הפתרון לשינוי מצב הערבים בישראל: מפלגת מרכז ערבית

מפלגה שכזו תשחרר את התקיעות הפוליטית שלהם - לא עוד הבן החורג שאף אחד לא רוצה קשר איתו, אלא נקודת ארכימדס של הפוליטיקה

מפלגת הרשימה המשותפת לאחר ביקורה בבית הנשיא / צילום: הרשימה המשותפת
מפלגת הרשימה המשותפת לאחר ביקורה בבית הנשיא / צילום: הרשימה המשותפת

הפוליטיקה בישראל תקועה זה עשרות שנים במבנים פוליטיים מאוד מוגדרים. מאז שנות ה-80 עם הקמת ש"ס ,וביתר שאת מאז שבנימין נתניהו הצליח לייצר זהות מוחלטת בין החרדים לימין - המערכת תקועה. במקביל קיימת עוד אקסיומה בישראל: ערביי ישראל הם המגזר החלש ביותר, שסובל מתקציבים עלובים ולמעשה למרות גודלו אין לו שום כוח פוליטי. אוכלוסייה עצומה, כמעט 20% מהציבור, ללא שום כוח פוליטי. במקרה הטוב זורקים להם איזו "תוכנית חומש" או מסכימים שהם יהיו חלק "מהצבעה אחת בלבד" כדי להפיל את נתניהו.

המנהיגות הערבית היא זו ששמה עצמה במצב הזה - במשך עשרות שנים בלטו הרבה יותר בדאגה לפלסטינאים מאשר למגזר הערבי בישראל ולראיה הם כנראה היחידים בעולם (לצד איראן והפלסטינאים) שלא מאושרים מהסכם השלום בין ישראל למדינות המפרץ. במקום להבין שזו ההזדמנות שלהם להיות גשר בין ערבים ליהודים הם ממשיכים לפעול באותה שיטה שלא מקדמת אותם בכלום.

והנה. התבשרנו על "הקמת מפלגה חדשה" יהודית-ערבית עם אותם פוליטיקאים מפעם שנפלטו (או פלטו עצמם) מהמערכת הפוליטית וכעת הם רוצים לחזור בגלגול חדש- עם הקמת מפלגה יהודית ערבית... בשמאל העמוק כמובן. במה זה טוב לאותם פוליטיקאים שזוכים ל-15 שניות תהילה אני מבין, מה זה טוב לערביי ישראל? אני ממש לא מבין. יש כ-20 מנדטים של ערביי ישראל! אך ההתנהלות כיום מביאה למצב שהכנסת היא בעצם משחק רק של 105 מנדטים ולא 120 כפי שהיה צריך להיות.

לערביי ישראל יש רק ברירה פוליטית אחת, ברורה כשמש - עליהם להקים מפלגת מרכז, שתחליט למי היא מצטרפת בקואליציה על פי מה שהיא נותנת לציבור שלהם. יש להם הזדמנות ענקית להפוך להיות לשון מאזניים דרמטית, כפי שעושות המפלגות החרדיות מאז 1977, ובמידה מסוימת כפי שעשו המפלגות "הרוסיות" מאז 1996.

רק מפלגה של ערבי ישראל נטו, ללא יהודים תוכל לקבל אמון מציבור המצביעים שלהם - לא מפלגה מטעם, לא מפלגה בתחפושת, אלא מפלגה שאומרת בגאווה - אנחנו מייצגים את ערבי ישראל - לא את יהודי ישראל, ולא את ערביי הרשות הפלסטינאית.

מפלגה כזו, תדע לעשות מספר הליכים היסטוריים: 1. היא תביא תקציבים ושינויים למגזר הערבי בשיעור דמיוני לעומת המצב היום 2. היא תשחרר את התקיעות הפוליטית שלהם - לא עוד הבן החורג שאף אחד לא רוצה קשר איתו, אלא נקודת ארכימדס של הפוליטיקה 3. זה ישחרר גם את התקיעות של מנהיגי המרכז-שמאל בישראל שמתקשים להקים קואליציה מכיוון שהם מתבססים על "קולות לא לגיטימיים" בתפיסה של מרבית הישראלים.

הפלרטוט האחרון של נתניהו עם מנסור עמאס מרע"מ, מסמן את הכיוון, אבל להערכתי השינוי לא יבוא ממפלגה קיימת אלא רק ממפלגה חדשה שתיתפס בשני הציבורים כ"נקייה".

איימן עודה הוביל מהלך חשוב כשאיחד את המפלגות הערביות והוכיח מהו הפוטנציאל האלקטורלי שלהם, ואכן כוחם גדל ב50% - אבל זה התאים לעשור הקודם. בעשור שמתחיל ב-2021, צריכה לקום מפלגת מרכז ערבית, שמאפסנת בצד שאיפות לאומיות ושמה במרכז האג'נדה את הדאגה לאזרח, לזכויות הפרט שלו וביקר לרווחתו הכלכלית-חברתית. 

הכותב הוא יועץ אסטרטגי. ניהל את קמפיין הבחירות של כחול לבן