אנשים עם מוגבלויות זכאים לחיי קהילה

955 אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית עברו בשלוש השנים האחרונות להתגורר במסגרות דיור קטנות בקהילה • במחקר אורך המבוצע בימים אלה נמצא כי איכות חייהם של דיירים שעברו ממסגרת חוץ-ביתית למגורים בקהילה השתפרה משמעותית

אנשים נהנים בפארק / צילום: Shutterstock
אנשים נהנים בפארק / צילום: Shutterstock

במשך עשרות שנים דבקו מומחים בארץ ובעולם בדעה שהמגורים המתאימים ביותר לאנשים עם מוגבלות הם מוסד מותאם. מקור התפיסה נעוץ במחשבה שהצורה המיטבית ביותר לשרת את צרכיהם של אנשים עם מוגבלות היא לאפשר להם להתגורר במקום המכיל את כל צרכיהם, כולל מתן מענה רפואי וחברתי שוטף. לפי תפיסה זו, ריכוזם של אנשים במוסדות, שברוב המקרים הינם מרוחקים מהקהילה, מאפשרת לספק עבורם הגנה מיטבית מגורמי סיכון שונים.

ראיית המוגבלות כפגם הדורש טיפול ואת האדם עם המוגבלות כבעל צרכים מרובים בשל מוגבלותו, אפשרו הקמה והרחבה של מסגרות סגורות וגדולות שסיפקו לאנשים עם מוגבלות את כל השירותים הנחוצים, כך שהלכה למעשה דרי המסגרות יכלו להעביר את חייהם כמעט וללא מגע עם הקהילה עצמה.

תנועת זכויות האדם, שתפסה תאוצה בעולם במהלך שנות ה-70, הביאה עמה שינויים חברתיים משמעותיים. בין רוחות השינוי שנשבו בעשור ההוא פעלה גם תנועת האל-מיסוד, שחרטה על דגלה לשנות את מדיניות הקיימת ולהוביל להוצאתם של אנשים עם מוגבלות ממוסדות סגורים. מטרת התנועה הייתה לשלב את האנשים בקהילה, והיא אכן הצליחה להוביל שינויים רבים במדיניות בתחום, בארץ ובעולם.

המעבר מגישה רפואית לגישה חברתית המתייחסת לאדם לא כאל מושא של חסד, אלא כאל אדם עם זכויות, הביא למעבר ניכר של אנשים עם מוגבלויות למגורים בקהילה ולהשתלבות בקהילה. השינוי כלל מעבר ממוסדות גדולים ומסוגרים למגורים ביישובים ובערים, שינוי שהוביל למהפכה ביחס של הקהילה אנשים עם מוגבלות.

אחד מהביטויים המובהקים ביותר של תנועה והשינוי המשמעותי ביותר שקם הוא אמנת האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלות. עם אשרור האמנה על-ידי מדינת ישראל, החל לפעול משרד העבודה והרווחה להקמת צוות מומחים בינלאומי במטרה להכין הצעה לקידום מעבר דיירי המוסדות והמעונות למגורים בקהילה. עם הגשת דוח ועדת מומחים החל המשרד בעבודת מטה ענפה לצורך תכנון מפורט למימוש תוכנית המעבר, שתאפשר העברה של דיירי המעונות למגורים בקהילה.

את התוצאות רואים בשטח - 955 אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית עברו בשלוש השנים האחרונות להתגורר במסגרות דיור קטנות בקהילה. במחקר אורך המבוצע בימים אלה נמצא כי איכות חייהם של דיירים שעברו ממסגרת חוץ-ביתית למגורים בקהילה השתפרה משמעותית, וחל שיפור משמעותי בשביעות הרצון שלהם ושל בני משפחותיהם.

התכנון המדוקדק של המעבר וההכנה של הדיירים בטרם הוא מתבצע, לצד שיתוף-פעולה לאורך כל התהליך עם בני המשפחה והקהילה המשלבת, אפשרו לאנשים עם מוגבלות שחיו רוב חייהם במעונות פנימייה, להשתלב בסביבתם החדשה ולחיות בכבוד בדירה משלהם, בקהילה בדומה לכלל החברה. 

הכותב הוא מנהל אגף בכיר הערכה, הכרה ותוכניות במינהל מוגבלויות במשרד העבודה והרווחה