הקורונה מהווה הזדמנות נדירה להכנה לשוק התעסוקה העתידי

דוח התעסוקה של הפורום הכלכלי העולמי מזהה שינויים מרחיקי לכת בעולם התעסוקה העתידי שיצריכו מילדינו יכולות וכישורים שטרם הכרנו בעבר • מסתבר שדווקא משבר הקורונה הוא הגורם המרכזי שעוזר לילדינו לרכוש את אותן יכולות שבלעדיהן יתקשו להשתלב בעולם המחר

 

 

ממתינים לראיון עבודה. במבט כולל מספר המשרות שיתווספו גדול מאלו שיצומצמו / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
ממתינים לראיון עבודה. במבט כולל מספר המשרות שיתווספו גדול מאלו שיצומצמו / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

אחד מתפקידיה של מערכת החינוך הוא הכנה של התלמידים והתלמידות לקראת עולם התעסוקה העתידי. על נשות ואנשי החינוך מוטלת האחריות להכשיר את הצעירות הצעירים ולאפשר להם להצליח במסגרות החברתיות, הכלכליות והתעסוקתיות בהן הם עתידים לחיות.

דוח עתיד התעסוקה שהתפרסם לפני כשבועיים על ידי הפורום הכלכלי העולמי, מזהה מגמות של שינוי בעולם התעסוקה שיורגשו יותר ויותר בשנים הבאות. למגמות אלה השלכות משמעותיות על מערכת החינוך שחשוב להיערך לקראתן כבר כעת.

הדוח צופה כי בחמש השנים הקרובות יפוטרו ברחבי העולם כ-85 מיליון עובדות ועובדים בעקבות כניסתה של טכנולוגיה מתקדמת לתחום עיסוקם. תהליך האוטומציה במקומות העבודה אינו חדש, אך מגפת הקורונה והשפעותיה הכלכליות מאיצות אותו.

במקביל, יתווספו לשוק התעסוקה כ-97 מיליון משרות בתחומים מבוקשים, כמו נתוני עתק (ביג דאטה), מסחר אלקטרוני, בינה מלאכותית, רובוטיקה וסייבר. במבט כולל מספר המשרות שיתווספו גדול מאלו שיצומצמו, אך הכישורים הנדרשים כדי להצליח במשרות החדשות שונים מאלה של המשרות שייעלמו.

לדברי הדוח, אחת היכולות העיקריות שנדרשים עובדות ועובדים לפתח כדי להצליח במשרות החדשות הוא יכולת למידה עצמית ושיתופית. לא די עוד בידע שאתו מתקבלים העובדות והעובדים למקום העבודה, ומכיוון שהידע משתנה ומתרחב בתכיפות גבוהה נדרשת יכולת לרכוש באופן מתמשך ידע חדש בלמידה אישית וקבוצתית.

למערכת החינוך תפקיד מרכזי בפיתוחה של היכולת ללמידה עצמית ושיתופית לאורך זמן. היא יכולה וצריכה לגדל לומדות ולומדים עצמאיים שמבינים מהו הידע הנדרש להם, מוכנים לקחת על עצמם את הלמידה של תחום חדש עד כדי התמחות, וממשיכים ללמוד דברים חדשים לאורך כל החיים.

ההבנה כי חשוב לטפח לומד עצמאי, שאחראי ללימודיו, מודע ליכולתו ולכיוון התפתחותו וחושב ופועל מתוך מכוונות עצמית, אינה חדשה. ובכל זאת, התרגום שלה למציאות חינוכית בבתי הספר מצומצם. תוכניות הלימודים החדשות והסטנדרטים שהונהגו במערכת החינוך הישראלית בשנים האחרונות מדגישים את הצורך בפיתוח כישורי הכוונה עצמית של הלומד בתהליך למידתו, אך עד כה לא חל שינוי רחב דיו בנושא זה.

תקופת הקורונה מהווה עבור מערכת החינוך הזדמנות לקפיצת מדרגה בפיתוח לומדות ולומדים עצמאיים. למידה מהבית, כשהמורה לא בסביבה, שונה בתכלית ממה שהכרנו בעבר. לאור הנסיבות, המורות והמורים משאירים בימים אלה את ההחלטה האם ועד כמה ללמוד אל התלמידות והתלמידים, וכך הופכים אותם הלכה למעשה ללומדים עצמאיים.

נשות ואנשי החינוך מגלים כעת שהתלמידים והתלמידות יכולים לנהל את הלמידה שלהם בעצמם. כך, איפשרו האילוצים של הקורונה למערכת החינוך להבין כיצד להעביר את האחריות ללמידה אל התלמידות והתלמידים. אם תשמר מערכת החינוך את ההבנה הזו גם הלאה, היא תכין טוב יותר את הילדות והילדים של היום לעולם התעסוקה של מחר. 

הכותב הוא נשיא המכללה האקדמית לחינוך "חמדת הדרום" בשדות נגב