מטרופולין חיפה הוא לא רק נדל"ן או בז"ן

האלטרנטיבה של נדל"ן תמורת בז"ן במפרץ חיפה תשתלם לבעלי הקרקעות, שיפעלו להחשת התהליך ומימוש נכסיהם •אך לא בהכרח שזה יהיה בדרך המתאימה לפריפריה הצפונית

מפרץ חיפה / צילום: תמר מצפי
מפרץ חיפה / צילום: תמר מצפי

בימים אלה פורסם קול קורא לוועדת המנכלי"ם, שמינה משרד ראש הממשלה, כדי לדון בפיתוח מפרץ חיפה. חזון שעלה עוד בימיו של משה כחלון כשר אוצר. התוכנית מדברת על סגירת המפעלים המזהמים במקום, ניקוי הקרקעות המזוהמות והפיכת המקום לרובע עירוני הכולל דיור ועירוב שימושים המיועד ל-300 אלף איש. למעשה הכפלת אוכלוסיית חיפה.

תוכנית "מפרץ החדשנות" היא פועל יוצא של דוח מקנזי, המציג מסקנה כי האופציה הכלכלית המשתלמת ביותר לישראל היא סגירת בז"ן ושחרור הקרקע סביב המתחם. אזור בז"ן כולל 20 אלף דונם שאינם מיושבים בשל הסיכון הסביבתי והבריאותי ועשויים להניב לרמ"י כ-13 מיליארד שקל על ידי שיווקם . אולם רובו של דוח מקנזי מושחר ובלתי ניתן לקריאה ונשאלת השאלה: מה מסתירים מהציבור שעניין זה נוגע אליו?

בעלי המפעלים כמו בז"ן, גדות, פרוטארום וכו' הם לא פראיירים. המפרץ כהבטחה נדלנית, הוא למעשה פרס לאותם בעלי קרקעות שיחליפו את מקור ההכנסה הפטרוכימי והכימי בנדל"ן.

התרגשות שקמה בציבור ואצל ראשי הרשויות, על המהפך המחשבתי וחזון אחרית הימים, דחקה לפינה את השאלות אודות ההשלכות של פרויקט "מפרץ החדשנות": איך מנקים שטח ונחלים ומי תהום המורעלים עשרות שנים? מי יגיעו למקום לגור בו? האם הוא לא נידון להיות בתי רפאים או סלמס? כיצד בונים אמון כלפי מקום שהוא סמל של תרעלה וחולי? האם אין חשש לריקון של הפריפריה הצפונית וציפופה בשוליים הפרבריים של חיפה? העיר שהפכה עצמה לאוסף שכונות פרבריות ובמשך שנים מפקירה ומזניחה את לב העיר ההיסטורי. תוכנית מפרץ החדשנות עלולה לקבוע אותה ככזו ולגזור חידלון על מרכז העיר ההיסטורי והחשוב.

לא רואים את כל התמונה

מוטב היה שקצת נרגע מההתרגשות ונחשוב באופן רחב ושקול על חיפה והצפון: חיפה יכולה להיות מטרופולין צפוני נפלא אם יהיה צפון מאוכלס ופורח ואם חיפה תציע עירוניות אמיתית כלב המטרופולין.

מבשר הבשורה הוא שר אוצר לשעבר, שהכריז על עצמו כחבר של כ-ו-ל-נ-ו, נשבע שיפעל בנושא הגז כאילו אין לו חברים ואז הסתבר שהחברים חשובים יותר מכולנו.

האלטרנטיבה של נדל"ן תמורת בז"ן, תשתלם לבעלי הקרקעות, שיפעלו להחשת התהליך ומימוש נכסיהם ולא בהכרח בדרך ובתהליך המתאים לפריפריה הצפונית הנאבקת על הזכות להיות חלק בלתי נפרד מהמדינה.

איני ראשת עירייה, איני מתכננת ערים ואיני מציגה מומחיות בשיקום ערים תעשייתיות שדעכו. אולם עם קצת היגיון והבנה רחבה של התמונה, לא קשה לראות את הבלון הנפוח במושג המלהיב: "מפרץ החדשנות". הרבה אשליות ואבק פיות ובעיקר חסרונה של תוכנית מרחבית צפונית גדולה, שרואה את כל התמונה ולא רק הדמיות של פרוייקטי נדל"ן ליד פלגים מפכים-ממש ונציה מקומית.

אם אנו רוצים מטרופולין חיפה וצפון משגשג המעניק מרחב לחיים והגשמה בכל שטחו, יש לחשוב על מפרץ חיפה כפרויקט לאומי חסר תקדים של טיהור וניקוי האזור לטובת הדורות הבאים. במקביל יש לבנות את אמון הציבור כלפי האזור שמזוהה עם זיהום ורעל. כמו למשל, להקים פארק מטרופוליני ולהרגיל את הציבור לחשוב על המקום בערכים של טבע, יופי ואיכות חיים.

את ההשקעה האורבנית הנוכחית יש למקד בלב העירוני ההיסטורי של חיפה, הסובל כבר שנים מהזנחה והדרדרות מתמשכים. להחזיר את המגורים והעסקים ללב העיר ולהזניק אותו להיות מוקד משיכה כפי שהיה בשנים היפות.

בזמן שמפרץ חיפה ישנה אט אט את פניו, יש לפעול בשיתוף פעולה הדוק עם כל הגורמים ברשויות של המרחב הגלילי, עמק יזרעאל (ועמק המעיינות), לגיבוש חזון והחלטות חשובות ומכריעות לעתידו של המרחב המטרופוליני הצפוני ויצירת מציאות חדשה לרווחת חיפה -בירת הצפון של ישראל המנצלת את מלוא הפוטנציאל הייחודי שלה. 

הכותבת היא פעילה חברתית חיפאית ועמיתה בתוכנית למנהיגות חברתית במרכז מנדל צפון