כשהמינוס מעמיק והחובות תופחים: שבע דרכים לניהול חכם של המצב

המדריך המעשי לכיס שלנו נועד לספק מידע וכלים בגובה העיניים אודות מוצרים ותהליכים שהם חלק בלתי נפרד מחיינו (ובעיקר מהכיס שלנו). השבוע אנחנו מתמקדים בחובות משקי הבית, נושא בוער תמיד, וביתר שאת בימי הקורונה. כבר כעת מתחיל ומסתמן שינוי לרעה בדירוג האשראי של הישראלים, מה שעלול להוביל רבים להוצאה לפועל ולהליכי חדלות פירעון - וחשוב לדעת כיצד ניתן להתמודד איתם. עם זאת, ישנם הקלות ושינויים בגזרות אלה על רקע משבר הקורונה, ואנו נפרוס אותם בפניכם בהרחבה.

עוד לפני שפרץ משבר הקורונה, היה למספר לא מועט של ישראלים "מינוס" בחשבון הבנק. וליתר דיוק, ב-2019, יותר מ-40% ממשקי הבית בישראל שבבעלותם חשבון בנק - שהם 1.1 מיליון משקי בית ו-4 מיליון אנשים - היו במינוס, כך לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אך בסך הכול, איתנותם הפיננסית של הישראלים נחשבה טובה, כשחברות דירוג האשראי דן אנד ברדסטריט ו-CofaceBdi, דירגו 70%-75% מהישראלים כבעלי דירוג אשראי טוב - כלומר שיש סיכוי גבוה שיוכלו להחזיר את ההלוואות שנטלו.

אבל עכשיו, עם מאות אלפי מובטלים ואלפי עסקים שצפויים להיסגר, הסיפור הוא שונה. הישראלים צפויים לצבור חובות, וחלקם גם לא יוכלו להחזיר אותם במלואם. את תחילתה של המגמה השלילית רואים כבר בדירוגי האשראי של הישראלים. לפי CofaceBdi, ביוני האחרון הצטרפו עוד 124,400 ישראלים לדירוגי האשראי הנמוכים, בהשוואה ליוני 2019 - עלייה של כ-13%. סביר להניח שככל שהבדיקה תהיה עדכנית יותר, כך גם נראה את המגמות האלה מתחזקות.

נכון לעכשיו, הישראלים עוד מצליחים להחזיק את הראש מעל המים, לא מעט כנראה בזכות העובדה שהם יכולים "להקפיא" הלוואות, כולל משכנתאות. זה קרה בעקבות מתווה דחיית ההלוואות שעמו יצא בנק ישראל בתחילת המשבר, ובאחרונה עודכן בפעם השלישית. המתווה אומץ בידי הבנקים, ומאפשר דחיית הלוואות עד לסוף השנה. גם חברות כרטיסי אשראי מאפשרות כעת לדחות הלוואות בשלושה חודשים. אך הדחיות האלה, שריבית דריבית בצדן, עלולות בסופו של דבר רק להעמיק את החוב.

אז מה צריך לעשות? "המדריך המעשי לכיס שלנו" מציג: שבע דרכים לניהול החוב בחוכמה. עם זאת, הכתבה שלפניכם אינה בגדר ייעוץ פיננסי, ולכל אחד יש את הצרכים האינדיבידואלים שלו.

היערכות מראש: הבום הגדול עוד יגיע

מאז מרץ האחרון הוקפאו בישראל הלוואות בהיקף של 9.5 מיליארד שקל (סכום הדחייה), כך לפי בנק ישראל. באחרונה הודיע הבנק על הרחבת המתווה לדחיית הלוואות - לדיור והלוואות צרכניות - כך שיימשך עד סוף השנה. ההצטרפות מתאפשרת בכל שלב, וההקפאה, למי שמצטרף כעת, היא לחצי שנה. אנשים שכבר הקפיאו הלוואות בשלב מוקדם יחסית, יוכלו להקפיא עד סוף השנה, וכך התקופה תגיע לתשעה חודשים.

הבנקים אימצו את המתווה, וחלקם אף הרחיבו אותו. גם חברות כרטיסי האשראי, ישראכרט, כאל ומקס, הודיעו באחרונה על מתווה אחיד לדחיית החזרי הלוואות פרטיים בשלושה חודשים. מי ניצל במידה הרבה ביותר את אפשרות הדחייה? לווי משכנתאות, באופן טבעי, וגם העסקים הקטנים והלווים הפרטיים בהלוואות שאינן לדיור.

חשוב לחדד: תקופת ההקפאה תסתיים בשלב מסוים, וצריך להיערך לה. יש לכך משנה תוקף, בעיקר לאור העובדה שהחזרי המשכנתא שתשלמו בעתיד יהיו יקרים יותר (או שההלוואה תתפרס על פני תקופה ארוכה יותר). מדוע זה קורה? מכיוון שהריבית על ההחזר שאינכם משלמים כיום צוברת בעצמה ריבית, מה שמכונה "ריבית דריבית". לכן הקפאת הלוואה שוות ערך למעשה לנטילה של הלוואה נוספת.

הקפאה אינה צריכה להיעשות בידי מי שלא חייב בה, קודם כל מפני שהיא עלולה לפגוע בדירוגי האשראי הפנימיים בבנק (אלה לא דירוגי האשראי הלאומיים, שמספקות חברות דירוג). "הבום הגדול יגיע, ואין מספיק הסברה סביב זה", אומר שי אבו, יו"ר איגוד היועצים לכלכלת המשפחה, ומנכ"ל חברת "הון משפחתי". "מה שאנשים שירדו בהכנסותיהם צריכים לעשות עכשיו זה התאמות לקורונה. לחפש עבודה חדשה, מקורות השתכרות חדשים. אם תחום העיסוק כבר לא רלוונטי, חפשו תחום אחר. יש תחומים שצומחים דווקא עכשיו".

 שי אבו, יו"ר איגוד היועצים לכלכלת המשפחה / צילום: שיר שטיין

הסדר בבנק: כדאי להיעזר במשכנתא

אם לא הצלחתם, או לא תצליחו להתארגן מחדש, זה השלב ללכת לבנק ולהגיע להסדר. אפשר לבקש למחזר את המשכנתא, כלומר - לשפר ריביות, ולפרוס אותה על פני יותר שנים. אם יש הלוואות נוספות בבנק שאתם לא יכולים כעת להחזיר, אפשר להיעזר בכלי שנקרא הלוואה (לכל מטרה, לבד מרכישת דירה) על חשבון משכנתא. בפועל זה אומר שאתם מגדילים את סכום המשכנתא (למעשה, קבלתם הלוואה נוספת בריבית של 4%-5%, שהיא גבוהה יותר מהריבית הממוצעת במשכנתא).

ההגדלה הזו מאפשרת לפרוע הלוואה קצרת מועד, שמכבידה על התזרים החודשי, ולפרוס את ההלוואה החדשה על פני שנים רבות, כשנות המשכנתא. השורה התחתונה היא שהחזר המשכנתא גדל, אבל כיוון שהחוב נפרס על פני הרבה שנים, הוא הרבה יותר נוח בהשוואה למצב הקודם.

כיום הכלי זה הורחב, ובנקים יכולים להגדיל משכנתא על חשבון נכס קיים עד ל-70% מערכו, כשבעבר יכלו לעשות זאת רק עד 50%. זאת אומרת, אם בעבר עבור נכס של מיליון שקל ניתן היה להגדיל משכנתא בסך 400 אלף שקל ב-100 אלף שקל בלבד, הרי שכיום ניתן להגדילה ב-300 אלף שקל.

זה כלי נוח מאוד לכיסוי חובות, בגלל הפריסה ארוכת הטווח, אבל גם הוא מחייב התארגנות, כי יש כמובן החזר חודשי שצריך לעמוד בו. "זוהי אפשרות עדיפה על פני מצב שבו אנשים עומדים מול שוקת שבורה, כשהחוב מתגלגל לפיגורים בהחזר, צ'קים חוזרים או הוראות קבע שאינן מכובדות. דברים כאלה פוגעים מיידית בדירוג האשראי בבנק. וזה אומר שלא יתנו לכם אשראי חדש", אומר גיל יהלום, יועץ לכלכלת משפחה וניהול כלכלי, שמתמחה בהליכי חדלות פירעון.

סגירת החוב: לעבוד מול הסניף שלכם

אם אתם צופים מצב שבו לא תצליחו להחזיר את החוב לבנק, או כבר הגעתם למצב כזה, עשו כל שביכולתכם להסדיר את החוב ברמת הסניף. הסיבה לכך היא שמנהל הסניף לא רוצה שהסניף יתויג כמי שיצא ממנו תיק "נפל" (דיפולט), ולכן הוא יהיה מוכן להתגמש במידה רבה.

"צריך לעשות זאת נכון", אומר יהלום, "שזה אומר, להגיע עם תוכנית הבראה מסודרת. אם הבנק יראה שפיזרנו כספים על קניות או רכישת מכונית חדשה, ועכשיו אנחנו בצרות, למה שיעזור? צריך לבוא עם טבלת אקסל שמראה בבירור מהן ההכנסות, מהן ההוצאות ההכרחיות ומה הסכום שנותר שאותו אפשר להחזיר מדי חודש".

אפשר להסדיר חובות גם מול חברות כרטיסי אשראי, אך לפי אבו "התגובה הראשונית שלהן בדרך כלל היא שאי אפשר לעשות את זה, ורק כשמגיעים לדרג בכיר זה עשוי להתאפשר". הסדר חובות יתבטא בפרישת החוב על פני מקסימום חמש שנים, כשהריבית תהיה גבוהה יותר מזו ששולמה קודם. "אפשרויות ההסדר פחות טובות בהשוואה לבנקים", מציין אבו.

בנקאי ששוחחנו עמו השבוע מגבה את דבריו של יהלום. "הסניף יעשה מה שהוא יכול כדי לבוא לקראת הלקוח, אבל ברגע שהחוב יוצא מהסניף, מידת הסימפטיה של הבנק יורדת בחדות והריביות קופצות כלפי מעלה. לצערי יש לקוחות שחומקים מטלפונים. זה לטמון את הראש בחול, והנזק העתידי עלול להיות הרבה יותר גדול".

לדעת את הזכויות: כשמגיע מכתב התראה

אחרי שהחוב בבנק יוצא מהסניף, הוא מגיע ליחידה ייעודית בבנק שאחראית על גביית חובות. אלה פונקציות חדשות יחסית בבנקים, שהוקמו לפני כשנתיים וחצי בהוראת בנק ישראל. היחידה הזו שולחת מכתב התראה לגבי קיומו של חוב שדורש הסדר (מכתב התראה לגבי קיומו של חוב נשלח קודם לכן), ואם לא משיבים עליו בתוך 30 יום, הוא עובר לתחנה בעייתית מאוד מבחינת הלקוח: משרד עורכי הדין שמייצג את הבנק. "צריך לעשות הכול כדי לא להגיע לטיפול משפטי", אמר לנו השבוע בנקאי ששוחחנו עמו.

מדוע הוא אמר זאת? כי הלכה למעשה, מהטיפול המשפטי אין דרך חזרה אל הבנק. מי שמנהלים את התקשורת מול החייבים אצל עורכי הדין הם מוקדנים, שלפי יהלום "מתחילים במסע התשה מול הלקוחות, כדי להוציא מהם כמה שיותר כסף ולהסדיר את החוב". לדבריו, "זה מגיע לפעמים לרמות של הטרדה. הנציג בדרך כלל לא יאפשר לדבר עם עורך הדין, ואלא אם הלקוח דורש להעביר את ההצעה שלו חזרה לבנק, זה לא יקרה".

מה הסיבה לכך?
"שכר הטרחה של עורך הדין נגזר מתוצאות, והוא תלוי בהצלחה לגבות את הכסף - עליו לעמוד בשיעור מינימום של גבייה בשביל לקבל תשלום".

היכן הבעיה? ללקוחות יש זכות לבקש לחזור אל היחידות לניהול חובות בבנק, אלא שרובם אינם מודעים לה, ולכן לא מממשים אותה. היכן נחשפים אליה? היא כתובה במכתב ההתראה שמגיע מהבנק, וכן מפורסמת גם באתרי הבנקים. "הזכות הזו נעלמת מעיני הציבור וחבל, היא הייתה יכולה לחסוך הרבה עגמת נפש", אומר אבו.

יהלום מספר על אישה שסייע לה, אם חד הורית שחתמה ערבות על הלוואה שנטל בן זוגה לשעבר. "הבנק דרש ממנה לשלם את החוב, 180 אלף שקל, וזה חוב שהתגלגל לעורכי הדין. אמרתי לה לבקש לחזור לבנק. היא אמרה: 'על מה אתה מדבר בכלל? יש אפשרות כזו?'. חזרנו ליחידה המטפלת בגביית חובות עם הצעה להסדר, והיא קיבלה אותה, במקום הצעה מטורפת, תשלום של אלפי שקלים בחודש, שהגיעה מעורך הדין".

חשוב לזכור: כל עוד ממשיכים שלא לשלם את החוב, הוא מתגלגל בסופו של דבר אל ההוצאה לפועל.

ריבית פיגורים: להימנע מהגדלת החוב

ברגע שנרשם פיגור בתשלום הלוואה, ריבית הפיגורים מתחילה לעבוד. היא יכולה להגיע עד מקסימום של כ-15% בשנה בבנקים ועד 18% בשנה בחברות כרטיסי האשראי. אלה ריביות גבוהות מאוד - לשם השוואה, ריבית המקסימום בהוצאה לפועל היא 7.5% בשנה - שעלולות להוביל להכפלת החוב מדי ארבע שנים, כל עוד הוא מוסיף להצטבר.

הלוואה נוספת: רק כשאין ברירה

אל תקפצו על ההלוואה הראשונה שהבנק, או כל גוף אחר, מציע לכם. ערכו סקר שוק מקיף, וזכרו שבממוצע, הלוואות של גופים חוץ בנקאיים (כמו חברות כרטיסי אשראי) יקרות יותר בהשוואה לבנקים. אם יש לכם קרן השתלמות, אפשר ליטול הלוואות משתלמות מאוד על חשבון הקרן, בריביות של 1.1%-1.6%.

הקרן בערבות מדינה נותנת לעצמאים הלוואות של פריים פלוס 1.5% בממוצע. יש אפילו אפשרות לקבל הלוואות ללא ריבית כלל, במקרים מסוימים, דרך עמותת עוגן. העמותה מספקת הלוואות לאוכלוסיות חלשות יחסית ולעצמאים. באחרונה היא אף פרסמה שהחלה להעניק הלוואות לעסקים שנפגעו בצורה אנושה ממשבר הקורונה, למשפחות בעלי העסקים והעובדים. הכוונה לסקטורים כמו מסעדנות, תיירות, אירועים, תרבות ואמנות.

אלה הן הלוואות של עד 200 אלף שקל, ללא ערבים, ללא פיקדונות ובריבית של פריים + 1.5%. ההלוואות למשפחות הן של עד 30 אלף שקל ללא ריבית. "אנחנו רוצים את האוכלוסיות שהן בדיוק ההפך ממה שהבנק רוצה", הסביר באחרונה ל"גלובס" מנכ"ל עוגן, שגיא בלאשה. "רק משפחות ממעמד בינוני ומטה; ועסקים קטנים מאוד או זעירים. העסקים שמקבלים אצלנו הלוואות הם בעלי מחזור שנתי של עד 5 מיליון שקל".

אקטיביות: לא להתעלם מהוצל"פ

חובות בהוצאה לפועל נוטים לתפוח, ומהר, בגלל "תוספות" חוב: אגרה, תשלומי שכר טרחה לעורך הדין של הנושה וריבית. אפילו דוח מבקר המדינה מ-2016 התריע על כך שחובות קטנים של מאות שקלים בודדים עלולים לתפוח במאות אחוזים מיד עם פתיחת התיק, בגלל אותן תוספות. לכן, כדאי להסדיר את החוב כמה שיותר.

מהרגע שההוצאה לפועל מתחילה לנקוט בפעולות גבייה כנגדכם כמו עיקולים למיניהם, דירוג האשראי שלכם עלול לרדת דרמטית. מדובר בדירוג אשראי לאומי, שמבוסס על נתוני בנק ישראל ומעובד בידי חברות דירוג אשראי כמו דן אנד ברדסטריט ו-CofaceBdi, והוא מייצג את מידת המסוכנות שלכם כלווי אשראי. ככל שהדירוג נמוך יותר, כך תתקשו יותר לקבל אשראי נוסף מהבנק בעתיד.

ולמרות זאת, מהי הטעות הנפוצה והחוזרת שאנשים עושים מול ההוצאה לפועל? נכון, להתעלם ממנה. "אנשים מגיעים אליי רק כשכבר יש עיקולים שהם רוצים להסיר", מספרת עו"ד רעות כהן, מהקליניקה לזכויות אדם בהליך אזרחי, באוניברסיטת חיפה. "אלה חובות של 15 אלף שקל, וכעבור כמה שנים כבר הפכו ל-30 אלף שקל ולעיקולים. פתאום יש עיקול על המשכורת, עיקול על חשבון הבנק. אנשים רוצים לעבור דירה ואין להם צ'קים לשלם. כל הדברים האלה יכלו להיחסך. כן, זה מפחיד להתייצב מול החוב, אבל כדאי לאזור אומץ ולא להתבייש לבקש עזרה".

"זה נכון", אומר תומר מוסקוביץ, מנהל רשות האכיפה והגבייה. "אנשים מתעלמים ממכתבים, לא פותחים את הדלת. אנחנו לא רוצים שאדם ימכור את הבשר שלו בשוק. צריך בסך הכול לבוא אלינו ולהגיד: 'זה מה שאני יכול לשלם', ואנחנו בונים עבורו תוכנית פירעון. התפקיד שלנו הוא לאזן בין הזכות לקניין, לבין זכותו של האדם לכבוד".

מה זה אומר להיות אקטיביים בהוצאה לפועל? בתקופת קורונה, למשל, יש הסדר מיוחד שאפשר להצטרף אליו בחובות של מתחת ל-50 אלף שקל, ושמקנה הנחה של 50% על הריבית והנחות נוספות. צריך לבקש להצטרף להסדר, למשל דרך אתר רשות האכיפה והגבייה. כדאי שאיש מקצוע, ובטח עורך דין מיומן, ילווה את החייב מול ההוצאה לפועל, כיוון שאפילו מילוי הטפסים עשוי להיות מלאכה שאנשים טועים בה בתום לב.

מי יכולים לסייע? איגוד היועצים לכלכלת המשפחה ועמותות כמו פעמונים, רבנים לזכויות אדם בחדרה והקליניקות לסיוע משפטי באוניברסיטאות, אך האמצעים שלהן דלים - ולכן לא מדובר בפתרון של ממש. אפשר גם להיעזר בסיוע משפטי שהמדינה מעניקה (ראו מסגרת).

"בסופו של דבר, רק 10% מהחייבים מגיעים עם סיוע משפטי, וידוע שרוב החייבים בהוצאה לפועל מגיעים מרקע חלש. המשמעות היא שיש בעיה של מיצוי זכויות", אומרת כהן. "עוד בעיה היא שאנשים לא תמיד מבינים שהמערכת יכולה לעזור להם. מדובר בגוף שמחויב גם לשמור על קיומו בכבוד של החייב, ולפעמים זה עדיף על פני התמודדות לבד.

"לדעתי, צריך לאפשר לאנשים גם לפתוח לעצמם תיק בהוצאה לפועל, מה שלא מתאפשר היום. זה עשוי לחסוך בעלויות שכר הטרחה. אם לוקחים עורך דין פרטי, חשוב לבחור במישהו עם המלצות, ולא רק על סמך באנר באינטרנט. לא פעם אנחנו רואים ייעוצים פרטיים לא מספיק טובים".

חייבים לכם כסף? זה מה שעליכם לעשות

ככל שהמצב הכלכלי מורע ואנשים צוברים יותר חובות, כך גם יש יותר נפגעים בעבר השני של המתרס: בעלים של חוב שאינו משולם להם. אלה יכולים להיות בעלי נכסים שהשוכר שלהם אינו יכול לעמוד בשכר הדירה, או בעל מכולת שלקוחותיו "רשמו" אצלו בקופה וכעת לא יכולים לשלם.

אז מה צריך לעשות אם חייבים לכם כסף ואין מענה מהצד השני? דבר ראשון, אל תמתינו יותר מדי. "בתקופה הנוכחית הדברים הם דינמיים - אם חייבים לכם כסף, אל תתמהמהו ופעלו מהר. היום מישהו עובד, ומחר הוא כבר מפוטר. תתעדו כל פעילות שלכם מול לקוחות בהזמנות עבודה", אומרת עו"ד יעל הדני-קוסובר, שעוסקת בהליכי הוצאה לפועל וחדלות פירעון.

 עו"ד יעל הדני-קוסובר / צילום: אילן ספירא*

אחת האפשרויות לתיעוד היא שימוש בצ'קים - צ'ק חוזר יכול להוכיח אי תשלום מול ההוצאה לפועל. מצד שני, גביית הכסף במזומן או בכרטיס אשראי בלבד תבטיח שבכלל לא תצטרכו להתמודד עם מצב של צ'ק חוזר - ולכן עסקים רבים הפסיקו לעבוד עם צ'קים.

בכלל, התנהלות מול לקוחות צריכה להיות כמה שיותר מתועדת, עם הזמנות עבודה והסכמים מאושרים - וזה יכול להיעשות גם במייל או בווטסאפ. אחרת, יהיה קשה הרבה יותר להוכיח אי תשלום ולגבות את החוב. "ברגע שיש הסכם ובעל החוב תובע על אי תשלום, אז כל עוד החייב לא יכול להוכיח אחרת, באמצעות קבלה למשל, יוכל להתחיל כנגדו הליך בהוצאה לפועל או בבית המשפט", אומרת הדני-קוסובר. אך לפני שפונים לצעדים אגרסיביים כנגד חייבים, שכרוכים גם בהרבה הוצאות לשני הצדדים, כדאי תמיד לעשות ניסיון אחרון להגעה להבנות ולגישור.

יש גם שני מסלולים מקוצרים בהוצאה לפועל שלבעלי חוב כדאי לדעת עליהם. האחד הוא לנשים שגרושיהן לא משלמים מזונות. הוא מכונה "אישי" או "אקטיבי", ונפתח לפני כמה שנים כיוון שהיו נשים שנרתעו מייזום פעולות נגד הבעל. במסלול המקוצר, הן רק צריכות להציג את הסכם המזונות שאישר בית המשפט, ומכאן ואילך ההוצאה לפועל כבר דואגת לגבות את החוב ולהעבירו לחשבון הבנק שלהן. כיום רוב מוחץ מתיקי המזונות, כ-80%, מטופלים במסלול הזה.

עוד מסלול מקוצר הוא לחובות קטנים של עד 25 אלף שקל. המסלול הזה אינו מחייב שכירת עורך דין, ורשות האכיפה והגבייה פועלת על דעת עצמה ונוקטת בהליכים שהיא מוצאת לנכון, כדי להשיב את החוב לנושה ישירות לחשבון הבנק. "זה מסלול טוב לנושה וטוב לחייב, כי הוא יעיל ומצמצם בהוצאות לשני הצדדים", מסביר מנהל הרשות, תומר מוסקוביץ. אך כנראה שלא מספיק בעלי חוב מודעים למסלול הזה, כי לפי דוח מבקר המדינה, ב-2014-2015 רק 17% מסך התיקים הרלוונטיים למסלול אכן נפתחו בו בסופו של דבר.

מי זכאי לסיוע משפטי מטעם המדינה?

בהתמודדות עם חובות מול ההוצאה לפועל או בהליכי חדלות פירעון, כדאי לבדוק זכאות לליווי משפטי חינמי שמעניקה יחידת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים. מדובר בעורך דין מטעם המדינה שמלווה את החייב בכל ההליך ומייעץ לו, וגם יכול לייעץ במישורים נוספים הנוגעים למיצוי זכויות ודיני חוזים: בדיור ציבורי, בביטוח לאומי וכן הלאה.

הזכאות היא לאנשים המגיעים מרקע כלכלי חלש יחסית לפי מבחני הכנסה ורכוש. מדובר בהכנסה של עד 67% מהשכר הממוצע במשק - כלומר, עד כ-7,300 שקל - ליחיד ומשק בית של עד שלוש נפשות. כדי לבדוק זכאות אפשר להתקשר למספר הטלפון של הסיוע המשפטי, שמופיע בחיפוש מהיר בגוגל. אם עומדים בזכאות בתיקי חובות, הרי שהחייבים מקבלים מענה בתוך ימים ספורים.

כיום, בתקופת הקורונה, אינטראקציה מול עורך הדין תוכל להתקיים בשיחות וידאו וטלפוניות. זה שירות מצוין, רק שמבחן ההכנסה ירחיק ממנו אנשים שמשתכרים שכר מינימום (5,300 שקל בחודש), ויחד עם בן או בת הזוג השכר המשותף עוברים את רף ה-7,300 שקל ברוטו בחודש, או כל שילוב אחר שלא עומד בקריטריון הנמוך למשק בית. הוא גם לא מספיק מנוצל בהוצאה לפועל, שכן רק 10% מהחייבים נעזרים בסיוע משפטי, וידוע שרוב החייבים משתייכים לשכבות חלשות.

"נכון, לא מספיק אנשים מגיעים. אנחנו רוצים שיבואו יותר", אומרת עו"ד מרב שיבק, הממונה הארצית על התחום האזרחי בסיוע המשפטי. בהליכי חדלות פירעון, שם כמחצית מפושטי הרגל נעזרים בסיוע, מיצוי הזכות הזו רחב יותר.

גם על הסיוע המשפטי הקורונה נתנה אותותיה, והם מדווחים על גידול של 22% במספר התיקים שנפתחו בהשוואה לתקופה המקבילה (יוני-אוגוסט) אשתקד. "אנחנו רואים מקרים של אנשים שעורכי דין פרטיים נטשו אותם כי לא הצליחו לשלם, והם יכלו לקבל עורך דין מטעם המדינה", אומרת שיבק. "הדבר הראשון הוא לבחון את הזכאות הזו. לנו אין אינטרס כלכלי בליווי שלנו, ונחתור לייצג רק את האינטרס של החייב בצורה הכי טובה. לא נדחף אותו לחדלות פירעון אלא אם אין ברירה".

לאור מבחן הזכאות הכלכלי, אנשים צעירים כמו חיילים, אנשים שגרים לבד והורים יחידניים הם בעלי סיכוי יותר גבוה מאחרים לעמוד במבחן, ולקבל סיוע משפטי מהמדינה. "חיילים וצעירים בסיכון הם קהל יעד שאנחנו מטפלים בו בתשומת לב יתרה, כדי שייצאו אל חייהם הבוגרים בלי שק של חובות על גבם", מסכמת שיבק.