הקרב על הביד: כיפופי ידיים בדרך לשחרור 35 מיליון שקל לשוק ההפקה בישראל

דרכם של 35 מיליון שקל לשוק ההפקה בישראל עברה בימים האחרונים משוכה גבוהה ומשמעותית, לאחר שהמשנה ליועמ"ש, עו"ד מאיר לוין, קבע בחוות-דעת כי יש קושי משפטי במנגנון שיצר שר התקשורת יועז הנדל לחלוקת הכסף, אך ניתן לאשר אותו.

חוות-הדעת סוללת את הדרך לחתימה של שר האוצר ישראל כ"ץ לצו על שחרור הכסף והעברתו למועצת הרשות השנייה ולמועצת הכבלים והלוויין, שאמורות להעביר אותו על-פי קריטריונים מסוימים לקשת, רשת, הוט ו-yes.

נזכיר כי מדובר בכסף ששילמו הערוצים המסחריים ב-2017 תמורת אפיקי השידור שלהם (הביד), שאמור על-פי חוק לחזור לשוק כדי שישקיעו אותו בהפקות מקור.

סאגת החזרת כספי הביד לגופים המשדרים נמשכת כבר למעלה מחמש שנים, וגם בחודשים האחרונים, כשנראה היה כי הסוגיה בתדרך לפתרון, צצו עיכובים בגלל כיפופי ידיים בין-משרדיים, משפטיזציה וניסיון של הדרג הפקידותי לוודא שלא תהיה התערבות פוליטית בתכנים של גופי השידור.

נזכיר כי בחודש יוני האחרון הודיע שר התקשורת יועז הנדל כי החליט לחלק את הכסף בחלקים שווים בין קשת, רשת, הוט ו-yes. אולם עם "הגזר" הניף הנדל גם "מקל", כשהציב תנאים לאיזה סוג הפקות יוער הכסף, וקבע כי "על הכספים להיות מושקעים בתכנים בעלי זיקה להוויה הישראלית, כגון: ממלכתיות, התיישבות, קליטת עלייה, גיוון החברה הישראלית, ציונות, שילוב מיעוטים בחברה הישראלית, יהדות התפוצות, היסטוריה של עם ישראל ומדינת ישראל".

במשרד התקשורת טוענים כי לפני יצירת ההתניה בין סוג התוכן לקבלת הכסף, התייעץ הנדל עם היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד, ועם המשנה ליועמ"ש, עו"ד מאיר לוין, וקיבל את אישורם.

לאחר ההחלטה של הנדל עבר הכדור למגרש של משרד האוצר - הגוף שאמור להעביר את הכסף למועצת הרשות השנייה ולמועצת הכבלים והלוויין, שהם הרגולטורים המופקדים בפועל על חלוקתו. אלא שהיועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, סבר כי הנדל חרג מסמכותו בכך שקבע פרמטרים תוכניים לחלוקת הכסף, ולכן משרד האוצר איננו יכול לשלם אותו לפי מתווה השר.

למרות שבמשרד התקשורת טענו כי קיבלו אישור מראש למהלך, פנה מסינג למשנה ליועמ"ש לוין כדי לקבל חוות-דעת כתובה. במשך שבועות ארוכים המתינו במשרד המשפטים לחוות-הדעת, שהועברה רק השבוע למשרדי האוצר והתקשורת.

כאמור, לוין קבע כי החלטת הנדל אכן מעוררת קושי משפטי, שכן היא נוגעת לסוגיות של הפרדת הדרג הפוליטי ומניעת התערבותם בתוכן של הגופים המשדרים, כמו גם חופש הביטוי. לוין טוען כי תכליתם של סעיפים מרכזיים בחוקים העוסקים בתקשורת ובפיקוח עליה, כמו למשל חוק התקשורת או חוק הרשות השנייה, עוסקים בצורך של נטרול ההשפעה של פוליטיקאים על תוכן; ואילו בקביעת פרמטרים לצורך חלוקת התוכן יש לכאורה התערבות של השר בסוגי התוכן ופתח התערבות לרגולטורים שיחלקו את הכסף.

עם זאת, החוק קובע כי הכסף יוקצה "לקידום יצירה ישראלית". לוין סבור כי על-פי הפרמטרים ההצעה היא ברמת הפשטה גבוהה, באופן שדה-פקטו אינה מטילה הגבלות של ממש על תוכן ההפקות מעבר לדרישת ל"זיקה להוויה הישראלית", וכי הדרישה לתכנים בעלי זיקה להוויה הישראלית אינם כוללים הטיה פוליטית מובנית.

נראה כי קודם לרשימת הקריטריונים הנוכחית הייתה רשימה אחרת, שכן לוין סבר כי באותה רשימה דווקא נמנו נושאים מסוימים,העשויים להתפרש כפוליטיים בחלקם. על-פי חוות-הדעת בהצעה הנוכחית, רשימת הנושאים היא רשימה פתוחה של דוגמאות, והקריטריון הכללי הוא "זיקה להוויה הישראלית". שינוי נוסף שהוכנס הוא שהעמידה בפרמטרים אינם מהווים תנאי סף לקבלת הכספים. כעת הפקות העומדות בקריטריונים יזכו לניקוד עודף של 25%, כך שיהיה להם יתרון אל מול הפקות שאין להן זיקה.

כאמור, לוין קבע כי קיים קושי לאשר את המתווה לאור התכליות העומדות בבסיס חקיקת התקשורת, וביניהן הפרדה של הדרג הפוליטי מהתכנים המשודרים ונוכח הפגיעה הפוטנציאלית בחופש הביטוי, אולם אין מניעה משפטית לאשר את המתווה.

נזכיר כי 35 מיליון השקלים הם תשלום שהעבירו הערוצים המסחריים תמורת אפיקי השידור שלהם לפני שנים, ועל-פי החוק הכסף אמור היה לחזור מזמן לשוק לצורך הפקות מקור. אולם שרי התקשורת הקודמים נמנעו מלהחליט על מנגנון לחלוקת הכספים, ,בעיקר סביב הסוגיה מי אמור לקבל אותו: האם יהיו אלה רק הערוצים המשדרים ששילמו עליו - או גם הוט ו-yes, הפלטפורמות שמעבירות על גבן את התוכן, וכמו הערוצים המסחריים מחויבות להשקיע ביצירה מקומית.

נזכיר כי הנדל נכנס לתפקיד שר התקשורת בעת שמשבר הקורונה כבר היה בעיצומו. הסגר הראשון שהושת על ישראל פגע מיד בערוצים המסחריים, שהתמודדו עם קיצוץ משמעותי בהיקפי הפרסום אל מול צורך להעלות לשידור תוכן יקר, לצד תגבור התוכן החדשותי.

בהנחה שסבב כיפוף הידיים הנוכחי הסתיים, ושר האוצר כ"ץ יחתום על העברת הכסף, סביר להניח שיתחיל פרק חדש - הרגולטורים אמורים לגבש פרמטרים משלהם למנגנון של חלוקת הכסף לערוצים, ובשלב זה המנגנון עדיין לא גובש.

במשרד האוצר ובמשרד התקשורת בחרו שלא להגיב. עד רגע פרסום הידיעה לא התקבלה תגובת משרד המשפטים.