אבטלה | דעה

למה הממשלה בולמת את ההכשרות למפוטרי הקורונה

התוכנית החדשה המשלבת מעסיקים מהתעשייה בהכשרה מקצועית של 800 מובטלים, היא פסיק קטן לעומת הצורך האמיתי • אם לא יתחילו בהקדם בהכשרת עשרות אלפי מובטלים ביחד עם מעסיקים מכל ענפי המשק, החוסן הלאומי של מדינת ישראל נמצא בסכנה

לשכת התעסוקה בתל אביב / צילום: כדיה לוי, גלובס
לשכת התעסוקה בתל אביב / צילום: כדיה לוי, גלובס

ברגע הראשון, שמחה גדולה מילאה את לבי כשקראתי על התוכנית שהשיקו לאחרונה שירות התעסוקה, משרד האוצר והתאחדות התעשיינים להכשרת עובדים תוך כדי עבודה. שמחתי, כי אני מאמינה שהמעסיקים צריכים להיות שותפים בהובלה של הכשרות מקצועיות, ונראה שהתוכנית החדשה מבקשת לגייס אותם עם תמריץ ושותפות אמיתית.

אך כאשר ראיתי שמדובר בשלב זה בהכשרה של 800 עובדים בלבד, נחמץ לבי. נחמץ, כי מה שחסר כעת למשק הישראלי בדחיפות הוא תוכנית הכשרה נרחבת שתספק מענה לעשרות אלפי מובטלים שאיבדו את מקום עבודתם בעקבות משבר הקורונה. תוכנית כזאת יכולה לאפשר להם לרכוש מקצוע חדש ולאייש משרות נדרשות בכל ענפי המשק.

לא כולם מודעים לכך, אבל בכל תחום במשק חסרות כיום ידיים מקצועיות. השינויים שעבר עולם העבודה בישראל בעשור האחרון דרשו התמקצעות בכל הענפים, אך ברובם לא הושקעו המשאבים הנדרשים כדי לייצר אותה.

עוד טרם פרצה הקורונה לחיינו, המליצה לממשלה "הוועדה לקידום התעסוקה לשנת 2030", בראשותו של פרופ' צבי אקשטיין, לבצע רפורמה מקיפה במערך ההכשרות המקצועיות. הוועדה, שבה הייתי חברה, ציפתה שהממשלה החדשה תאמץ את המלצותיה ותפעל במהירות ליישמן, כי מה שהיה דחוף עוד לפני הקורונה הפך לבהול בעקבות הטלטלות הגדולות שעברו החברה והמשק בשנה האחרונה.

השינוי המרכזי שחייב להתבצע במערך ההכשרות וההסבות המקצועיות הוא שילובם של המעסיקים במהלך. תוכניות ומחקרים מהארץ ומהעולם מצביעים על כך שכיום הכשרות איכותיות, שמובילות להשמות ארוכות טווח, הן אלה שמתוכננות יחד עם מעסיקים ברמת התוכן ויוצאות לפועל בשיתופם, כולל התנסות במקומות העבודה.

לשם כך, צריך לשכלל ולהגמיש את מערך ההכשרות המקצועיות ולהתאים אותו ליכולות של מעסיקים מסוגים שונים. אפשר לעבוד בדרך אחת עם מעסיקים גדולים ובדרך אחרת עם מעסיקים קטנים יותר. צריך למצוא דרך להכשיר עם מעסיקים שיש להם צרכים מיידיים ודרך לאפשר תכנון ארוך טווח למעסיקים שהצרכים שלהם משתנים לאורך זמן.

לצערי, דבר מזה לא קרה ולא קורה בשנה האחרונה. להפך, תחום העבודה פוצל עם העברתו של שירות התעסוקה ממשרד העבודה למשרד הכלכלה, וכעת אף נעשה ניסיון להעביר את ההכשרות המקצועיות ממשרד העבודה למשרד האוצר. אמנם, הממשלה אישרה תקציב בסך 700 מיליון שקלים להכשרות המקצועיות, אבל בגלל מחלוקות פוליטיות לא שחררה את הכספים הנחוצים ליישומן.

קשה להבין מדוע הממשלה - שלפניה מונחות תוכניות מפורטות, המותאמות לצורכי המשק ובהיקף הנדרש לאור שיעור האבטלה הנוסק - מעכבת את המהלך הכל-כך נדרש הזה. שיעור האבטלה הגבוה, לצד הסיכון שהיא תהפוך למצב כרוני בקרב מפוטרים רבים שייפלטו לחלוטין משוק העבודה, הוא סכנה לחוסן הלאומי שלנו.

חובה לנצל דווקא את התקופה הנוכחית, שבה אושרו דמי אבטלה לתקופה ארוכה, ולהציע למובטלים להתאים את כישוריהם למיומנויות שידרשו במשק ביום שאחרי הקורונה. כל יום שעובר פוגע באפשרות לעשות את זה בקנה המידה הרחב הנדרש.

אני קוראת לשרי הממשלה: שחררו כבר היום את התקציב שיועד להכשרות המקצועיות. למעשה, הייתם צריכים לעשות את זה אתמול. 

הכותבת היא מייסדת אורמת, כלת פרס ישראל לתעשייה וחברה ב"מקפצה - המטה להשקעה במקצועות המחר"