בג"ץ דחה את בקשת המדינה בפעם השמינית: חוק הגיוס יבוטל עוד שלושה חודשים

מאז 2017 המדינה הגישה שוב ושוב דחיות בביטול החוק בטענה כי המצב הפוליטי ומערכות הבחירות הרצופות לא אפשרו לממשלה לגבש חוק מוסכם בנושא, והיום דחה בג"ץ בפעם השמינית את הבקשה • המשמעות: לא יתאפשרו דחיות נוספות מצד המדינה

אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו
אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו

בג"ץ , בהרכב של תשעה שופטים, דחה את בקשת המדינה לדחות בפעם השמינית את תחולת הצו שקבעו ב-2017, המבטל את חוק הגיוס, והודיעו כי הוא ייכנס לתוקף ב-1 בפברואר 2021. משמעות ההחלטה היא שלא יתאפשרו דחיות נוספות מצד המדינה - וחוק הגיוס בנוסחו הנוכחי יבוטל בעוד שלושה חודשים.

המדינה ביקשה מבג"ץ לדחות את צו הביטול עד ל-21 באפריל 2021, כשהובטח כי במהלך תקופה זו יפעל משרד הביטחון בפעולות הנדרשות לצורך קידום הליך החקיקה. המדינה הסבירה את הדחייה, השמינית במספר, באתגרים של הממשלה המתמודדת עם נגיף הקורונה והסכמי השלום החדשים. בבקשה נאמר כי בשל משבר הקורונה והמצב הביטחוני, "הממשלה והכנסת אינן מקדמות חקיקה שאינה קשורה בהתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה, למעט נושאים חריגים שאינם סובלים דיחוי ושהליך הסדרתם בחקיקה פשוט יחסית. שר הביטחון עוסק בשבועות האחרונים באופן אינטנסיבי בסוגיית שמירת העליונות הביטחונית של מדינת ישראל, לנוכח השינויים האסטרטגיים מרחיקי הלכת שמתרחשים במזרח התיכון בעת האחרונה".

נזכיר כי בספטמבר 2017 ביטל בג"ץ את התיקון לחוק הגיוס הקודם מימי ממשלת נתניהו-לפיד. התיקון לחוק קבע מכסות לגיוס גמישות יותר מאשר קודם לכן, תחת שיקול-דעתו של שר הביטחון. בג"ץ, כאמור, פסל זאת בהמשך לעתירה של יש עתיד והתנועה לאיכות השלטון. השופטים קבעו אז כי "הסדר הגיוס החדש פוגע בשוויון".

שמונה שופטים סברו כי ההסדר הינו בלתי מידתי ובלתי חוקי ואילו השופט נעם סולברג, בדעת מיעוט, סבר כי יש לדחות את העתירות האמורות שכן טרם בשלה העת להכריע אם ההסדר אינו חוקתי. לפי החלטת בג"ץ, ההסדר יושהה לשנה ובשנה זו יהיה צורך לגבש חוק חדש. אבל כאמור המדינה מאז הגישה בקשות חוזרות ונשנות לדחייה בשל המשבר הפוליטי המתמשך וחוסר היכולת להגיע לחוק חדש. הצעת חוק של משרד הביטחון, שיזם השר דאז אביגדור ליברמן, התקבלה בתחילה על-ידי רוב הפוליטיקאים החרדים אבל בלחצו של יעקב ליצמן והאדמו"ר מגור רבו, העמדה השתנתה וגם הצעת החוק הזו נגנזה. במשך השנים שעברו מאז ביקשה המדינה שוב ושוב דחיות בביטול החוק בטענה כי המצב הפוליטי ומערכות הבחירות הרצופות לא אפשרו לממשלה לגבש חוק מוסכם בנושא.

שר הביטחון בני גנץ הורה עם כניסתו לתפקיד להכין הצעת חוק חדשה שתצליח לעמוד במבחן בג"ץ וכמובן בהסכמה של המפלגות החרדיות. יש ככל הידוע יותר מטיוטה אחת להצעה, אלא שהמשברים הפוליטיים התכופים מנעו דיון ממשי בהן מול הפוליטיקאים החרדים.

לפי גורמים במשרד, בין העקרונות של ההצעות החדשות, יהיו תמריצים לעידוד הגיוס -הימנעות מכפייה ועיצומים לא חריפים מדי. הצבת יעדי הגיוס תהיה הדרגתית לטווח הארוך, וכן ייקבעו מסלולי שירות נוספים שיאפשרו חלופות לגיוס לצה"ל - שירות אזרחי בתחומים חברתיים חינוכיים בריאותיים ואחרים. המסלולים הללו מיועדים גם לאזרחי ישראל הערבים, ולנשים דתיות. חלופה נוספת היא מסלול סמי-ביטחוני, שיכלול שירות בגופים כמו המשטרה, שב"ס ומכבי האש.

לפי הגורמים הללו, המטרה כאן היא מתן פתרון שיאפשר ולו מראית-עין של שוויון, שלפיו כל אזרח ישראלי משרת באחד המסלולים הללו לפחות שנה והדבר מקנה לו זכויות, הטבות וגם תחושת שייכות.

"הגיע הזמן להחזיר את השוויון בנטל"

ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, בירך על החלטת בג"ץ: "ממשלת נתניהו מתחמקת מחוק הגיוס כבר 5 שנים. הגיע הזמן להחזיר את השוויון בנטל. כל צעיר וצעירה מחויבים לשרת את המדינה. לאף אחד אין הנחות. בג"ץ קובע היום, די להיכנע לעסקנות הפוליטית בחוק הגיוס".

גם בתנועה לאיכות השלטון הביעו שביעות רצון: "מברכים על החלטת בית המשפט העליון לקבל את עמדת התנועה שלא יינתנו דחיות נוספות לקיום פסק הדין. לפי הפסיקה, ככל שהכנסת לא תחוקק חוק גיוס חדש, החל מחודש פברואר מתגייסים חרדים יתגייסו באופן שווה לפי המצב החוקי היום".

צרו איתנו קשר *5988