כלכלת ישראל | פרשנות

שני דוחות, ארבע תובנות: מה מצבו האמיתי של המשק הישראלי?

בימים האחרונים פורסמו שני דוחות חשובים שעוסקים בכלכלת ישראל • מה חושבים בקרן המטבע על ההתמודדות של המדינה עם משבר הקורונה, איזה מסר מעביר בנק ישראל לממשלה, ומדוע שני הגופים תמימי-דעים שיש צורך בתקציב - אבל לא צריך כרגע קיצוצים כואבים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ

1. ביום חמישי שעבר הגישה המשלחת של קרן המטבע הבינלאומית מסמך סיכום ראשוני, לקראת דוח שתפרסם על כלכלת ישראל לשנת 2020. בשורה התחתונה: הכלכלה הישראלית עוברת את משבר הקורונה באופן טוב יחסית.

זה לא האיתות החיובי היחידי לגבי מצב הכלכלה. לדוח של קרן המטבע אפשר לצרף את החלטת סוכנות הדירוג S&P לפני עשרה ימים, להשאיר את דירוג האשראי של ישראל על כנו, עם אופק יציב. ולכך אפשר לצרף נתונים שהציג נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בהרצאה במכללה למינהל בשבוע שעבר, שלפיהם כלכלת ישראל רשמה התאוששות יפה ברבעון השלישי של השנה (שהסתיים בסוף ספטמבר), שבו המשק "חזר לעבוד כמו קפיץ" כהגדרתו. בהשוואה לרבעון השלישי של השנה שעברה, התוצר התכווץ ב-1.4%, נתון שאינו חיובי, אבל הוא רחוק מהצניחה בתוצר (מינוס 7.8%) שנרשמה ברבעון השני.

גם ראשת משלחת קרן המטבע, איווה פטרובה, דיברה ביום חמישי בתדרוך לעיתונאים על העמידות המובנית של המשק הישראלי. היא גם ציינה לטובה את הפעולות שבהם נקטו בנק ישראל ומשרד האוצר בטיפול שלהם במשבר. אלה זוכים גם לשבחים בדוח של הקרן, שמדבר על "הפעולה הנחרצת" של בנק ישראל.

איך כל זה מתיישב עם הבלגן באוצר, עם מסיבות העיתונאים הדרמטיות, עם ישיבות קבינט הקורונה שנמרחות, וההחלטות שמתהפכות?

כנראה שהתהליך אולי כאוטי ומתסכל עבור מי שחווה אותו, אבל התוצאה סבירה יחסית. זה לא שהמצב מזהיר, כמובן. גם בתרחיש האופטימי של בנק ישראל, התוצר יתכווץ השנה ב-5%, שיעור האבטלה (בהגדרה הרחבה שלו) יעמוד על 16.7%. וברור שמספרי המקרו האלה לא מצליחים לתפוס את המצוקה של מי שאיבדו את עבודתם וחרדים לעתידם הכלכלי.

אבל הכול יחסי. כשמסתכלים בהשוואה בינלאומית, כך מראה הטבלה שהציג נגיד בנק ישראל, אפשר לראות שמצבנו יכול היה להיות יותר גרוע.

2. ומה במבט קדימה? אסור להפסיק את התמיכה במשק מוקדם מדי. זה אחד המסרים העיקריים של הכלכלנית הראשית של קרן המטבע גיטה גופינת בראיון בלעדי לגלובס שהתפרסם בסוף השבוע. גופינת מדגישה שבינתיים המגפה עדיין איתנו, ומשקי הבית והעסקים זקוקים לסיוע שיאפשר לצלוח את התקופה. גם ראשת המשלחת הזהירה בהקשר הישראלי, כי אם התמיכה במשק תופסק מוקדם מדי, "זה עלול להחזיר את הכלכלה למיתון עמוק יותר".

מה זה אומר מעשית? ש-2021 היא לא השנה לקיצוצים. זה היה גם המסר הברור של הנגיד ירון. להערכתו, הפעילות במשק תהיה מוגבלת בגלל הקורונה עד לאמצע האביב. כך שגם ב-2021, לפי ירון, יש מקום לתקציב רגיל שאליו מתווספת עוד "קופסת קורונה", כמו בשנה הנוכחית. על ההתאמות התקציביות אפשר יהיה להתחיל לדון בקיץ. אבל לא עכשיו.

3. לתמיכה הממשלתית הזאת יש מחיר, כמובן. הגירעון השנה יעמוד כנראה על 13%, וגם בתרחיש האופטימי, יחס החוב תוצר בשנה הבאה יעמוד על 76%. לכאורה, אם ישראל תרצה לבנות מחדש כריות ביטחון מפני משבר, ולחזור ליחס חוב תוצר נמוך - זה אומר שצריך יהיה להתחיל להדק את החגורה. מה שנקרא, "קיצוצים כואבים".
אבל דווקא בדוח של קרן המטבע, גוף שזוהה לאורך השנים עם מדיניות קשוחה של צנע וריסון תקציבי, אי אפשר היה למצוא המלצות לקיצוצים בהוצאה. "ברגע שההתאוששות תעמוד על קרקע בטוחה יותר, יידרש מאמץ תקציבי כדי לשקם בהדרגה את בולמי הזעזועים של לפני המשבר", כותבים כלכלני הקרן בדוח על ישראל. הם מסבירים שהגירעון אולי יירד עם החזרה לשגרה, אבל החוב שנצבר יישאר. ולכן, הם קובעים, יידרש מאמץ נוסף כדי להכניס את החוב לתוואי יורד, לבנות רשת ביטחון חזקה יותר, ולהוציא עוד על השקעה במשק. איך עושים את זה? ההמלצה שלהם היא לא לקצץ בהוצאות, אלא להגדיל את ההכנסות. או בלשון ההודעה שלהם: "במרכז המאמץ הזה צריכות לעמוד רפורמות מס. שיפור הפרוגרסיביות של מס ההכנסה, וביטול תמריצים ופטורים לא יעילים, יעזרו לישראל להעלות את שיעור ההכנסה שלה, ולהתמודד עם האי שוויון הגבוה בהכנסות".

ואילו פטרובה, ראשת משלחת הקרן, הסבירה בתשובה לשאלות גלובס כי ההוצאה האזרחית בישראל היא כבר נמוכה מדי. אם כבר, היא חזרה על המסר, צריך לחזק את רשת הביטחון החברתית, ולהשקיע עוד בתשתיות.

זה מסר שכדאי לזכור לכשיגיע הדיון בתקציב של היום שאחרי הקורונה. כדי להתמודד עם הגירעון, אפשר גם להגדיל את ההכנסות. גם הנגיד הזכיר בנאום שלו כבדרך אגב שהתאמות תקציביות אפשר לבצע גם בצד ההכנסות וגם בצד ההוצאות.

4. בינתיים 2020 תיכף נגמרת בלי שעבר תקציב, וגם תקציב 2021 עוד לא הוגש לממשלה. כולם מדברים על הצורך להעביר תקציב. אבל בסופו של דבר, עם כל הכבוד לפוליטיקה, דירוג האשראי של ישראל נותר על כנו, וגם האופק שלנו יציב. כמו שאנשי S&P מציינים, במבט היסטורי, חוסר היציבות הפוליטי המובנה לא השפיע באופן מהותי על הכלכלה. ואילו דו"ח קרן המטבע ממליץ להעביר במהירות את תקציב 2021, אבל קשה לומר שיש בו התייחסות דרמטית לבלגן הפוליטי.

כך שמי שציפה שקרן המטבע או סוכנויות הדירוג יכפו על ישראל להעביר תקציב ומיד, התבדה.

אבל זה לא אומר שזה לא האינטרס שלנו. צריך להיערך ליום שאחרי, ולוודא שיוצאים נכון. בדוח של קרן המטבע מודגש הצורך בהשקעות בשוק העבודה, בחינוך, בתשתית דיגיטלית וגם בפרויקטים להשקעה ציבורית. אלה דברים שדורשים תכנון, ודורשים תקציב. גם הנגיד ירון דיבר על דגשים דומים, והזכיר שאחרי משברים מגיעה הזדמנות לשינוי. כדאי לנצל אותה.

צרו איתנו קשר *5988