איכות השלטון לבג"ץ: מדוע לא יובא תקציב 2021 לאישור הכנסת?

התנועה מבקשת להורות לנתניהו, לגנץ, לכ"ץ ולמנדלביט להסביר מדוע הם לא מעבירים תקציב • טוענת: "המשך השימוש בכספים חוץ-תקציביים אינו מידתי אינו סביר; ההחלטה נובעת משיקולים זרים ופוגעת באמון הציבור"

שר האוצר ישראל כ"ץ וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמית שאבי, "ידיעות אחרונות"
שר האוצר ישראל כ"ץ וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמית שאבי, "ידיעות אחרונות"

התנועה לאיכות השלטון עתרה היום (ה') לבג"ץ נגד אי-הבאת תקציב 2021 לאישור הכנסת. התנועה מבקשת מבית המשפט להורות לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון בני גנץ, לשר האוצר ישראל כ"ץ וליועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלביט להסביר מדוע הם לא מעבירים תקציב. "המשך השימוש בכספים חוץ-תקציביים אינו מידתי ואינו סביר; ההחלטה נובעת משיקולים זרים ופוגעת באמון הציבור", נטען בעתירה.

בעתירה צוין כי בשנת 2020 הועברו כמעט 80 מיליארד שקל כספים "חוץ-תקציביים", וכי "בפועל, בפני הרשות המחוקקת הישראלית לא עמדה אפשרות לאשר את מדיניות הממשלה, מה שמהווה פגיעה חמורה בכנסת".

העתירה הוגשה בשל החלטת השר כ"ץ שלא להביא לאישור הכנסת את תקציב 2021 במועד. התנועה מבקשת מבית המשפט לתת צו על-תנאי אשר יורה לנתניהו, גנץ, כ"ץ ומנדלביט להסביר מדוע לא יניחו את הצעת חוק התקציב לשנת 2021 יחד עם הצעת חוק התקציב לשנת 2020, זאת לאור הזמן הקצר ביותר שנותר עד לתום שנת התקציב 2020.

"החלטת שר האוצר ומשרד האוצר שלא להעמיד את תקציב 2021 כבר כעת, היא החלטה הנגועה בחוסר סבירות קיצוני ובחוסר מידתיות, אשר התקבלה מבלי לתת משקל מתאים לשיקולים הקריטיים הנוגעים בעניין. השימוש התכוף והבלתי מבוקר של מנגנון הכלים החוץ-תקציביים, בנסיבות שבהן ניתן ואפשר להעביר תקציב, עולה כדי ניצול לרעה של המנגנון האמור, המחייב שימוש זהיר ומבוקר רק במקרים של שעת חירום, כשאין כל אפשרות אחרת להעברת תקציבים נחוצים".

התנועה טוענת נגד השימוש בכלים חוץ-תקציביים ("קופסאות"), כשלטענתה הנסיבות מאפשרות להעביר תקציב שנתי, תקציב נוסף או תקציב ביניים.

לצד זאת, התנועה מבקשת צו ביניים על-מנת למנוע מהממשלה את השימוש בכלים חוץ-תקציביים עד לתום בירורה של העתירה הנוכחית.

"תקציב המדינה מהווה את האמנה החברתית הכלכלית שבין הממשלה לבין אזרחי המדינה. יתרה מכך, התקציב הוא כלי של מדיניות, באמצעותו מביאה הממשלה את מדיניותה לאישורה של הכנסת. בנסיבות העניין, העברת תקציב באמצעות כספים חוץ-תקציביים הויא פגיעה חד-משמעית באמנה החברתית הכלכלית הבסיסית ביותר שבין הממשלה לאזרחי המדינה", נכתב בעתירה.

באשר לשימוש ב"קופסאות חוץ-תקציביות", נטען כי בעבר נעשה שימוש באלה לצרכים ספציפיים, במסגרת תוכנית ההתנתקות, מלחמת לבנון השנייה וכדומה, ולא במצב מתמשך כמו משבר הקורונה, אשר לא ברור מתי יסתיים ואיך יסתיים. בשנת 2020 במסגרת ההתמודדות עם משבר הקורונה נקבע כי שיעור הגידול הנוסף של סכום ההוצאה הממשלתית יהיה 21.34%, שהם כ-80 מיליארד שקל.

לשם השוואה, שיעור הגידול הנוסף שנעשה בשל הלחימה במלחמת לבנון השנייה היה 1.6% בשנת 2007 ו-1% בשנת 2006. לטענת התנועה לאיכות השלטון, "מדובר בתקציב של ממש, לא פחות מכך, שמועבר ללא ביקורת ציבורית וללא דיון בסעיפי ההוצאה. השימוש בכינוי 'קופסאות חוץ-תקציביות' ו'כספים חוץ-תקציביים' עלול להיות מטעה, ובסופו של דבר מדובר בחריגות תקציביות".

"הרצון בשימוש בכלי זה עבור הממשלה הוא ברור - הפיקוח על ההוצאות מצד הכנסת הוא מינימלי, וכך גם השקיפות הציבורית, ולממשלה יש חופש כמעט מוחלט לבצע את רצונה ללא כל הגבלה ובניגוד גמור לעיקרון הפרדת הרשויות ולאיזונים ולבלמים הטבועים בו", טוענת התנועה בעתירה, ומוסיפה כי "לשימוש בכספים האלה יש השלכות כלכליות. מדובר בהגדלה ללא פיקוח של הגירעון והחוב הלאומי. להוצאות אלה יש השלכות מהותית על איתנותה הכלכלית של מדינת ישראל, על דירוג האשראי שלה, והן נעשו ללא פיקוח מתאים".

התנועה טוענת כי למעשה מתקיים תקציב של ממש שלא אושר כחוק, וזאת על-מנת לפתור פלונטר פוליטי. חוק האוזר שדחה את מועד העברת התקציב, איפשר למדינה להגדיל את ההוצאות לשנת 2020, למרות ששנה זו מתנהלת בתקציב המשכי. כך שלמעשה התקציב בו נעשה שימוש לא עובר פיקוח פרלמנטרי ולא מאפשר תכנון תקציבי.

בעתירה צוטט עו"ד אסי מסינג, היועץ המשפטי של משרד האוצר, במהלך דיון בוועדת הכספים, שם אמר כי "ההצעה עצמה במתכונת שלה היא למעשה לעשות תקציב בלי לקרוא לזה תקציב".

התנועה טוענת גם כי "מדובר בקונסטרוקציה חוקתית וחקיקתית אשר זכתה לביקורת רבה מצד הגורמים המקצועיים, הן במשרד האוצר והן בייעוץ וחקיקה שבמשרד המשפטים. כך למשל, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט כלכלי), עו"ד מאיר לוין, עמד על כך שהדרך הנכונה מבחינה חוקית היא להעביר תקציב ביניים באישור מליאת הכנסת ובשלוש קריאות".