הדבקה בהפגנות: כמה אמין המאמר שהשר אוחנה מסתמך עליו?

מחקר שנשיאת העליון הזכירה בבג"ץ מפריך את הקשר בין הפגנות לתחלואה, אבל השר לביטחון פנים כתב ב"גלובס" על מחקר הפוך • קראנו ולא השתכנענו • "המשרוקית של גלובס"

אמיר אוחנה / צילום: רפי קוץ
אמיר אוחנה / צילום: רפי קוץ

האם השר לביטחון פנים אמיר אוחנה מצא סוף-סוף ראיית-זהב שתוכיח שהפגנות הן מדגרות קורונה? רבים חזרו על ההאשמה הזאת בחודשים האחרונים, אבל לא הצליחו לספק לה בסיס עובדתי. אפילו בדיון על חוק ההפגנות שהתקיים בבג"ץ הבוקר (ג') הודה נציג המדינה, עו"ד אודי איתן, שאין מידע על אדם אחד שנדבק בהפגנה. אדרבה, ענתה לו נשיאת העליון אסתר חיות, "אני מכירה את המחקר האמריקאי שקבע שלא הייתה עלייה ברמת התחלואה בערים בהן התקיימו הפגנות. סגר מוריד תחלואה לא בגלל הגבלת הפגנות אלא בגלל שזה סגר".

ובכן, השר אוחנה, במאמר שפרסם במדור הדעות ב"גלובס", סיפר שיש מחקר הפוך לחלוטין. "פרופ' שוקי שמר, מנכ"ל אסותא", הוא כתב, "שלח לי מאמר מפורט שפורסם לאחרונה במגזין של אוניברסיטת אוקספורד, המוכיח מחקרית שההפגנות שנערכו בארה"ב בחודשים האחרונים תחת מחאת Black lives matter הגדילו משמעותית את שיעורי ההדבקה בקורונה בערים שבהן נערכו". קשה לוודא שאדם ספציפי נדבק בהפגנה, אוחנה מודה, אבל עיניכם הרואות: הקשר הכללי הוא עובדה מדעית.

מבט מהיר במחקר שאוחנה מפנה אליו מערער את הביטחון הזה. "מהיר" היא המילה הנכונה, כי המאמר ה"מפורט" מסתכם ב-745 מילים (לא כולל הערות) - דומה לטקסט שאתם קוראים עכשיו. הוא פורסם ב-Journal of Public Health, שהוא אכן כתב עת מבית הוצאת אוקספורד אבל די שולי, והנתונים האמפיריים בו מתמצים בטבלה בת שני טורים. המחברים בחרו 8 ערים אמריקאיות שבהן התקיימו הקיץ הפגנות גדולות בעקבות ההריגה של ג'ורג' פלויד. בטור אחד הם רשמו את שיעור הגידול בהדבקה בחודש שאחרי פתיחת המשק (הקצב ה"רגיל"); ובטור שני את השיעור בחודש שאחרי תחילת ההפגנות (הקצב ה"חריג"). הם השוו בין שני המספרים, והגיעו למסקנה שבשש מהערים הנתון השני היה גבוה בהרבה מהראשון. וזהו. זה כל הטיעון.

"כמו נייר עמדה לא מבוסס"

נעם לויתן, דוקטור לביולוגיה וחבר עמותת "מדעת", קרא איתנו את המאמרון הזה. הוא מצביע על שורה של כשלים. דבר ראשון, אין שום קבוצת ביקורת. לדוגמה, מה קרה באותו זמן בערים שלא התקיימו בהן הפגנות? המחברים לא בדקו. המחברים לא ניסו לבדוק אם התחלואה הייתה קשורה לגורמים אחרים. הם מציינים שלא בדקו אפילו את הקשר בין היקף ההפגנות בכל עיר לבין העלייה בתחלואה.

דבר שני, קשה להבין מנין נלקחו המספרים המעטים שבטבלה. המחברים מציינים שלא הסתמכו על חקירות אפידמיולוגיות, אלא על נתונים ש"עלו מיד בחיפוש המשתנים ושמות הערים בגוגל". ניסינו לגגל. לא עבד. בכלל, במאמר הקצרצר אין פרטים שמאפשרים לשחזר את התרגיל: לא המקורות לנתוני ההדבקה, לא מועדי ההפגנות בכל עיר, שבהם התחילו לספור כביכול את הגידול במספר הנדבקים. "המחקר נראה יותר כמו נייר עמדה לא מבוסס", אמר לנו לויתן. "הוא פגום, ולא ברור לי איך הוא עבר ביקורת עמיתים ופורסם".

כך או אחרת, המחברים עצמם לא כותבים בשום מקום שהוכיחו שההפגנות גרמו לעלייה בהדבקות, אלא מציינים באופן כללי שהפרת ההנחיות לריחוק חברתי כנראה סייעה לכך.

מיהם בעצם המחברים של התרגיל הקטן הזה? שלושה אנשים חתומים על המאמר. שני הראשונים הם רנדל ודון ולנטיין - זוג מרצים למנהל עסקים מאוניברסיטת ויליאם קרי, מוסד נוצרי במדינת מיסיסיפי. השלישי מרצה לרפואת ילדים מאוניברסיטת ארקנסו למדעי הרפואה. באורח פלא, גם הוא ולנטיין - ג'ימי ולנטיין. קרוב לוודאי שזוג הכלכלנים הם הוגי הטיעון, כי המאמר מתאר את התחלואה החריגה בביטוי מהז'רגון של תורת המימון, abnormal return.

למאמר לא הייתה שום תהודה בעולם המדעי. כתב העת המארח הוא אמנם מבית אוקספורד, אבל דירוג ההשפעה שלו (אימפקט פקטור) נמוך למדי - מאמר ממוצע מצוטט פחות מפעמיים. המאמר שלנו אמנם מככב ברשימת המאמרים הנקראים באתר של כתב העת, אבל שום פרסום אחר לא מצטט אותו. האזכור היחיד בארצות הברית הוא באתר הימין הרפובליקאי "ברייטברט". מתוך 233 שיתופים של המאמר בטוויטר, שרובם ככל הידוע נעשו מישראל, רק שלושה מהמצייצים הם נשות מדע ורפואה.

מחקרים מקיפים יותר הראו אחרת

מחקרים מקיפים בהרבה על הקשר בין הפגנות לקורונה הגיעו למסקנות אחרות. לויתן הפנה אותנו לשניים. מחקר של מכון בשם "הלשכה הלאומית למחקר כלכלי" בחן 315 ערים, שב-281 מהן התקיימו הפגנות של BLM. החוקרים, אנשי כלכלה וכלכלה רפואית, לא מצאו שום קשר בין עלייה בתחלואה להפגנות. מנתונים סלולריים שאספו, עולה שבערים עם ההפגנות דווקא גבר הריחוק החברתי. ייתכן מאוד שזה המאמר שנשיאת העליון קראה.

מחקר אחר חוקרים מאוניברסיטאות נורת'איסטרן, הרווארד, נורת'ווסטרן וראטגרס זיהה קשר הפוך, אם כי נסיבתי בלבד: העלייה בתחלואה הייתה פחותה בערים עם הפגנות. שני המחקרים האלה לא עברו עדיין ביקורת עמיתים.

פרופ' שמר, שהעביר לאוחנה את המאמר של בני ולנטיין, הודה כי "ההסבר שלהם נסיבתי ולא סיבתי". מצד שני, הוא הדגיש שקשר כזה "קשה מאוד להוכיח אפידמיולוגית". שמר מסכים עם לויתן על שני דברים: צריך לאפשר הפגנות, וצריך להתאים אותן לקורונה. "לדעתי חייבים לקיים אותן בדומה להגבלות של התקהלויות אחרות, בגלל פוטנציאל ההדבקה", הוא אומר. לויתן מציע להשתמש בכלי הקשה ואמצעי הגברה במקום צפצפות וצעקות. "כל עוד המגפה בישראל לא בשליטה, אפשר לשקול לצמצם את מספר המשתתפים".

צרו איתנו קשר *5988