סין מתכוונת להכריז ניצחון על העוני. והקורונה לא תעצור אותה

המגפה פגעה קשות בשכבות החלשות בסין, שספגו ירידה משמעותית בהכנסות • למרות שיש רבים שמטילים ספק בנתונים, המדינה מתכננת להכריז כי מיגרה את העוני - בהתאם ללוח הזמנים שקבע הנשיא שי ג'ינפינג

איכרים במחוז סיצ'ואן בסין. עיקר העניים
חיים בכפרים
צילום:PA
Andy Wong
איכרים במחוז סיצ'ואן בסין. עיקר העניים חיים בכפרים צילום:PA Andy Wong

בסוף השבוע שעבר הודיעו שני מחוזות נוספים בסין, מחוז שינג‘יאנג בצפון-מערב המדינה ומחוז יונאן בדרום-מערב, כי סיימו להעלות את כל תושביהם מעל קו העוני. כמה ימים לאחר מכן, הודיע האזור ההררי שיחאיגו במחוז נינגשיה בדרום-מערב, אחד המקומות הנחשלים ביותר בסין, כי גם הוא נפטר סופית מהעוני הקיצוני.

שרשרת ההודעות הזו מצד מחוזות ואזורים ברחבי סין אינה מקרית. ההכרזות מגיעות רגע לפני הדד-ליין שקבע נשיא סין שי ג'ינפינג למיגור העוני הקיצוני במדינה עד סוף 2020, כלומר בעוד קצת יותר מחודש בלבד. שי כבר הכריז בנאום לעצרת האו"ם בספטמבר כי הוא בטוח שסין תעמוד ביעד השאפתני, על אף הנזק הכלכלי שגרמה התפרצות הקורונה. אז אם שי אומר, אף מחוז מקומי לא מרשה לעצמו להישאר מאחור. סין צפויה להכריז רשמית וחגיגית על חיסול העוני בשנה הבאה, שנת המאה להקמת המפלגה הקומוניסטית הסינית.

בניית חברה משגשגת באופן מתון

מאז שסין התנתקה מהשיטה הסוציאליסטית בסוף שנות ה-70, ופתחה את כלכלתה להשקעות זרות, כ-800 מיליון מתושביה עלו מעל קו העוני, נתון שהפך לאחד ההישגים הגדולים של המפלגה הקומוניסטית השולטת. אך גם לאחר הנס הכלכלי הסיני הזה, נותרו בסין כ-100 מיליון בני אדם שחיו מתחת לקו העוני הרשמי של 94 סנט ליום נכון ל-2012. עיקר התושבים העניים חיים באזורים כפריים, בעיקר במערב המדינה, שם נהנו פחות מפירות ההצלחה הכלכלית של העשורים האחרונים.

ב-2015 הכריז שי על יעד שאפתני להעלות את כל אותם עניים מרודים מעל קו העוני בתוך חמש שנים, תקופה שתסתיים כאמור בסוף דצמבר השנה. נוסף להכנסה המינימלית, סין הבטיחה כי עד לדד-ליין לאף אחד מאזרחיה לא יחסר מזון וביגוד ולכולם תהיה גישה לשירותי בריאות, חינוך ומגורים הולמים. לאחר חיסול העוני, תכריז על עצמה סין בתור "חברה משגשגת באופן מתון", כאשר היעד הבא שלה הוא להפוך עד 2049, שנת המאה לעליית המפלגה הקומוניסטית לשלטון, למדינה מפותחת ועשירה.

היעד שקבע שי הוביל לתנופה אדירה של פעילות למיגור העוני בחמש השנים האחרונות, במסגרתה נשלחו לא פחות משלושה מיליון פקידי ממשל כדי לטפל באזורים כפריים נחשלים. הפקידים עברו מבית לבית כדי לראיין את התושבים ולזהות משפחות עניות, שקיבלו קצבאות או הלוואות להקמת עסקים.

החלק השנוי במחלוקת ביותר בתוכנית היה היישוב מחדש של 9.6 מיליון תושבים כפריים בבתים חדשים בעיר. לא כל התושבים ששו להיפרד מאורח החיים והתנאים שהתרגלו אליהם, עלובים ככל שיהיו, אך לרוב לא נשארו להם ברירות כשהבתים הישנים שהשאירו מאחור פשוט נהרסו. תושבים שיושבו מחדש מצאו את עצמם לא פעם ללא תעסוקה כיוון שכישוריהם לא תאמו את דרישות שוק העבודה העירוני.

סין אמנם השקיעה הרבה כסף במיגור העוני, אך המימון לא תמיד זרם למטרות המיועדות. לפי דיווח בעיתונות הסינית, ביקורת שנעשתה ב-2018 על הפעילויות באזורים מוכי עוני מצאה לא פחות מ-45 אלף מקרים מפוקפקים. המבקרים מצאו כי במקום אחד פקידים קיבלו שוחד בגובה 72 אלף דולר כדי לספק פרויקטים הקשורים למלחמה בעוני לקבלנים לא מתאימים. במקום אחר גנבו מנהיגי כפר 22 אלף דולר שנועדו כמתן פיצוי לרועי צאן.

למרות זאת, לפי הדיווחים הרשמיים ירד מספר החיים מתחת לקו העוני בסין ל-5.5 מיליון בסוף 2019. רק שאז פרצה מגפת הקורונה ונראה היה לרגע שהיא מחבלת ביכולתה של סין להגיע ליעד שהציב הנשיא. המגפה, ששיתקה את המשק הסיני לשבועות ארוכים, פגעה במיוחד בשכבות החלשות.

לפי מחקר שפרסמה אוניברסיטת סטנפורד, כ-92% מהתושבים הכפריים בסין חוו ירידה בהכנסות בארבעת החודשים הראשונים של השנה, שיא תקופת הקורונה במדינה. הירידה בהכנסות גררה פגיעה בתזונה של התושבים הכפריים, שעברו לצרוך פחות בשר ויותר דגנים זולים.

בניגוד למדינות רבות במערב, סין התמקדה בהשקעה בבניית תשתיות ומתן הטבות מס לחברות כדי להתמודד עם נזקי הקורונה, אך לא סיפקה סיוע כלכלי ישיר לאזרחים שנפגעו כלכלית מהמגפה. ברגע של כנות הודה ראש ממשלת סין לי קצ‘יאנג בחודש מאי, כי "לפני פגיעת הקורונה היו כ-5 מיליון בני אדם מתחת לקו העוני, אבל בגלל המחלה חלק נפלו חזרה לעוני". אלא שמעודדת מההתגברות שלה על המגפה וההתאוששות הכלכלית המהירה בחודשים האחרונים, סין החליטה למרות הכל להכריז על מיגור העוני כמתוכנן.

17 עניים מתוך 80 מיליון

עוני הוא כמובן עניין של הגדרה סטטיסטית. סין טוענת שבשקלול פערי מחירים קו העוני שקבעה מקביל לקו העוני הקיצוני הבינלאומי של הבנק העולמי, המוגדר כהכנסה של פחות מ-1.9 דולר ליום. אולם קיימים קריטריונים מחמירים יותר שמגדירים עוני במונחים של הכנסות מתחת ל-3.2-5.5 דולר ליום. באותו נאום במאי הזכיר ראש הממשלה לי כי כ-40% מהאוכלוסיה הסינית, 600 מיליון בני אדם, חיים עדיין על פחות מ-140 דולר בחודש, כלומר נמוך מ-5 דולר ליום.

המחוזות הסינים ידועים ביכולתם לבשל את המספרים כדי להתאים אותם ליעדים שהציב השלטון המרכזי, כך שאפילו בסין אין אשליות שבעיית העוני באמת עומדת להיפטר, תכריז מה שתכריז הממשלה. הסקפטיות הסינית עלתה שוב ושוב בתגובה לפרסומים אבסורדים ששחררו המחוזות הסינים. כאשר הכריז מחוז ג‘יאנגסו במזרח סין בתחילת השנה כי נותרו בו רק 17 אזרחים עניים מתוך 80 מיליון תושבים, ההצהרה התקבלה בחוסר אמונה ברשת הסינית. "האם אין מובטלים וקבצנים במחוז?", תהה אחד הגולשים הסינים.

הסקפטיות כלפי הצהרות הממשלה ניזונה משורת מקרים של עוני מחפיר שנחשפו בשנים האחרונות בסין וזכו לתשומת לב נרחבת ברשת. ב-2019 למשל מתה סטודנטית סינית בת 24 מתת-תזונה, לאחר שבמשך חמש שנים חיה על תקציב יומי של 30 סנט בלבד. שנה קודמת לכן נדהמו הגולשים הסינים לגלות את תמונותיו של "ילד הקרח" בן השמונה. הילד צולם כשראשו מכוסה שלג אחרי שהלך ברגל 4.5 ק"מ מביתו העני לבית הספר בטמפרטורה מקפיאה.

וכאן בעצם טמון המקור העיקרי לדאגה. החשש הוא כי אחרי שסין תכריז בחגיגיות על ניצחונה על העוני, הנושא ירד מסדר היום ויפסיק להטריד את הממשל המקומי. לאחר מכן, המיליונים שעדיין זקוקים לסיוע פשוט יישכחו.