סיבה לאופטימיות זהירה? המומחה שסבור שמצבה של ישראל בקורונה הולך ומשתפר

ניר קלקשטיין, מומחה לניתוח מידע שמנתח את דפוסי התחלואה בישראל ובעולם במחלת הקורונה מתחילתה, מספק היום נתונים מעודדים, ואומר כי זה הזמן לפתוח את המשק • קלקשטיין מסביר איך ייתכן כי אותם צעדים שננקטו ביציאה מהסגר הקודם יובילו הפעם לתוצאה שונה, למה כמות מפיצי העל הפוטנציאליים יורדת ואיך נוכל למנוע גל שלישי

ניר קלקשטיין / איור: גיל ג'יבלי, גלובס
ניר קלקשטיין / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

ניר קלקשטיין, מומחה לניתוח מידע שייסד ומנהל את חברות המידע פיינל, מידיאל, ארליסיין ואת מכון המחקר KI, יצא היום בטוויטר במסר אופטימי לציבור לגבי מגפת הקורונה (Covid-19). קלקשטיין מנתח את דפוסי התחלואה בישראל ובעולם במחלת הקורונה מתחילתה, עם ובלי כלי ניתוח מידע מתוחכמים, וחתום על כמה תחזיות מדויקות לגבי רמות התחלואה בעבר.

היום הוא אומר בסדר ציוצים בטוויטר: "יהיה טוב. הירידה בתחלואה חדה, בכל המגזרים ובמיוחד במגזר החרדי, ביחס לכל מדד: מספר מאומתים, מספר מאושפזים, מספר חולים קשים".

קלקשטיין מייחס את הירידה לסגר, אולם מאמין שיש סיבה לאופטימיות לגבי האפשרות שההישגים ישמרו גם עם תחילת צעדי הפתיחה: "קצב הדעיכה הגדול, למרות כמות המפגשים הגדולה (הרבה פחות שמרו על הסגר לעומת העבר), מרמז כי עבור אותה מדיניות ריחוק חברתי, ניתן להגיע כעת ל-R (מקדם ההדבקה - כמה אנשים מדביק כל חולה) משמעותית נמוך מאשר לפני הגל השני".

איך ייתכן כי אותם צעדים יובילו לתוצאה שונה? הסיבה הראשונה, אומר קלקשטיין, היא כי כאשר מתחילה להיווצר חיסוניות בציבור, גם אם היא רחוקה מאוד מ"חיסוניות עדר", כבר תרד כמות ההדבקות הממוצעת של כל חולה או נשא. קלקשטיין מציין רעיון מעניין - אותם אנשים שהם בסיכון להיות "מפיצי על", הם לרוב אנשים המקיימים מפגשים רבים ולא במיוחד שומרים על ההנחיות. אלה יידבקו ראשונים, ואולי כבר נדבקו. לכן כמות מפיצי העל הפוטנציאליים יורדת מוקדם יותר מאשר כמות הנדבקים ה"רגילים" באוכלוסיה. (זאת, בהנחה שאצל רובם לפחות, נשמרת החיסוניות והנוגדנים לא נעלמים).

סיבה נוספת לירידה ב-R, אומר קלקשטיין, היא הזהירות הרבה יותר שהציבור החל לאמץ כחלק משגרת החיים. גם אם מתקיימים מפגשים, ישנה הקפדה רבה יותר על מסכות, על מרחק, ועל שהייה באוויר הפתוח ככל האפשר. "במיוחד נושא המסיכות במקומות סגורים", אומר קלקשטיין, "מוריד בעשרות אחוזים את ה-R עבור אותה כמות מפגשים".

"מה צריך לעשות עכשיו? לפתוח"

כזכור, את ה-R אין חובה להביא למינימום (אם כי זה רצוי) אלא מספיק להוריד אותו מתחת ל-R=1, ואז המגפה מתחילה לדעוך מעצמה. כל חולה מדביק פחות מחולה נוסף אחד, ובהדרגה ישנם פחות חולים. במצב כזה, סיכון ההדבקה בכל מפגש יורד גם עבור הזהירים וגם עבור הפחות זהירים.

קלקשטיין מציין כי "שגרת קורונה" היא המצב הכי פתוח שבו R עדיין נמוך מ-1. ברגע ש-R עובר את ה-1, תידרש הקשחה של ההנחיות, ואילו כאשר הוא יורד מתחת ל-1, אין צורך עוד להקשיח את ההנחיות. לדברי קלקשטיין, לאור הסעיפים הקודמים, ניתן להגיע למצב של R קרוב אך נמוך מ-1, בשגרת קורונה מקילה יותר מזו שהייתה דרושה לפני הגל הנוכחי.

"מה צריך לעשות עכשיו? לפתוח. אבל חשוב ביותר, בכל פתיחה לחכות ולראות את ההשפעה על ה-R במשך מספיק זמן, לפחות 2.5 שבועות. אם נקפיד בכל פתיחה, ובהמשך גם בשגרת קורונה, למדוד את עצמנו היטב, לוודא ש-R לא עולה מעל 1, ואם מגל סיבה שהיא R יעלה מעל 1, הרי שיש מיד, בלי להשתהות, לבצע כללים קלים יחסית של ריסון, נוכל לחיות ברמת תחלואה נמוכה, למנוע גל שלישי, ולחיות במצב יחסית פתוח בשגרת קורונה, עד מציאת פתרון".

לפני כמה שבועות הצגנו כאן לראשונה את מכון KI של קלקשטיין, לבינה מלאכותית יישומית בתחומי הרפואה. קלקשטיין ייסד את המכון מכספו, והוא החוקר הבכיר בו. המכון מחלק היום את פעילותו בין מחקרים בתחום הקורונה לבין מחקרים העוסקים בהשפעת סגנון החיים על הבריאות, כאשר כלי המחקר העיקרי הוא הבינה המלאכותית.

בין היתר פרסם המכון מחקר בו מופו התסמינים השכיחים בקורונה, ומחקר נוסף נועד לזהות את הסיכון להתדרדרות אצל חולי קורונה. המחקר הזה כבר אישרר את הגורמים המוכרים, כמו מחלות כליות, מחלות לב, לחץ דם גבוה והשמנה, אך הוסיף משתנים כמו דיכאון, הפרעות קוגניטיביות ומחלות נוירולוגיות. עם זאת, המחקר לא מצא עדות לכך שעישון או מחלות ריאה קודמות הן גורם סיכון להידרדרות.

אגב, לאחר שקלקשטיין דייק כשקבע את נקודת הזמן שבה ירשמו 600 חולים קשים, הוא העריף כי נגיע ל-800 חולים קשים בשיא הגל. בסופו של דבר נרשם שיא של כ-930 חולים קשים לפני שהמספרים התחילו לרדת.