהדקות צעדי מגבלות, עושות זאת בקנה מידה מקומי ולא לאומי, בדיוק בשל הסיבות הללו.

אך אותם מומחים מעוררים ביקורת רחבה מאוד בקהילה המדעית, כשאינם מתייחסים לכך שגישת "חסינות העדר" יכולה להוביל למספר לא פרופורציונלי של נפגעים, אינם מגדירים את האוכלוסייה הפגיעה, ומציעים תוכנית מעשית למיגונה - לאחר שהניסיון העולמי מלמד שמדובר בעניין מורכב מאוד, אולי כמעט בלתי אפשרי. מנכ"ל שירותי הבריאות באנגליה (NHS), סר סימון סטיבנס, ביקר בחריפות את ההצהרה בהקשר הזה, ואמר כי התיאוריה שלה באשר לעניין הגילאי, הינה "אפרטהייד מבוסס גיל".

רעיון חסינות העדר נדון לאחרונה ברחבי העולם, כאשר רק לפני מספר ימים פרסמו באוניברסיטת ג'ורג'יה בארה"ב מחקר המראה כי לא ניתן להגיע לחסינות עדר מבלי לגרום למערכת הבריאות לקרוס, וכי מדובר בגישה לא ישימה, שתגבה את חייהם של רבים. לפי החוקרים, לא ניתן להפריד באופן מלא את האוכלוסייה שבסיכון מוגבר מהאוכלוסייה שבסיכון נמוך. גם בבדיקה שנעשתה על ידי חוקרים בבריטניה נמצא כי אין תרחיש מעשי שיאפשר יישום של מודלים דומים.

אנשי מדע המתנגדים להצהרת ברינגטון מסבירים שנכון להיום, לא נצבר מספיק מידע בכדי לבסס את תיאוריית חסינות העדר. לצד מקרים של הדבקה חוזרת שאותרו באוכלוסייה, לא כל החולים מפתחים נוגדנים, כאשר גם אלו עלולים להחזיק מעמד לטווח של מספר חודשים בלבד.

"המשך החשיפה לנגיף יוביל להמשך תחלואה בקהילה, המשך תחלואה קשה והמשך תמותה", מסבירה פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, אפידמיולוגית מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית והדסה. "בישראל, למשל, אנחנו לא רואים האטה בתחלואה ביישובים חרדים, למרות שחלק מהתיאורטיקנים הניחו חסינות עדר ב-20% - כלומר ההנחה שלהם נסתרה.

"הדרך היחידה להגיע לחסינות עדר היא באמצעות חיסון, ולאור עדויות ראשוניות על אפשרות קיומן של הדבקות חוזרות, ייתכן כי גם מנה אחת של חיסון לא תספיק. החסינות הנוצרת באופן טבעי, סביר שאיננה לנצח. בשלב זה, ההתמודדות עם המגפה צריכה להתבסס על עקרונות של זהירות מונעת, ולהפחית ככל הניתן את ההדבקות עד להימצאות חיסון יעיל".

עד כמה קשה לבודד אוכלוסיות בסיכון? פרופ' קלדרון מסבירה שאוכלוסיית הקשישים בני 65 ומעלה, ואוכלוסייה נוספת הנמצאת בסיכון משמעותי, בעלי משקל עודף - מונות יחד כ-2 מיליון איש בישראל. אליהם מצטרפים בני משפחתם שייאלצו להתבודד אף הם. מרקם החיים שלנו, אם כן, הופך את ההצעה למוגבלת מאוד מבחינת יישום.

נזקי ה'לונג קוביד'

החתומים על הצהרת ברינגטון אינם מתייחסים לחוסר הוודאות המדעית באשר למחלה החדשה, שעדיין נחקרת ברחבי העולם. כך, למשל, רק לאחרונה פורסם כי הולכות וגוברות עדויות במדינות רבות על 'לונג קוביד' - ההשלכות ארוכות הטווח של המחלה.

לעיתים אנשים צעירים חולים בה לכאורה באופן קל בלבד, אך הם נאלצים להתמודד עם חודשים ארוכים של עייפות קשה, כאבים ותופעות שונות. למעשה, מחקרים עדכניים מראים שיותר מ-70% מחולי הקורונה המאושפזים ממשיכים לסבול מתסמינים דוגמת קוצר נשימה וחולשה גם שלושה חודשים ויותר לאחר החלמתם.

באשר לחולים הקלים, מחקרים מסוימים מעלים שכ-10% מהמחלימים שהוגדרו כחולים במצב קל, המשיכו לסבול מתסמינים כחודש לאחר החלמתם, וכ-5% דיווחו על תסמינים גם לאורך חודשים רבים. עד כה, מתועדים נזקים במערכת העצבים, ובהם עייפות מתמשכת וקשה, כאבי ראש, הפרעות שינה, קשיי ריכוז וזיכרון, בעיות בתפקוד היומיומי, ופגיעה מתמשכת בחוש הטעם והריח (עד כ-10% מהחולים).

מחקרים שונים מציגים פגיעות חמורות יותר. עד כמחצית מהחולים סובלים מבעיות תפקוד לבביות (דוגמת הפרעות קצב ודלקת בשריר הלב), בחומרה משתנה. התופעות הללו מופיעות גם בקרב חולים צעירים, ועשויות להימשך חודשים גם בקרב אלו שלא נזקקו לאשפוז. חלק מהחולים סובלים לאורך זמן גם מקשיי נשימה ושיעול מתמשכים, ומירידה בכושר הגופני ובסיבולת. בנוסף, ישנם דיווחים על הצטלקויות של רקמת הריאה. 

צרו איתנו קשר *5988