זה יהיה השבוע שבו אירופה תדע אם מודל "הסגר החדש" עובד

גרמניה הטילה לפני כשבועיים סגר חלקי על החיים הציבוריים והכלכלה שלה. צרפת הוסיפה לסגר החלקי איסור יציאה מהבית, ונכנסה אליו כמה ימים קודם לכן. זה היה הפתרון של הממשלות שתי המדינות הגדולות ביותר באירופה כדי להתמודד עם הזינוק שהביא הסתיו במספר מקרי הקורונה - 52 אלף מקרים בצרפת ו-13 אלף מקרים בגרמניה, דאז. אחריהן, גם בריטניה הכריזה על סגר חלקי וספרד ואיטליה אימצו מדיניות רכה יותר, שפוגעת פחות בכלכלה, של הגבלות מקומיות וסגרים מקומיים.

בכל המדינות, חריגה אחת מרכזית נרשמה בהשוואה לסגר ההדוק שהוטל באביב - בתי הספר והגנים נשארו פתוחים. בניגוד לסגר במרץ-אפריל, ובניגוד לסגר שהוטל בישראל בחגים, מנהיגי שתי המדינות הודיעו על המשך הלימודים כסדרם, בשל "העדיפות העליונה" שהם מקנים לחינוך, לדבריהם.

כעת, הממשלות, המומחים וגם הציבור מצפים בעניין לתוצאות שככל הנראה שיתבררו בימים הקרובים: האם גם סגר חלקי שכולל את שמירת מערכת החינוך מתפקדת הצליח להוריד את תחלואה הקורונה? רוב המומחים סבורים כי אם התשובה לשאלה היא חיובית, היא צריכה להירשם בתוך 14-16 יום מתחילת הצעדים. גרמניה נכנסה לסגר ב-2 בנובמבר, צרפת כבר ב-30 באוקטובר. כלומר, בימים הקרובים יתברר אם התחלואה תתחיל לרדת.

זו הסיבה, בין השאר, שקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל תכנס מחר (ב') ישיבת פסגה נוספת בברלין בהשתתפות ראשי מדינות המחוז, כדי לבחון את יעילות הסגר שהוטל. מאז שהוכרזו הצעדים - הכוללים את סגירת כל המסעדות, הברים ובתי הקפה לקהל (טייק אווי אפשרי), סגירת מקומות הבילוי כמו תיאטראות וקולנועים, איסור על התקהלויות ואיסור על פגישות של יותר משני משקי בית - עלתה התחלואה, אולם באטיות. בסוף השבוע הראשון שאחרי ההגבלות עלה מספר החולים בגרמניה ל-19,000, ואתמול הוא עמד על יותר מ-23 אלף מקרים. העלייה מתמשכת אבל מתונה.

בסגר הקודם באביב, שכלל סגירת בתי ספר, גנים ומקומות עבודה, ושלווה בחשש חברתי גדול הרבה יותר מהנגיף ובהפחתת תנועה משמעותית יותר, הגיע מספר מקרי ההדבקה לשיא אחרי 15 יום מתחילתו, ואז החל לרדת. בהקבלה לסגר הנוכחי, הדבר אמור להתרחש ביום שלישי הקרוב.

אולם יש כמה הבדלים משמעותיים לעומת הסגר הקודם, כולל צעדים מקדימים שננקטו בגרמניה עוד לפניו (כמו עוצר לילי מ-22:00 במקומות רבים) מצד אחד, ושינויי מזג אוויר ועונה מצד אחר. בעוד הסגר הקודם לווה בתהליך התחממות והתקרבות לקיץ שבו נגיפי מחלות הנשימה באירופה נמצאים בדרך כלל באירופה בדעיכה, הסגר הנוכחי מתקדם לעבר החורף (שמתחיל רשמית ב-21 בדצמבר), ושמאופיין בשגשוגם.

בצרפת, שבה הסגר הוא הדוק יותר מאשר זה שבגרמניה וכולל איסור תנועה בין אזורים וחיוב תושבים להישאר בבתיהם למעט לצרכים חיוניים או ספורט (אך שגם בה נשארו מוסדות החינוך פתוחים) - נראה שנרשם שיא תחלואה כבר לפני כשבוע. בשמונה בנובמבר עמד מספר המקרים במדינה על יותר מ-50 אלף, אך הוא ירד בימים האחרונים לממוצע של 30 אלף. זהו עדיין שיעור גדול מאוד ביחס למספר התושבים וליכולת מערכת הבריאות.

חלק מהמדינות באירופה אינן מחכות לתוצאות הניסוי הצרפתי-גרמני לגבי היכולת לצמצם תחלואה ועדיין לשמור את בתי הספר פתוחים. אוסטריה הכריזה אתמול כי החל ממחר ייסגרו כל בתי הספר היסודיים (התיכוניים נסגרו כבר בצעדים קודמים), אחרי שמספר החולים בה הלך ועלה בחדות בשבוע האחרון. גם יוון הודיעה על צעד דומה, למרות שהתחלואה בה נמוכה יותר. בספרד ובאיטליה נשמרת בימים האחרונים יציבות יחסית במספר החולים, אך הם גבוהים מאוד (34 אלף באיטליה, 24 אלף בבריטניה).

אם "מודל הסתיו" של הסגר האירופי יצליח, הרי שהמשמעות היא שניתן להשאיר את מערכות החינוך מתפקדות - תחת ההגבלות הקיימות של קפסולות, לבישת מסכה במסדרונות ובחוץ, אוורור הכיתות ובידוד במקרה של מחלה. אם לא, אירופה עשויה לגלות כי מערכת החינוך היא אחד מהווקטורים המשמעותיים של המגפה, כפי ששיערו מומחים בתחילתה (אחד הצעדים הראשונים שאיטליה וספרד נקטו במרץ היה לסגור את בתי הספר). קרוב לשנה אחרי שהקורונה פרצה לחיינו, התשובה לגבי התפקיד של מערכת החינוך בהפצתה באוכלוסייה עשויה לקבל מענה השבוע.