המרוץ לפרקליט המדינה: המועמדים הסופיים והאסטרטגיה של מנדלבליט

הממשלה צפויה לקבל בקרוב את המלצת ועדת האיתור, אולם לא ברור אם ההמלצה תאושר לאור יחסיו של רה"מ עם היועמ"ש • המועמדים המובילים: שני בכירים בפרקליטות, מומי למברגר ועמית איסמן; שני שופטים מחוזיים, מיכל אגמון-גונן וירון לוי; והסנגור הפרטי עו"ד עפר ברטל

היועמ”ש, ד”ר אביחי מנדלבליט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
היועמ”ש, ד”ר אביחי מנדלבליט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

רשימת המועמדים הסופית לתפקיד פרקליט המדינה נסגרה, והיא מפתיעה למדי. מועמדים שנחשבו בעבר מובילים, כעו"ד ליאת בן-ארי, המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית והתובעת במשפט רהאש הממשלה בנימין נתניהו, אינם מתמודדים על התפקיד; ומנגד החליטו להתמודד עליו שני שופטים מכהנים של בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן וירון לוי.

הרשימה הסופית לתפקיד החשוב כוללת 13 שמות. בשלב זה ידועים לנו תשעה מועמדים בלבד מתוך ה-13. אפשר לחלק את הרשימה הידועה באופן הבא: יש בה שני מועמדים "טבעיים" שבאים מתוך פרקליטות המדינה, המשנה לפרקליט המדינה שלמה (מומי) למברגר ופרקליט מחוז חיפה עמית איסמן.

בנוסף ללמברגר ולאיסמן יש לעוד שלושה מועמדים סיכוי מסוים להיבחר לתפקיד - לשני השופטים המחוזיים וכן לעו"ד עפר ברטל שהוא סנגור ותיק ומוערך. מועמד נוסף הוא סגן ראש המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), המיועד לפיטורים ממשרד המשפטים, עו"ד משה סעדה.

עוד שלושה מועמדים שהגישו את מועמדותם הם עורכי הדין אייל בסרגליק, טלי גוטליב ויעל תותחני. השלושה הם עורכי דין פליליים מוכרים ובעלי ניסיון. עם זאת, על פניו אין להם סיכוי ממשי בהתמודדות הזו, ומועמדותם נחשבת ללא-ריאלית. זאת, מאחר שאין להם את הניסיון או שיעור הקומה המתאים לתפקיד.

נוסף על אלה הגישו את מועמדותם ארבעה נוספים, ובסך-הכול יש 13 מועמדים לתפקיד.

התנגשות בין הוועדה לממשלה

בראש ועדת איתור לפרקליט המדינה עומד היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, שפועל בתיאום עם שר המשפטים, אבי ניסנקורן. בוועדה חברים נציג האקדמיה, פרופ' אורן גזל-אייל, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה; המנכ"לית הזמנית של משרד המשפטים, עו"ד סיגל יעקובי; נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ; ונציגת ציבור עורכי הדין, עו"ד רחל תורן.

ועדת האיתור בראשות מנדלבליט צריכה כעת לראיין את המועמדים השונים ולגבש המלצה אודות מועמד מטעמה. יש לציין כי לאור הרכב הוועדה נראה כי המועמד שמנדלבליט יתמוך בו, יומלץ על-ידי הוועדה כולה.

ל"גלובס" נודע כי היועמ"ש סירב לתמוך פומבית באף מועמד לתפקיד פרקליט המדינה. זאת, לאחר שתמך פומבית במינוי למברגר לתפקיד ממלא-מקום פרקליט המדינה במקום פרקליט המדינה האחרון, שי ניצן. מהלך שהוביל למתח שיא בינו לבין שר המשפטים דאז, אמיר אוחנה והליכוד.

יש להעריך כי הוועדה תשלים את עבודתה בהקדם, אולם ועדת האיתור היא ועדה מייעצת בלבד, והסמכות על המינוי היא של הממשלה עצמה. אם בינתיים יוקדמו הבחירות, הוועדה תיאלץ לעצור את עבודתה, וייאסר על ממשלת המעבר למנות פרקליט המדינה.

בעבר התקבלו המינויים שעליהם המליצו ועדות האיתור בהובלת היועמ"ש, ללא הפרעה, אולם היחסים המידרדרים בין מערכת המשפט לבין ראש הממשלה והליכוד, על רקע משפט נתניהו, כמו גם היחסים הרעועים בין הליכוד לבין כחול לבן, צפויים להביא להתנגשות בין עמדת הוועדה לעמדת חצי מהממשלה. ולכן, התשובה לשאלה אם המינוי יעבור תלויה בזהות האדם שעליו תמליץ הוועדה.

להלן המעומדים המרכזיים:

שופטת המחוזי מיכל אגמון-גונן

ד"ר מיכל אגמון גונן  / צילום: שלומי יוסף, גלובס
 ד"ר מיכל אגמון גונן / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מועמדת מפתיעה אך מבטיחה היא ד"ר אגמון-גונן (59), שמכהנת מזה 13 שנה כשופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב. לפני כשנתיים החליטה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, כי אגמון-גונן תכהן במחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי. לפני שלושה עשורים עבדה אגמון-גונן במחלקת ייעוץ וחקיקה במחלקה האזרחית-מסחרית. בהמשך עבדה במשך ארבע שנים כעוזרת המשפטית של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק.

אגמון-גונן הוזכרה כמה פעמים כמועמדת לשיפוט בעליון, והיא מכהנת כשופטת מעל ל-20 שנה. לאחרונה פסקה אגמון-גונן כי על הפרקליטות להקליט ראיונות שהיא עורכת לעדים לפני עדותם - פסיקה המנוגדת לעמדת הפרקליטות. יצוין כי בית המשפט העליון הפך את ההחלטה של אגמון-גונן בעניין זה, כמו בכמה פסקי דין נוספים.

בנוסף, אגמון-גונן הכריעה בעניין סימנס וקבעה את הכללים בהם מנהלים שסרחו יוכלו להעיד נגד התאגיד שהעסיק אותם.

באחד מפסקי הדין שנתנה, קבעה אגמון-גונן כי מועדוני חשפנות מחפיצים ומבזים נשים ואינם בידור, ואישרה את החלטת המועצה המקומית רמת גן לא לתת עוד רישיונות להפעלת מועדוני חשפנות במתחם הבורסה.

ביטוי לתפיסת העולם של אגמון-גונן ניתן למצוא בפסק הדין שנתנה ביולי 2013 בעתירה שהגיש "גלובס" נגד משרד האוצר ורשות המסים. באותו מקרה קיבלה אגמון-גונן את עתירת "גלובס" לחשיפת רשימת החברות שקיבלו הטבות מס בהתאם לחוק עידוד השקעות הון. אגמון-גונן פסקה כי "ראוי ונכון הוא כי לא במחשכים יחולקו כספי הציבור מכוח החוק לעידוד השקעות הון".

אגמון-גונן פסקה, אך בהמשך שינה בית המשפט העליון את ההחלטה. בניגוד לעמדתה של אגמון-גונן פורסמו בסופו של דבר הנתונים רק לגבי החברות הציבוריות שקיבלו הטבות מס, ולא נחשפו החברות הפרטיות הגדולות שקיבלו הטבות מס, ושנמנות עם 10 החברות הגדולות שנהנו מההטבות.

שופט המחוזי ירון לוי

ירון לוי / צילום: שלומי יוסף, גלובס
 ירון לוי / צילום: שלומי יוסף, גלובס

השופט  לוי (58) מכהן מזה כשבע שנים כשופט פלילי בבית המשפט המחוזי בתל אביב. לפני 23 שנה מונה לוי לכהונת שופט תעבורה, ומשם התקדם וטיפס במעלה הדרגות. לפני שנתיים נבחר ליושב ראש נציגות השופטים הארצית.

לוי דן בתיקים משמעותיים שמתנהלים במחוזי. הוא דן בתיק השוחד של ישראל ביתנו וכן דן ב"פרשת 512" שבמסגרתה מואשם יצחק אברג'יל ושורת בכירים בארגונו בעבירות רצח ועבירות חמורות נוספות.

לוי נחשב כשופט קשוח ולא עושה חיים קלים להגנה. הוא גזר את דינו של ראש מטה ישראל ביתנו דאוד גודובסקי ושלח אותו שבע שנות מאסר. זאת, חרף העובדה כי הודה במסגרת הסדר טיעון. בית המשפט העליון הפחית את עונשו בשנה. בשבועות הקרובים יפרסם לוי את הכרעת הדין בעניינה של סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, הנאשמת בשוחד בפרשת "ישראל ביתנו". קירשנבאום כופרת במיוחס לה.

 המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שלמה למברגר

שלמה (מומי) למברגר  / צילום: לשכת עורכי הדין
 שלמה (מומי) למברגר / צילום: לשכת עורכי הדין

אחד המועמדים המובילים למינוי פרקליט מדינה מבחינת היועמ"ש והמערכת הוא עו"ד  למברגר (55), המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים. למברגר היה המועמד המועדף על מנדלבליט לתפקיד ממלא-מקום פרקליט המדינה בימים שבהם נעשה ניסיון למנות ממלא-מקום. שר המשפטים הקודם, אמיר אוחנה, טירפד את המינוי והביא את עו"ד אורלי בן-ארי ואחר-כך את עו"ד דן אלדד, שמנדלבליט התנגד למינויים בנחרצות.

למברגר הינו פרקליט מוערך ונחשב יחסית מתון וקשוב לעמדות אחרות בתוך הפרקליטות. הוא נחשב כמועמד המוביל למינוי, חרף התנגדות הליכוד וטענות שונות נגדו על רקע תיקיו הפליליים של נתניהו, פרשת הרפז ופרשת המימד החמישי.

למברגר החל את דרכו בפרקליטות ב-1991. בתחילה בפרקליטות מחוז ירושלים, שבה שימש כפרקליט הן בתחום הפלילי והן בתחום האזרחי. מאז הוא עלה והתקדם בסולם הדרגות וכיהן בשורה של תפקידים. ב-2003 מונה למברגר לסגן מנהל המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). ב-2009 הוא מונה לפרקליט מחוז דרום (פלילי), וביולי 2014 נבחר לשמש כפרקליט מחוז תל אביב (פלילי).

למברגר ניהל תיקים רבים במהלך השנים, בהם תיקי שוחד, מרמה ושחיתות ציבורית. כפרקליט פלילי הוא הוביל, בין היתר, הגשת שורה של כתבי אישום נגד ארגוני פשיעה וגורמי פשיעה באזור הדרום ובאזור תל אביב, בהם ארגוני דומרני, זגורי ועוד. בשנים האחרונות הוא טיפל ב"פרשת 512" ובעבריינים הקשורים לעמיר מולנר ולאחרים.

עו"ד עמית איסמן

עמית איסמן / צילום: לשכת עורכי הדין
 עמית איסמן / צילום: לשכת עורכי הדין

עו"ד איסמן מכהן מזה עשר שנים כפרקליט מחוז חיפה, עם הפסקה באמצע של שנתיים בתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים כמינוי בפועל. הוא הוביל תיקים משמעותיים במסגרת המחוז שלו. לאיסמן יש ניסיון רב בליטיגציה. 

עו"ד איסמן נמנה על הצוות שדן בתיקי נתניהו. מבין שלל הפרקליטים הבכירים שדנו בגורל תיק 2000 (פרשת המתנות) של רה"מ, היה זה איסמן שהגיע למסקנה כי אין תשתית ראייתית מספקת להעמדה לדין של נתניהו בעבירה של בקשה או התניית שוחד, אך קיימת תשתית ראייתית מספקת לעבירה של מרמה והפרת אמונים. עמדת האמצע הזאת של יסמן היא זו שאומצה בסופו של דבר על-ידי היועמ"ש. זאת, נגד עמדתם החולקת של רוב הפרקליטים הבכירים, ובראשם פרקליט המדינה דאז ניצן ועו"ד ליאת בן-ארי.

עו"ד איסמן הסתבך בעבר בהתבטאויות לא ראויות, שהובילו בין השאר לחשד להטרדה מינית. בפברואר 2018 סגרה נציבות שירות המדינה את תיק הבדיקה בעניינו. מאגף המשמעת נמסר אז כי האמירות שיוחסו לאיסמן עלו לכאורה כדי התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה, אך אינן עולות לכדי הטרדה מינית. על אפשרות קידומו מרחפת עננת הפרשה הזו.

עו"ד עפר ברטל

עפר ברטל / צילום: שלומי יוסף, גלובס
 עפר ברטל / צילום: שלומי יוסף, גלובס

עו"ד ברטל, סנגור פלילי, הוא בעלים במשותף עם עו"ד דב גלעד כהן של משרד עורכי דין. זה למעלה מ-20 שנה הוא עוסק בייעוץ משפטי וייצוג חשודים ונאשמים במשפט פלילי, עבירות צווארון לבן, דין משמעתי וסוגיות עקרוניות במשפט מינהלי.

על לקוחותיו נמנים חברות ציבוריות ופרטיות, נושאי משרה, בעלי מקצועות חופשיים, עורכי דין אזרחיים ומסחריים, אנשי כוחות הביטחון ועוד. ייצג בעברו בפרשת הולילנד עדת המדינה שולה זקן, מזכירתו לשעבר של רה"מ לשעבר, אהוד אולמרט. הייצוג של  זקן עורר עליו ביקורת מצד קולגות.

כזכור, זקן חתמה על הסדר טיעון עם הפרקליטות בתיק הולילנד, שבמסגרתו נגזרו עליה 11 חודשי מאסר בלבד. זאת, בתמורה לכך שזקן העבירה את הקלטות שהפלילו את אולמרט. האירוע הזה גם הוליד חקירה נגד עו"ד נבות תל-צור, שניסה להניא את זקן מלחתום על הסדר טיעון ולהעיד נגד אולמרט. החקירה הסתיימה בהסדר משמעתי ובהשעיה של תל-צור מעריכת דין למשך שנה.

בוועידת "גלובס" שנערכה ב-2014 תקף פרקליטו של אולמרט, עו"ד אלי זהר ז"ל, את ברטל ואמר כי בחירתו לייצג את זקן ולסייע בידה להעביר את הקלטות לפרקליטות, היא "שחורה משחור".

ברטל התגונן אך לא התנצל: "מדובר באדם שהוא חבר שלי", אמר ברטל על תל-צור. "הוא נתן לי את התיקים הראשונים שקיבלתי בתחום הצווארון הלבן ונתן לי הזדמנות. ידעתי שהעברת הקלטות תיצור בעיות עבור נבות, אבל המצפון המקצועי שלי חייב אותי לתמוך בחתימה על ההסכם, משום שזה מה שהיה נכון ללקוחה שלי".

עו"ד משה סעדה

משה סעדה / צילום: ליאור מזרחי
 משה סעדה / צילום: ליאור מזרחי

עו"ד סעדה הוא סגן ראש המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). לאחרונה הוא הגיש תצהיר שבו יצא נגד התנהלות מפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשיך וראשת מח"ש, עו"ד קרן בר מנחם. סעדה הגן על חוקר במח"ש בשם דובי שרצר, שניהל חקירה נגד ראש יחידת להב 433 רוני ריטמן בעקבות מידע על חשד לביצוע מעשה מגונה. סעדה תקף את התנהלות אלשיך, שבניגוד להמלצת מח"ש, החזיר את ריטמן לתפקידו. 

צרו איתנו קשר *5988