עושים לנו בית ספר: בזמן שבישראל מחפשים פתרונות, כך נראים הלימודים בצל הקורונה בעולם

24 מיליון תלמידים צפויים לנשור מבתי הספר בעקבות הקורונה, ובעולם מחפשים פתרונות יצירתיים • באמירויות עברו ללמוד בחוץ ומצננים את התלמידים באמצעות מזגני ענק, בגרמניה שמים דגש על איוורור הכיתות בכל 20 דקות ובווהאן כבר חזרו ללמוד כרגיל • לימודים בצל הקורונה - פרויקט מצולם

תלמידה בתאילנד יושבת מאחורי מסך מגן מפלסטיק / צילום: Gettyimages ישראל - Lauren DeCicca
תלמידה בתאילנד יושבת מאחורי מסך מגן מפלסטיק / צילום: Gettyimages ישראל - Lauren DeCicca

בשיאו של משבר הקורונה, במרץ 2020, 1.6 מיליארד תלמידים ב-192 מדינות הפסיקו ללמוד בבתי הספר. גם כיום מאות מיליוני תלמידים ברחבי העולם עדיין מושפעים מהשיבושים הנגרמים כתוצאה מהווירוס שהכניס את חיינו לסחרור שאיש לא היה יכול לדמיין. למעשה, מאז מרץ העולם כולו מנסה להבין איך ניתן להתמודד עם לימודים בעידן הקורונה ולצמצם נזקים עתידיים. הבנק העולמי, קרן החירום לילדים של האו"ם (יוניסף), ואונסקו פרסמו לאחרונה שורת תחזיות מדאיגות, לפיהן כ-24 מיליון ילדים צפויים לנשור מהלימודים בעקבות הקורונה.

"דבר אחד ברור לכולם - ככל שהפסקת הלימודים היא ארוכה יותר, הנזקים ממנה יהיו גדולים יותר", אומר נחום בלס, חוקר בכיר וראש תוכנית מדיניות החינוך במרכז טאוב. לדבריו, הנזקים הם לאו דווקא לימודיים, כלומר, פיגור בחומר הנדרש וכו’, אלא נזקים רגשיים, פיזיים וכלכליים. "יש חשיבות קריטית לתכנן תוך כדי המגפה איך להתמודד עם בעיית הפערים הגדלים והנשירה הגוברת. החשש הכבד הוא פחות מהשלמת החומר הלימודי ויותר מאלימות במשפחה, ניכור ובדידות. ברור שתלמידים משכבות מבוססות יתאוששו מהר יותר מהמשבר הזה, זה חד משמעי, אבל אם יש משהו שהמגפה חשפה זה את החשיבות הקריטית של בית הספר כמסגרת ושל המורים כאנשי חינוך - לא כשירות בייביסיטר".

ייתכן, כי זאת בדיוק הבעיה של הגישה הישראלית. הרי תוכנית "לומדים בביטחון" של שר החינוך יואב גלנט הגדירה כאחת המטרות המרכזיות שלה את השיבה ללימודים כדי לאפשר להורים לעבוד.

ואיך אנחנו נראים ביחס לעולם? בישראל נפתחו בתי הספר באופן מלא בשלב מוקדם יחסית, ואז חזרו מחדש לתפקוד חלקי. בארגון ה-OECD יש כבר 27 מדינות - מתוך 37 - שבהן מערכות החינוך חזרו לפעול באופן מלא. בין המדינות הללו ניתן למנות את גרמניה, פינלנד, דרום קוריאה, שוודיה ואיטליה, שבהן החזרה ללימודים בוצעה במודלים שונים של קפסולות ובידוק מהיר.

אבל הבעיה היא לא החזרה לפעולה באופן חלקי, אלא התחושה שבמשרד החינוך לא ניצלו את הסגר השני שהוטל כאן - שהיה ייחודי כמעט רק לישראל - על מנת לבצע חשיבה נוספת והיערכות מחדש. "גם בסגר הראשון וגם עכשיו אפשר לומר שהמורים בשטח והרשויות המקומיות תפקדו טוב, אפילו טוב מאוד בעוד שמשרד החינוך היה על הפנים", אומר בלס. "אין שום סיבה להגיע שוב ושוב לדקה התשעים, אפשר להכין תוכניות והנחיות מראש לפי תרחישים שונים. בואו נזכור ששום דבר בסגר הנוכחי לא היה הפתעה, ובכל זאת התחושה היא שמתעקשים לא לתכנן או להתכונן".

"עזבו אותנו מזום"

את הוואקום שנוצר ממלאות כרגע הרשויות המקומיות ובתי הספר. בתיכון "גימנסיה הרצליה" בתל אביב החלו השבוע שיעורים שמתקיימים בחוץ, ברחבי העיר. השיעורים נערכים בהתאם לשכבות הגיל, אבל אינם עוקבים בהכרח אחרי תוכנית הלימודים. "סיירתי בין שיעורים שונים ברחבי העיר היום", מספר מנהל התיכון, ד"ר זאב דגני, "שיעור תיאטרון בעיר העתיקה ביפו, שיעור פילוסופיה בגינה במרכז תל אביב - היה מאוד מרגש וכולם נהנו. מספר התלמידים הנרשמים לשיעורים האלה עולה מדי יום".

מה אומרים על הרעיון במשרד החינוך ובעירייה?
"במינהל החינוך תומכים ברעיון, אפילו המפקחת המחוזית - שהיא עם ראש פתוח - חושבת שזה רעיון טוב. אבל צריך לדעת עם מי לדבר, שינוי כזה בשיטת הלימוד יכול לעורר התנגדות אצל ארגוני המורים או אצל שמרנים במשרד החינוך. אבל בינתיים נראה שזה עובד נהדר".

בחדרה פיתחו רעיון דומה ואף לקחו אותו שלב אחד קדימה. בימים הקרובים תושק בעיר תוכנית ביניים בשם "אנו ניפגש" שנועדה ליצור קבוצות למידה קטנות לתקופת הלמידה מרחוק. לפי התוכנית, בתי הספר בתיאום עם תלמידים ומורים יצרו קבוצות קבועות של עד שמונה תלמידים שילמדו בחוץ, במרפסות בתים, ובמרחבים ציבוריים נוספים. את הקבוצות יובילו אנשי ונשות הצוותים החינוכיים והורים מתנדבים.

ד"ר אסנת ספורטה, ראש מינהל החינוך בחדרה, מספרת שהתוכנית הזו היא שלב ביניים מבחינתה. "התוכנית הושלמה והייתה אמורה לצאת לדרך אחרי החגים. גיבשנו אותה ביחד עם אמ"ן, אפילו הצגנו אותה למינהלת הקורונה וביקשנו להיות ‘טסט קייס’ ליישום של פתיחת מערכת חינוך בטוחה, אבל הכל נעצר עם תחילת הסגר השני. ברגע שיאפשרו לנו לחזור התוכנית תתחיל לפעול". התוכנית, מספרת ספורטה נבנתה בשיתוף מועצת התלמידים. "אני זוכרת שבאחד המפגשים קם תלמיד ואמר: ‘עזבו אותנו מזום, אנחנו לא רוצים זום, אנחנו רוצים להיפגש, חסרה לנו החברה’. הקול שלו היה כל כך ברור שהתחלנו לחשוב על פתרונות גם למצב הזה".

יוזמות דומות יתחילו לפעול בקרוב גם ברשויות מקומיות נוספות, ובינתיים כמובן שאף אחד לא מדבר על הפרת הנחיות או פתיחה מחדש של בתי הספר בניגוד להוראות. האם בעתיד הסבלנות עלולה לפוג וגם המחסום הזה יפרץ? אנשי החינוך עמם שוחחנו סבורים שבכל הנוגע לבתי הספר הממלכתיים הסיכוי לכך הוא אפסי. בינתיים רשויות מאורגנות ובתי ספר חזקים ימשיכו לאלתר פתרונות יצירתיים, בעוד השאר ימשיכו להשתרך מאחור.

קרן קירש

גרמניה
קוטלי וירוסים במאות מיליוני אירו

בגרמניה מערכת החינוך שבה לפעול בהדרגה כבר באוגוסט, והקנצלרית אנגלה מרקל הבהירה כי "מתן חינוך לתלמידים" הוא בעדיפות עליונה, כמו השמירה על הכלכלה. הקונספט שמיושם בבתי ספר רבים הוא חלוקת בית הספר לקבוצות ובחלק מהמדינות המורים והתלמידים אף מחויבים ללבוש מסכות בכיתה או במסדרון. דגש רב קיים על אוורור הכיתות - פתיחת החלונות כל 20 דקות וכן בהפסקות, ודנות ברכש מטהרי אוויר הקוטלים וירוסים בעלות של מאות מיליוני אירו. על רקע התחלואה הגוברת, התריע ראש עיריית ברלין כי ייתכן שלא יהיה מנוס מלעבור ללימודים במשמרות.

אסף אוני

גרמניה / צילום: רויטרס - Kai Pfaffenbach
 גרמניה / צילום: רויטרס - Kai Pfaffenbach

ווהאן - סין
כל הלימודים כבר חודשו, אפילו בלי מסכות

חואנג יוטינג, שמיניסטית מהעיר ווהאן, חלתה בסוף ינואר בקורונה ואושפזה בבית חולים. האשפוז לא מנע ממנה להמשיך ללמוד למבחני הקבלה האימתניים שנדרשים בסין כדי להיכנס לאוניברסיטה. ברשתות החברתיות כיכבו תמונות שלה צופה בשיעורים דרך הסלולרי מבית החולים, כדוגמה למוטיבציה הגבוהה של תלמידי סין להצטיין בלימודים גם בזמנים קשים. כמיליון תלמידי ווהאן, העיר שבה התפרצה לראשונה הקורונה, החלו כבר בפברואר ללמוד מרחוק. הלימודים התבצעו דרך יישומים שמשמשים בימים רגילים למטרות אחרות לגמרי - כמו האפליקציה לתקשורת ארגונית של עליבאבא. לצד השיעורים, בתי הספר בווהאן לא ויתרו אפילו על שידור טקס הנפת הדגל, וכך נפוצו ברשת תמונות משעשעות של ילדים מצדיעים למסך הסלולרי.

הלימודים בווהאן החלו לחזור למתכונת פרונטלית במאי, כשהראשונים לשוב לכיתה היו השמיניסטים. בספטמבר חזרו כל הלימודים לסדרם, אפילו בלי מסכות בכיתות.

אופיר דור

סין / צילום: רויטרס - Aly Song
 סין / צילום: רויטרס - Aly Song

שוודיה
חוץ מבתיכונים, שגרת הלימודים נמשכת כרגיל

תלמידי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בשוודיה הם בין היחידים באירופה ששגרת הלימודים שלהם לא הופרעה בגלל מגפת הקורונה. הרשויות במדינה החליטו להמשיך את הלימודים בהם - ובגנים - כרגיל למרות התפרצות המגפה באביב, ורק תלמידי התיכונים (מעל גיל 15) עברו בחלקם ללמידה מקוונת. גם כעת, מסכות אינן נפוצות בשוודיה ואפילו אינן מומלצות על ידי הרשויות, וגם ילדים בעלי מערכת חיסונית חלשה או בעיות בריאותיות אחרות נדרשים להיות נוכחים בשיעורים. ילדים עם תסמיני שפעת או קורונה נדרשים להישאר בבית.

אסף אוני

שוודיה / צילום: רויטרס
 שוודיה / צילום: רויטרס

הודו ונפאל
רק 8% מהבתים מצוידים במחשב ואינטרנט

בחודש יוני התאבדה תלמידה בת 15 במדינת קרלה בדרום-מערב הודו. התלמידה דאגה שלא תוכל להשתתף בשיעורים מרחוק כיוון שמשפחתה לא יכולה להרשות לעצמה לרכוש טלפון סלולרי או טלוויזיה. המקרה הטרגי הזה ממחיש את הפער הדיגיטלי שפוגע ביכולת של ילדים במדינות כמו הודו ונפאל להשתתף בלימודים מרחוק. שתי המדינות עצרו את הלימודים בחודש מרץ ומאז רק חלק מבתי הספר חזרו לפעילות פרונטלית. במקום זאת, הונהגו תוכניות ללמידה מרחוק דרך האינטרנט, הטלוויזיה והרדיו.

אלא שתלמידים רבים אינם יכולים כלל להתחבר לשיעורים אלו. ההערכה היא שרק 8% מהבתים בהודו מצוידים במחשב ואינטרנט. אפילו חשמל הוא עניין בעייתי, כשפחות מחצי מההודים נהנים מיותר מ-12 שעות חשמל ביום. בנפאל הסמוכה רק 30% מבתי הספר מצוידים במחשבים. נפאל הודיעה כי תפחית את חומר הלימוד ב-30% בשנת הלימודים הנוכחית עקב המגפה. הרשויות בנפאל אוסרות על בתי ספר לגבות תשלום על לימודים מקוונים, אף שיש מוסדות שמתעלמים מההנחייה.

אופיר דור


הודו - נפאל / צילום: AP - Dar Yasin
 הודו - נפאל / צילום: AP - Dar Yasin

 

 

 

 

 

 

 

רוסיה
מגייסים סטודנטים לחינוך שיחליפו מורים בסיכון

במוסקבה, מוקד התפרצות הקורונה הגדול ביותר ברוסיה, ייפתחו בשבוע הבא מחדש בתי הספר היסודיים, בעוד חטיבות הביניים והתיכונים ימשיכו עם למידה מקוונת בלבד. הרשויות בעיר הודיעו כי יגייסו סטודנטים לחינוך ומי שהשלימו את הכשרתם בתקופה האחרונה כדי להחליף מורים הנמצאים בקבוצות סיכון. מספר המקרים במוסקבה עומד על כ-5,000 ביום בימים האחרונים, כשליש ממספר המקרים היומי בכל רוסיה. הלימודים ברוסיה התחדשו כבר בספטמבר, אך מוסקבה הודיעה על השעייתם בגלל מספר המקרים הגבוה.

אסף אוני

רוסיה / צילום: AP - Pavel Golovkin
 רוסיה / צילום: AP - Pavel Golovkin

ארה"ב
טראמפ מנסה לגרום למדינות לפתוח את בתי הספר

מערכת החינוך היקרה והגדולה בעולם (תקציב שנתי של 1.3 טריליון דולר ולמעלה מ־80 מיליון תלמידים וילדי גנים) יצאה לדרך בחודש שעבר עם חששות כבדים. בארה"ב מערכת החינוך כפופה להחלטות אוטונומיות של כל אחד מהמושלים. בשבע מדינות, וכן במחוז קולומביה (וושינגטון DC) ובפורטו ריקו, מערכת החינוך סגורה כיום - באופן מלא או חלקי - בהוראת המושלים. לאחרונה נדרש לנושא גם הנשיא, דונלד טראמפ, שהשתמש בכך שבנו הצעיר בן ה־14, ברון, נדבק במחלה כדי לשכנע את האמריקאים לשלוח את ילדיהם לבתי הספר, ואת המושלים להשאיר את בתי הספר פתוחים. "אני אפילו לא חושב שהוא ידע שיש לו את זה", אמר הנשיא על בנו בעצרת באיווה. "הם צעירים, והמערכת החיסונית שלהם חזקה, והם מנצחים את הנגיף ב-99.9%. תשלחו את הילדים לבתי הספר, חייבים להחזיר אותם לשם".

קליפורניה, המדינה הגדולה ביותר מבחינת מספר תושבים, ממשיכה להוביל את ארה"ב במספר מקרי הקורונה (כ־880 אלף מאומתים וכ־17 אלף מתים), אך היקף התחלואה אינו שווה בכל המחוזות בה. לכן, קבע המושל גווין ניוסם כי מחוזות שירצו לפתוח את בתי הספר ללימודים פרונטליים יצטרכו לעמוד במדדים בריאותיים, שנקבעו על-ידי המדינה. עקב כך, במחוזות רבים בקליפורניה מערכת החינוך סגורה בעוד שבאחרים היא פתוחה. בסקר שנערך בקליפורניה בספטמבר, נמצא כי 65% מתושבי המדינה חושבים שמערכת החינוך לא מספיק מוכנה כדי להתמודד עם הנגיף.

רועי ברק

ארה"ב / צילום: רויטרס - Anthony Plascencia
 ארה"ב / צילום: רויטרס - Anthony Plascencia

איחוד האמירויות, איראן
מתמודדים עם מחסור בתשתיות אינטרנטיות

באיחוד האמירויות, חברתנו החדשה, אתגרי הלמידה בקורונה השתלבו היטב עם מגמות השינוי והקִדמה שממילא עוברות כל מערכת החינוך. 1.2 מיליון תלמידים יש באמירויות, ועם פרוץ הקורונה למחציתם לא היו תשתיות אינטרנט מספקות. במהלך חודשי האביב נעשה מעבר מלא ללמידה מרחוק, ובתקופה זו חולקו מחשבים מתקדמים ויושמו פרויקטים מהירים לחיבור יישובים מרוחקים לתשתיות, בין השאר תוך שימוש בלוויינים. כיום, החזרה ללימודים פרונטליים היא חלקית, בעיקר בגילאים הנמוכים. רבים מהשיעורים מתקיימים במרחבים פתוחים ומוצלים כשמזגני ענק ומתזי מים מסייעים להפיג בהם את החום.

באיראן, המדינה שנפגעה באופן החמור ביותר מהקורונה במזרח התיכון, התעקשו השלטונות להחזיר את הלימודים הפרונטליים בספטמבר, בין היתר כדי להראות שהמדינה מתמודדת היטב עם המחלה, וגם בשל תשתיות אינטרנט רעועות שלא מאפשרות למידה מרחוק. בין השאר, בשל כך פרץ גם שם גל שני של תחלואה. שיטת החזרה לבית הספר כללה מעבר ללימודים במרחבים פתוחים, והנחיות לשמירה על מרחק ועטיית מסכות. משרד החינוך בטהראן פרסם כי 70% ממוסדות החינוך נפתחו כסדרם, אך הדיווחים בכלי התקשורת העצמאיים מעידים כי המספר נמוך בהרבה.

דני זקן

איחוד האמירויות, איראן / צילום: רויטרס - Majid Asgaripour
 איחוד האמירויות, איראן / צילום: רויטרס - Majid Asgaripour

 

 

 

 

 

 

 

ברזיל
הפערים האדירים בחברה נותנים את אותותיהם

המדינות השונות בתוך ברזיל - אחת הארצות שנפגעו בצורה הקשה ביותר בעולם ממגפת הקורונה - נוקטות מדיניות שונה. בסאו-פאולו הלימודים הופסקו כבר במרץ, ואמורים להיפתח מחדש רק בנובמבר. עוד לפני כן, הרשויות פתחו במבצע בדיקה מקיף של קרוב ל-800 אלף מורים, עובדים ותלמידים, שאמור לשרטט תמונת מצב של התחלואה, ולקבוע אם לאפשר את פתיחת הלימודים ב-3 בנובמבר. נשיא ברזיל, ז’איר בולסנרו, הממעיט בחומרת המגפה, קרא למדינות אחרות לפתוח באופן מיידי את בתי הספר והגנים, ולשוב לשגרת חיים רגילה. במנאוס, עיר במדינת אמזונס שנחשבת לאחד ממוקדי ההתפרצות החמורים בעולם, בתי הספר נפתחו כבר לפני חודש וחצי ולפי הדיווחים נרשמה עלייה במספר המקרים. אחת הסוגיות הבוערות ביותר על סדר היום היא העובדה שחלק מבתי הספר הפרטיים - המחנכים את ילדי השכבה העשירה, במדינה שהפערים בין העשירים לעניים בה הם אדירים - כבר חידשו את פעילותם.

אסף אוני

ברזיל / צילום: רויטרס - Amanda Perobelli
 ברזיל / צילום: רויטרס - Amanda Perobelli

הפיליפינים
אופנועי ריקשה עוברים עם מסכים בין הכפרים

במדינה הענייה, שבה רק 67% מהאזרחים מחוברים לאינטרנט ולרבים אין מחשב וטלוויזיה בבית, בניית תוכנית לימודים מרחוק ל-25 מיליון תלמידים היא אתגר מורכב. הלימודים מרחוק אמורים היו להתחיל ב-1 ביוני, אך התאריך נדחה פעמיים והם החלו בפועל רק החודש. השיעורים בפיליפינים מועברים דרך האינטרנט, הטלוויזיה והרדיו. באזור כפרי מצפון למנילה, אופנועי ריקשה מעבירים בין הכפרים מסכים כדי לאפשר לילדים לצפות בשיעורים מוקלטים. בבירה מנילה הוקם מרכז שירות טלפוני עם 70 מורים, העונים לפניות בטלפון, במייל ובפייסבוק מתלמידים מתקשים. בתגובה לקריאות מצד הורים ותלמידים שטענו כי אין באפשרותם לרכוש ציוד אלקטרוני, הרשויות התחייבו לספק גם חומרים מודפסים לתרגול.

אופיר דור

הפיליפינים / צילום: רויטרס - Eloisa Lopez
 הפיליפינים / צילום: רויטרס - Eloisa Lopez

האפליקציה הישראלית שמנהלת את החינוך המקוון בבולגריה

רמי נחום וג’וש שהם, שני אנשי הייטק ותיקים מישראל, מנהלים בשנתיים האחרונות את AppGreat, חברה לניהול פרויקטים ומיקור חוץ בתחומי הפיתוח ומערכות המידע בסופיה, בירת בולגריה. בחודש מרץ, לאחר הכרזת סגר כללי במדינה, זכתה החברה שלהם בפרויקט להעברה של נתוני מערכת החינוך המקומית אל כלי הענן של גוגל המיועדים ללמידה מרחוק.

"זה פרויקט בנפח עצום שכולל פתיחת 800 אלף יוזרים לכל התלמידים בבולגריה, והקמת חצי מיליון כיתות וירטואליות ב-4,700 מוסדות לימוד", מספר שהם. "פרויקט כזה בדרך כלל לוקח שנה ואנחנו צמצמנו אותו לשלושה חודשים. התחלנו באפריל וסיימנו ב-15 ביולי, אפילו בגוגל חשבו שזה משוגע".

הלימודים בבולגריה הושבתו ממרץ ועד לסיום שנת הלימודים הקודמת בחודש מאי. בתקופה הזו, מספר שהם, הלמידה מרחוק נעשתה בצורה לא מסודרת ועל פי יוזמות מקומיות של בתי הספר השונים. במקביל, משרד החינוך הכין מערכת מסודרת יותר לניהול הלמידה מרחוק על בסיס הענן של גוגל. בינתיים, באמצע ספטמבר, הלימודים הפרונטליים חודשו, אך בעקבות הזינוק במספר הנדבקים האופציה ללמידה מרחוק עדיין על השולחן. לפני שבועיים הוזמן שהם לפגישה עם שר החינוך הבולגרי כדי לוודא שהכל מוכן ליום פקודה.

חוץ מהעברת הנתונים, החברה של נחום ושהם מבצעת יחד עם משרד החינוך הדרכות למורים ברחבי בולגריה על המערכת של גוגל. "כלים יש הרבה והם אפילו בחינם, אבל האתגר הוא לדעת איך להשתמש בהם נכון", אומר נחום. "אנחנו היינו צריכים למצוא קודם כל מורים בעלי אוריינטציה טכנולוגית, שיוכלו לשמש כמדריכים על הכלים של גוגל ולהעביר את הידע למורים אחרים. זה לא היה קל, ראיינו הרבה וחלק גדול לא התאימו. היו מורים בני 50 שהם מורים מעולים אבל הגישה שלהם לטכנולוגיה לוקח בחסר. מבחינתנו, כמי שמגיעים מעולם טכנולוגיה, זה היה אתגר להנגיש פתאום ידע לקהל לא טכנולוגי, ולמדנו לעשות את זה תוך כדי תנועה".

"חמותי היא גננת בארץ ואנחנו הזדעזענו לשמוע שאמרו לה פתאום להעביר שיעורים בזום, בלי שהדריכו אותה על זה. בסוף אנחנו היינו צריכים להסביר לה איך להשתמש בזום", מוסיף שהם. "בכל מקרה", הוא אומר, "שיחות וידיאו הן רק חלק קטן מהלמידה מרחוק וצריך לדעת איך להשתמש גם בכלים אחרים כמו סקרים, מצגות ומבחנים אונליין. מי שמצפה שלמידה מרחוק תתנהל רק על ידי שיחות וידיאו, מפספס".

נחום אומר כי בסך הכל הם התרשמו לטובה מהרצינות של משרד החינוך הבולגרי בתהליך. "הבולגרים המשיכו להכין את הכלים ללמידה מרחוק גם אחרי שהסגר הסתיים וחזרו ללימודים פרונטליים", הוא אומר. "האמת שלא ציפיתי שמשרד ממשלתי ידחוף דברים ככה וישקיע השקעה כזו. היינו שמחים שזה יקרה גם בישראל".

אופיר דור

צרו איתנו קשר *5988