הסוגיה החוקתית שעשויה לפרק מהלך אפשרי של כחול לבן לפיזור הכנסת

חברי כחול לבן שוקלים להצטרף לחברי יש עתיד בהצבעה על פיזור הכנסת, אך עומדים בפני שאלה סבוכה שגם עשויה להגיע עד לבג"ץ • האם כחול לבן יכולים לחסום דיון בממשלה על כך שהם הפרו את עקרון האחריות המשותפת?

יו"ר כחול לבן ושר הביטחון בני גנץ / צילום: תומר אפלבאום, הארץ
יו"ר כחול לבן ושר הביטחון בני גנץ / צילום: תומר אפלבאום, הארץ

סיעת כחול לבן שוקלת להצטרף ביום רביעי הקרוב לסיעת יש עתיד בהצבעה על פיזור הכנסת, כך אומרים שרי המפלגה בראיונות לתקשורת בימים האחרונים. רק הבוקר (א') אמר השר יזהר שי כי הדברים נמצאים על הפרק, אולם בפני כחול לבן עשויה להתעורר סוגיה חוקתית היכולה לסכל את המהלך.

לפי סעיפי חוק יסוד הממשלה, חברי ממשלה נושאים באחריות משותפת וחבר ממשלה המצביע במליאת הכנסת נגד הצעת הממשלה או נמנע מן ההצבעה, שלא בהסכמה מוקדמת של הממשלה, דינו כדין מי שהתפטר מן הממשלה. הסעיף קובע שההתפטרות נכנסת לתוקף מן היום שהממשלה תמסור על כך הודעה לכנסת.

בנוסף, אם הסיעה של חבר הממשלה תומכת בהצעת אי אמון או נמנעת בהצעת אי אמון, או מצביע נגד המממשלה בנושא תקציב המדינה או בהצעות וחוקים אחרים, שהממשלה החליטה עליהם מראש שיראו בהם הצבעות אי אמון - הרי שגם זה יחשב להפרת עקרון האחריות המשותפת ואם הממשלה הכריזה על הנושא המסוים כנושא של הפרת אחריות משותפת - הרי שחבר הממשלה שהצביע נגד הממשלה, יראו אותו כמי שהתפטר.

עד היום ראינו מצבים בהם הממשלה אישרה לשרים, בהודעה מראש, להצביע נגד עמדת הממשלה. המקרה המפורסם ביותר הוא הצבעתו של השר אמיר אוחנה בנושא חקיקה בתחום הלהט"ב. אולם כעת, עשוי להגיע השבוע מבחן חוקתי מורכב בהרבה.

כיוון שיש צורך בהחלטת ממשלה, שנושא פיזור הכנסת הוא הפרה של עקרון האחריות המשותפת, הממשלה הנוכחית צריכה לקיים דיון בכך ולהחליט.

אולם הממשלה ה-35, כידוע, היא ממשלה פריטטית וסמכות קבלת ההחלטות בה, כולל באשר לנושאים היכולים לעלות על סדר היום יכולים לעלות על סדר היום, חייבת להיעשות בהסכמה. כלומר, לכחול לבן יש וטו על סדר היום של הממשלה ולכן מתעוררת שאלה חוקתית האם כחול לבן יכולים לחסום דיון בממשלה על כך שהם הפרו את עקרון האחריות המשותפת ורואים אותם כמתפטרים.

יצויין שאם חברי כחול לבן ייחשבו כמי שהתפטרו, המשמעות היא שתיקי החוץ, ביטחון, משפטים ושאר תיקיהם הממשלתיים יועברו לידי הליכוד, התפתחות חמורה עבורם שכן התוכנית שלהם היא להמשיך להיות שרים בממשלת המעבר. מנגד, בהסכם הקואליציוני שנחתם במאי 2020 הצדדים סיכמו שהם יכינו ויצביעו על תקנון ממשלה חדש והם מעולם לא עשו זאת. הליכוד, בתיאוריה, עשוי לטעון שהתקנון הרגיל (רוב) נמצא בתוקף וכי הם, הליכוד השולטים בממשלה, החליטו בהצבעה לקבוע שהצבעת פיזור הכנסת, כמו כהתפטרות שרי כחול לבן.

מבחינת כחול לבן, קיים גם חוק יסוד ממשלת החליפין, ובו הסדרים בנוגע למה אמור לקרות אם חברי הגוש שלהם יצביעו על הצעה לפיזור הכנסת. מבחינתם, חוק היסוד כבר קבע את "הסנקציה" ולכן לא רואים אותם כמתפטרים.

על כל פנים, מדובר בשאלה סבוכה, שגם היא עשויה להגיע עד לבג"ץ.

צרו איתנו קשר *5988