חודש המודעות לסרטן השד: מה עם בני הזוג והמשפחה?

כשמדברים על סרטן השד, הנטייה הטבעית והחשובה היא לעסוק באישה ובמסע ההתמודדות שלה עם המחלה • עם זאת, כמעט ולא מתייחסים להשלכות הקשות כלפי בני הזוג והילדים שנכנסים בעצמם לתקופה מאתגרת ועתיד מאוד לא ברור

מודעות לסרטן השד / צילום: שאטרסטוק
מודעות לסרטן השד / צילום: שאטרסטוק

כאשר אנו מדברים על סרטן השד, הנטייה הטבעית והחשובה היא לעסוק באשה ובמסע ההתמודדות שלה עם המחלה, התמודדות מורכבת וקשה מנשוא, פיזית, נפשית ולעיתים קרובות גם פיננסית. האישה חווה אובדנים משמעותיים מאוד - ירידה בערך העצמי, ירידה בתחושת הביטחון, בדימוי הגוף, מרגישה פחות נשית, חשה אובדן באשליית הבריאות, שינוי תחושות חוסר אונים וחוסר כוחות ולעיתים אף אובדן תעסוקה.

עם זאת, מבלי להמעיט חלילה באשה, צריך לזכור נקודה נוספת אליה אנו ממעטים להתייחס במקרים שבהם מתגלה סרטן השד; אלו בני הזוג שמטפלים שמלווים את האישה עם קבלת הבשורה. בני הזוג עצמם נכנסים אף הם לתקופה מאתגרת הדורשת תעצומות נפש רבות וכמובן התארגנות מחודשת ותמיכה נפשית ואופרטיבית - גם במקרים בהם הנשים משתדלות בכל מחיר לא להוות נטל על יקיריהן כפי שרק נשים יודעות.

כמובן שכל מקרה הוא עולם ומלואו ואין להשוות בין התומכים, אולם בהחלט יש מקום להתייחס למעגלי המשפחה הקרובים שכוללים לרוב את בן הזוג, הילדים במעגל הגרעיני לצד האחים וההורים, כאשר המערכת המשפחתית בכללותה עוברת טלטלה שמאיימת לפגוע באיזון המשפחתי.

בני הזוג של חולות סרטן השד שונים האחד מהשני ובהתאם גם יכולתם להתמודד עם המצב החדש שניחת כברק ללא התראה מוקדמת על בני המשפחה. כמי שמתנדבת בארגון יד תמר אני פעמים רבות עדה לבני זוג שמעבר לתמיכה הרגשית שרוצים להעניק לנשותיהם, חשים פעמים רבות מבולבלים ואובדי עצות, פוחדים ומלאי שאלות ולא מעזים לשאול או לפתוח את אשר על ליבם או להביע תחושות לחץ ומתח.

החשש של בת הזוג החולה, הפחד מטיפולים חודרניים, דאגה ביחס למוות, פגיעות ואובדן ערך עצמי, לצד חששות מתהליך הכריתה גם ברובד האינטימי אינם פוסחים על בני הזוג.

בני הזוג רוצים להמשיך לשדר "עסקים כרגיל" , לא מרגישים נוח לשתף חברים או משפחה ולעיתים מוצאים פורקן בגוגל כדי לדלות פיסות מידע ולהבין קצת יותר כדי למצוא תשובות לשאלות ולקבל תמיכה ותקווה מבלי להרגיש מבוכה או מבלי להלחיץ את בת זוגם.

כדרכם של לא מעט בני זוג במצבי משבר, רבים מהם הופכים למשימתיים יותר מאשר מלווים רגשיים ועוסקים בעיקר ב-Doing ופחות ב-Being כשהם מוצאים פורקן במתן עזרה קונקרטית- ליווי והסעה לבדיקות, סיוע באחזקת הבית סיוע עם הילדים וכן קשר עם הרופאים וקופת החולים.

הם לא מעזים להזיל דמעה למרות שהלב בוכה ולרוב מנסים לחזק אבל מתקשים למצוא את הכלים המתאימים להתמודדות כיצד לגשת אל נשותיהם ומה נכון לומר ולחשוב ואלו מילים לברור ולא לומר גם אם הכוונה היא לטוב בתקופה כה טעונה ורגישה.

אין ספק שלמרות שאין בן זוג אחד דומה למשנהו, וישנם מטבעי הדברים מעורבים ואמפתיים יותר ופחות, הרי שרבים מהם זקוקים בעצמם לעזרה - לאוזן קשבת ולתמיכה, לקבלת מידע בנוגע לכל התהליך, הזכויות וכן לקבל לגיטימציה לדרך הפעולה שלהם. בדומה לנשים שחלו, חשוב גם להעניק מקום לצרכים הפסיכולוגיים המתעוררים בקרב בני הזוג, לרגשות ולדרכי הפעולה לשיפור חיי הזוגיות. 

הכותבת מנהלת אגף שירותי בית וקהילה בארגון יד שרה ומתנדבת בארגון יד תמר המעניק מעטפת תמיכה קהילתית למשפחות לחולי סרטן ותמיכה מותאמת לבני זוג ומשפחות לחולות סרטן השד