1. הדרך הפוליטית לנשיאות
ג'וזף ר. ביידן, שכיהן פעמיים כסגן נשיא ארה"ב, שהיה סנאטור מטעם מדינת דלאוור במשך יותר משלושה עשורים, "בשר מבשרה" של המפלגה הדמוקרטית האמריקאית, יהיה הנשיא ה-46 של ארה"ב. בן 77, ביידן "נקרא לדגל" כדי להוציא מהבית הלבן אחרי כהונה אחת בלבד את הנשיא המכהן דונלד טראמפ, כשברקע מגפת הקורונה שגבתה עד כה את חייהם של יותר מ-230 אלף אמריקאים ומאיימת על שגשוגה הכלכלי.
ביידן מרבה לדבר על ההיסטוריה הפרטית שלו ולהזכיר את משפחתו, שבאה מרקע כלכלי צנוע. הוא נולד בסקרנטון פנסילבניה, באותה "חגורת החלודה" (Rust Belt) שבסופו של דבר העניקה לו את הניצחון, לפי הכרזות הרשתות האמריקאית, בבחירות הנוכחיות, בן למשפחה אירית קתולית. אביו היה מוכר מכוניות משומשות ואמו עקרת בית. הוא סבל מגמגום כבד בתור ילד, שניכר עדיין באופן חלקי כשהוא מדבר בפני קהל, אך לעתים נדירות.
ביידן, לפי הפרופילים הרבים עליו שהתפרסמו בתקשורת האמריקאית, לא היה סטודנט מוצלח במיוחד, אך התבלט כמנהיג טבעי, ונבחר לתפקידים כמו נציג הסטודנטים. הוא למד עריכת דין, עבר את בחינות הלשכה והחל לעבוד בתחום כבר ב-1969. הוא זכה לדחיית גיוס בשל לימודיו ולבסוף נפסל ממנו בשל אסתמה. הוא התחתן עוד ב-1966 עם נייליה האנטר, ולזוג נולדו בזריזות שלושה ילדים: בו ביידן (נולד ב-1969), האנטר ביידן (נולד ב-1970) ואיימי ביידן (נולדה ב-1971).
ב-1972 רץ ביידן לסנאט מטעם המפלגה הדמוקרטית במדינת דלאוור, והצליח לנצח בשברי אחוזים את המועמד הרפובליקני המכהן. הוא גייס את משפחתו לצורך הקמפיין, ונחשב לרפורמטור בשל גלו הצעיר ועמדותיו. בסוף אותה שנה הכתה טרגדיה את המשפחה: אשתו ובתו נהרגו בתאונת דרכים. שני בניו נפצעו בה. הוא עצמו לא היה באזור.
חמש שנים לאחר מכן התחתן עם ג'יל ג'ייקובס, אשתו השנייה, שנחשבת גם ליועצת פוליטית ולמי שמעורבת עמוקות בפוליטיקה של בעלה עד היום, כולל הניסיון להתמנות למועמד לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית ב-2008, אחרי יותר משלושה עשורים שבהם כיהן כסנטור דמוקרטי של מדינת דלאוור וכנציג בכיר בוועדת החוץ של הסנאט. ביידן פרש מוקדם מהמרוץ לראשות המפלגה בגלל חוסר-תמיכה, אך נבחר על ידי ברק אובמה לרוץ יחד אתו בתפקיד סגן הנשיא, וזכה לתמיכה ולאהדה גבוהים יחסית בתפקיד זה.
אחרי שתי כהונות כסגן-נשיא, פינה ביידן את הבמה ב-2016 להתמודדות הכושלת של הילרי קלינטון מול טראמפ, אך שב כמועמד המוביל מצד הדמוקרטים כדי לנצח בבחירות הנוכחיות. במהלך ארבע השנים האחרונות נחשב ביידן כמועמד בעל הסיכויים הרבים ביותר להתמודד מול טראמפ, אך הוא נאלץ לגבור על מתמודדים פרוגרסיביים יותר במפלגה הדמוקרטית, כמו ברני סאנדרס.
2 . מדיניות חוץ גלובלית
ביידן צבר ניסיון עצום ביחסי החוץ של ארה"ב במהלך כהונתו בסנאט האמריקאי, בוועדת החוץ שלו, וגם בפעילותו כסגן נשיא תחת אובמה. הוא מוכר היטב באירופה, נפגש עם מנהיגים מכהנים ומנהיגי עבר, וכבר הודיע במהלך החודשים האחרונים כי הוא מתכוון לשים קץ למדיניות "אמריקה תחילה" שאימץ דונלד טראמפ. במקום זאת, ביידן צפוי להציע מדיניות בינלאומית תחת הכותרת "לשקם את ההובלה האמריקאית". "אמריקה תחילה הפכה את אמריקה לבודדה", אמר ביידן באירוע בחירות בחודש שעבר. מומחים ודיפלומטים באירופה אמרו כי קשריו של ביידן עם מדינות היבשת והגישה הבסיסית שלו לטובת יחסים טרנס-אטלנטיים חזקים "משמעותיים אפילו יותר מאלו שהיו לברק אובמה", לפי ה"פייננשייל טיימס".
ג'ו ביידן נאום בשדה התעופה במילווקי, וווויסקונסין / צילום: Andrew Harnik, AP
עוד לפני שהמרוץ לנשיאות הוכרע, צייץ ביום חמישי ביידן כי הוא מתחייב לחתום מחדש על הסכם פריז, להפחתת פליטת גזי החממה, בעוד 77 ימים בדיוק, כלומר יום לאחר שיושבע לנשיא, אם אכן ייבחר. הוא גם הבהיר כי ישיב את ארה"ב להיות חלק מארגון הבריאות העולמי, הכולל מימון-מחדש של הארגון. סוגיית המאבק הגלובלי בקורונה צפויה להיות גבוה בסדר העדיפויות של ביידן, אם ייבחר - בתוך ארה"ב ומחוצה לה.
ביידן גם הבהיר כי יהיה מוכן לדון מחדש עם איראן על הסכם גרעין, צעד שגם טראמפ התחייב לו אך שלא יצא לפועל. ביידן צפוי לדרוש פחות מהאיראנים מאשר טראמפ. בנושא זה, הוא בעצם ישוב לשתף פעולה עם מדינות אירופה המובילות - צרפת, גרמניה ובריטניה, שהיו שותפות לחתימה על הסכם הגרעין עם איראן. לפי דיווחים שונים, אין בכוונת ביידן להשיב את השגרירות האמריקאית לתל אביב, אחרי שטראמפ העביר אותה לירושלים. הוא גם צפוי לתמוך בהמשך חיזוק הקשרים בין ישראל למדינות המפרץ.
3 . מדיניות כלכלית
מדדי המניות האמריקאים רשמו ביום רביעי זינוק גדול - בשלב מסוים היה זה הזינוק הגדול ביותר אי פעם אחרי יום בחירות ב-120 השנים האחרונות. הפרשנים העריכו כי הדבר נובע משתי סיבות עיקריות: הראשונה היא הוודאות שהלכה והתווספה במהלך היום, ככל שהלכו ונספרו קולות המצביעים בדואר לגבי זהות הנשיא הבא של ארה"ב; השנייה היא שהרפובליקנים צפויים לשלוט בסנאט.
העובדה כי ביידן הדמוקרט הסתמן כזוכה אך השליטה בסנאט תהיה ככל הנראה בידי הרפובליקנים מהווה למשקיעים רבים את "הטוב שבכל העולמות" - מנהיגות יציבה ושומרת סטטוס-קוו, שלא תוכל לבצע רפורמות גדולות בגלל רוב רפבוליקני.
זה לא היה התסריט שטראמפ עצמו חזה למקרה שיפסיד. גם במערכת הכלכלית היו רבים שחששו מאחד מהסעיפים המרכזיים על האג'נדה הכלכלית של ביידן כפי שבאה לידי ביטוי בקמפיין - הגברה משמעותית של המסים על חברות ועל השכבות העשירות ביותר בחברה האמריקאית. עמדה דמוקרטית מסורתית זו, שלובתה על ידי האגף הפרוגרסיבי יותר במפלגה הדמוקרטית, מביאה בדרך כלל לחשש משמעותי בשווקים. אך אם הסנאט יהיה בשליטת הרפובליקנים, הסיכוי שרפורמות משמעותיות כאלו יעברו בהסכמת המפלגה הוא נמוך מאוד.
חלק גדול מהמצע הכלכלי שביידן הציג בחודשים האחרונים קשור למאבק במגפת הקורונה ובמשבר הכלכלי שנלווה אליה. הוא הבטיח להגדיל את ההוצאות הממשלתיות, אפילו יותר מטראמפ, כדי לתמוך בשוק העבודה (האבטלה האמריקאית גאתה והגיעה לקרוב ל-8% בגלל המשבר) ובשווקים אחרים. חבילות סיוע נוספות בסך טריליונים - לחברות אך גם לציבור - נדונו בשבועות האחרונים בין המפלגות וצפויות לקבל אור ירוק בקרוב.
סעיף נוסף הממוקם על התפר שבין המאבק בקורונה למאבק בהשלכותיה הכלכליות הוא הרחבת והשקה-מחדש של חלקים מתוכנית ביטוח הבריאות של הנשיא אובמה. ביידן התחייב לעשות זאת במהלך הקמפיין, כמו גם לאפשר לאוכלוסייה רחבה יותר גישה לתוכנית הביטוח בריאות, בתנאים טובים יותר. ביידן גם הביע תמיכה מפתיע במהלך הדיון השני מול טראמפ בצמצום של תעשיית הפחם והדלק האמריקאית, ואמר כי יתרכז בטכנולוגיות ירוקות, גם כדרך להיאבק בשינויי האקלים ובהתחממות הגלובלית, וגם כדרך להמריץ את הכלכלה האמריקאית וליצור מנוע צמיחה משמעותי בתחום זה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
