ניסנקורן: לא נפעל בהתאם להסכמים הקואליציוניים להקמת ועדה מייעצת למינוי בכירים

עוד מקל בגלגלי הקואליציה: שר המשפטים אבי ניסנקורן התייחס אמש לשותפות עם הליכוד, והכריז בפעם הראשונה על החלטת כחול לבן שלא לפעול בהתאם להסכמים הקואליציוניים להקמת ועדה מייעצת למינוי בכירים. בנאום שנשא בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה אמר ניסנקורן כי "במהלך החודשים האחרונים הבנתי שהוועדה שרוצים להקים היא ועדה לפוליטיזציה של המערכת. לא התכוונו לייצר מצב שאנחנו מקימים ועדה שמכשירה פוליטיזציה של תפקידים שצריכים להיות עצמאיים. בעת הזו אין מקום לוועדה ברוח הזאת, עלינו לחזור לשיטת המינויים הקיימת".

עד כה האשימו שרי הליכוד את כחול לבן בהפרת ההסכם בכל הנוגע להסכמות על מינוי בכירים בכל פעם שהאשימו אותם במסמוס ההסכמות על תקציב המדינה. בכחול לבן טענו מנגד בכל החודשים האחרונים שהם אינם עוצרים את הקמת הוועדה. אמש הייתה זו הפעם הראשונה שבה שר המשפטים האמון על הקמת הוועדה למעשה הודה בקולו כי אין בכוונת כחול לבן לפעול להקמת הוועדה שכן "היא ועדה לפוליטיזציה של המערכת". כך למעשה תקוע מינוי מפכ"ל המשטרה ומינויים נוספים המחכים להקמת אותה ועדה נשכחת.

ניסנקורן אף התייחס בנאום להחלטה נוספת של כחול לבן בניגוד להסכמים הקואליציוניים במינוי פרקליט מדינה. "קודם כל, צריך למנות פרקליט מדינה קבוע. זה דבר שכבר שנה לא קורה, ואני פועל לשנותו. יש קושי בכך שהיועמ"ש בפועל הוא גם פרקליט המדינה ואין לו עזר כנגדו. המודל קיים במדינת ישראל 72 שנים, ובמערכת האיזון ביניהם קיימת התנהלות שהושרשה במהלך השנים. לכל מבנה יש יתרונות וחסרונות, אין מושלם".

הוא התייחס לדרישה לבחון את הצורך בשינויים בצמרת מערכת המשפט נוכח העדויות המתרבות לליקויים בה, ואמר "דווקא עכשיו, כשיש ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום ומתקפה רבתי על מערכת המשפט, זו לא התקופה לבחון שינויים. את זה צריך לעשות כשאין לחצים. נקודת המוצא צריכה להיות שיש כאן מבנה שהוכיח עצמו עשרות שנים, וצריך להיות נימוק כבד משקל מדוע לשנות זאת".

עוד הוסיף ניסנקורן כי "לא אתמוך בחוק יסוד חקיקה שמטרתו החלשת הדמוקרטיה הישראלית או האיזונים בין שלוש הרשויות, אלא בכזה שמטרתו לחזק ולאזן את הדמוקרטיה הישראלית. פסקת ההתגברות כשלעצמה כמעט ולא קיימת בעולם והיא לא הליבה. בתי המשפט מתערבים כשיש פגיעה בעקרונות היסוד, ואם ניתן יהיה לסטות מעקרונות יסוד ברוב של 80 חברי כנסת, מטבע הדברים גם בית המשפט לא יתערב באותם מקרים".

ח"כ גדעון סער, שנאם גם הוא בכנס המכון, התייחס להצעת החוק שלו לפיצול תפקידי היועמ"ש ואמר כי "הריכוז הבלתי נתפס של הכוחות והסמכויות בידי היועמ"ש הפך למכשלה לביצוע התפקיד. כאשר היועמ"ש נוקט עמדה בשאלת מימון ההגנה של ראש הממשלה כנאשם, ניתן למצוא לזה הצדקה אבל ברור שזה נמצא בניגוד חזיתי לעמדתו כתובע הכללי. הממסד המשפטי הוותיק במדינת ישראל התקשה להשתחרר מהתפיסה הזו מהסיבה שבעבר, מוסד היועמ"ש על כל כובעיו תרם לביצור ערכים של שלטון החוק והשוויון בפני החוק.

"פיצול תפקיד היועמ"ש יהפוך את התביעה הכללית לעוד יותר תביעתית, אבל ימנע את ניגוד האינטרסים המובנה בתפקיד ואת ריכוז הסמכויות הקיצוני בידי אדם שבסופו של דבר לא נבחר, אלא ממונה. זה יחזק גם את היכולת של הממשלה להיעזר בשירותי ייעוץ וייצוג. פיצול התפקיד נדרש גם כדי להבטיח את הצלחת המוסד הזה, וגם את הצלחת העקרונות שביסוד שלטון החוק כיום".

סער גם התייחס לפוליטיזציה של בית המשפט ואמר כי "המעורבות של בית המשפט העליון בסוגיות פוליטיות בכלל, ובחקיקת הכנסת בפרט, נמצאת במגמת תאוצה קיצונית. יש כאן היפר-אקטיביזם. אין רשות שהכוח שלה צריך להיות מוחלט והביקורת השיפוטית היא חשובה. אך נוצר רושם פעם אחר פעם, שתמיד זה בא מצד מאוד מסויים, כך בנוגע לפסקי דין בעניין ההתיישבות. מה שקורה היום מסוכן גם לרשות השופטת עצמה כי ככל שהתהליך מזוהה על ידי ציבור הולך וגדל כפלישה לרשויות האחרות זה מערער את האמון בה".