"כל החלק התחתון של הבית הוצף, כולל פסנתר כנף ומחשבים. נזק של חצי מיליון שקל"

"בשעה 11 בבוקר כתבה הגננת בקבוצת הווטסאפ של ההורים שאנו מתבקשים להגיע לאסוף את הילדים כי הכיתה מוצפת והם לא יכולים להיות שם, לא כל שכן לאכול ולישון צהריים", מספרת ת', פרסומאית, אמא לילדה בת 3 בגן ויצ"ו בשכונת רמת אביב ג'.
במבנה יש ארבע כיתות גן, וכולן פונו. "נראה לי הזוי שדבר כזה קורה. כאמא זה די מערער שהזנחת התשתיות נכנסת אפילו למוסדות החינוך".

האיום בגל שלישי של מגפת הקורונה והמשבר הכלכלי והפוליטי קצת השכיחו מאיתנו את הגשמים של השבועות האחרונים, ובכל זאת, זו הייתה קטסטרופה ברמה ארצית. בשני מטחי הגשם האחרונים (21.11.20 ו-26.11.20), הוצפו בתיהם של מאות אנשים ונגרמו נזקים כבדים לרכוש. למרבה המזל, הפעם לא נגרמו אבדות בנפש. חלק מאלו שהתפנו אינם יכולים לחזור לבתים, שניזוקו קשות. כבר לא מדובר בבעיה נקודתית של שכונה חלשה במיוחד בדרום מזרח תל אביב - ההצפות משתקות ערים שלמות במדינה.

 רחוב מוצף בהוד השרון. משבר האקלים מייצר מציאות חדשה / צילום: תמונה פרטית

למה דווקא עכשיו?

משבר האקלים העולמי מייצר מציאות חדשה. התחזיות צופות מגמת ירידה עקבית של עד 25% בכמות המשקעים השנתיות בישראל והפחתה משמעותית במספר ימי הגשם. ההנחה היא שהגשמים יגיעו במנות של גשם חזק בפרקי זמן קצרים, כלומר מערכת הניקוז צריכה לקלוט כמויות גדולות של מים בזמן קצר.

לכך יש להוסיף את העובדה שמדינת ישראל הולכת ונבנית ומצטופפת. עצים נעקרים, שטחי חקלאות וטבע מחוסלים והופכים לשכונות פרבריות וכבישי אספלט רחבים משסעים את המרחבים הפתוחים. התוצאה היא שאגני הניקוז הטבעיים משובשים ותכסית הבנייה הרחבה מצמצמת את יכולת חלחול מי הגשמים לאדמה. למי הנגר אין לאן לזרום.

יגאל גוברין, מבעלי חברת ניהול הפרויקטים וקסמן גוברין גבע ויו"ר איגוד המהנדסים, סבור שהמדינה אינה ערוכה לאירועי גשם כמו אלה שקרו לאחרונה: "מערכת הניקוז בנויות לפי הנחת יסוד שאחת ל-50 שנה תהיה הצפה. אבל בשנים האחרונות מזג האוויר נהיה אלים יותר והאירועים הקיצוניים מתחברים. אנחנו חיים עם מערכות ניקוז וביוב טמונות בכבישים ותוכננו לכמות מסוימת של יחידות דיור, אבל העניין הוא יש גידול אדיר של שטחי מגורים ותעסוקה. שטחי החלחול הולכים ופוחתים. לכל אלה יש להוסיף תחזוקה לקויה. זה הסיפור כולו".

אסף גסטפרויד, עו"ד ושמאי מקרקעין, יו"ר לשכת השמאים בחיפה: "אין ספק שצמודי קרקע ודירות נמוכות מועדים יותר לנזקי רטיבות. נושא ההתחדשות העירונית עוד מוסיף לזה כי הוא רק מעמיס על התשתיות הקיימות שקורסות. זו אוזלת יד של הרשויות כי אין תכנון איכותי של הניקוז. כמובן שניתן לתקן נזקי רטיבות, אך לאורך זמן מדובר בירידה בערך הנכס. הרי לא ניתן לעצור גשם, וגם לא ניתן לשנות מיקום טופוגרפי של בית בקומת קרקע".

גסטפרויד מפנה את האחריות לרשויות המקומיות: "יש פסיקה ברורה של בתי משפט שאומרת שהעירייה חייבת בטיפול ראוי בתחום השיפוט שלה, ואם היא לא עושה את זה היא מתרשלת. זה ברור שהרשות העירונית תגיד שזה כוח עליון, אבל אם זה חוזר על עצמו יותר מחורף אחד, זו כבר לא הפתעה".

 ראש עיריית הוד השרון, אמיר כוכבי. גם שכונה מודרנית בעיר הוצפה / צילום: דוברות הוד השרון

מה אפשר לעשות?

ובכל זאת, האם ניתן לנהל את זה?
גוברין: "הדבר הראשון שצריך לעשות מיד הוא לבדוק את כל התוכניות שמערכות הניקוז והביוב הקיימות. צריך להבין אם המערכות תקינות מבחינת הספיקה שלהן ולתקן את המערכות. זו האחריות של הרשות המקומית. בשלב הבא צריך לבדוק את היתרי הבנייה. אי אפשר לתת היתרי בנייה לבתים אם אין פתרונות ניקוז נקודתיים. במקרה הזה הניקוז והביוב מתחברים ביחד כי כשיש הצפות אז גם קווי הביוב נסתמים ועולים על גדותיהם".

האם יש גם למדינה אחריות?
"האחריות היא של כל רשות מקומית בתחומה. לאחריות המדינה נתונות רשויות הניקוז. עכשיו הולכים להכניס לתעלת נחל האיילון את מסילת הרכבת הרביעית, וברור לגמרי שזה יפחית את כושר הספיקה. במקרה הזה, המדינה צריכה לטפל בכמויות המים שמגיעות מכל אגני הניקוז של הרשויות הסמוכות. זה לא עניין של רשות מקומית אחת.

"ובכל זאת, הרוב המכריע של ההצפות הוא באחריות של הרשויות המקומיות. זה לא יכול להיפתר עם משאבת מים ששמים במקום שבו יש הצפה עונתית. זה פתרון נקודתי".

אדריכל הנוף ליאור לווינגר שותף בהכנת תוכניות מתאר עירוניות רבות (בני ברק, גבעתיים, באר שבע, אור יהודה, רמת השרון ועוד) ואחראי לחיבור מסמך מנחה לניהול מי נגר בתל אביב. "אנחנו יודעים שיש כשלים בתכנון ההיסטורי של הערים כי נושא הניקוז לא היה אז על הפרק. אני חושב שבעיקר לא הייתה תשומת לב לבנייה במקומות הנמוכים".

ומה אפשר לעשות?
"בניו יורק, כשיש אזור מוכה אסון, המדינה מסמנת את האזור וקובעת שתהיה בו התחדשות עירונית. לצורך העניין מייצרים תוכנית עם אדריכל, אדריכל נוף, כלכלן. האזור משתדרג ובמקום הכי נמוך יהיה פארק, שבו המים יוכלו להיאגם. במעטה של התחדשות עירונית ניתן לתקן הרבה מאד מפגעים מעין אלה".

 ומה קורה כשיש שכונת וילות?
"בראייה הכוללת, תוכנית המתאר צריכה לזהות את המקומות הנמוכים, לסמן אותם ולטפל בהם. וחוץ מזה, צריך לעשות תוכנית ניהול מי נגר עירונית שתציע טיפול לפי אגני ניקוז. יכול להיות שבמקרה של שכונת וילות ניתן לפתור את הבעיה במקום אחר, במעלה האגן".

האדריכל ד"ר נעם אוסטרליץ, מומחה לבנייה ירוקה, אומר שיש הרבה מה לעשות גם ברמת הבניין הבודד: "יש עולם של מה שאנחנו קוראים 'גגות כחולים'. הכוונה היא לגג שעליו מוסיפים מערכת סופגת, שמחושבת לפי שני פרמטרים: כמה מים באים במכה, והקצב שרוצים לשחרר החוצה. כמובן שזה בגבולות של המשקל שהקונסטרוקטור מתיר לנו להעמיס על המבנה. מדובר במערכת הידרולוגית חדשנית על הגג. הרעיון הוא שיוצרים פער זמן בין המין שיורדים על המבנה, וממנו זורמים אל מערכת הניקוז העירונית".

אוסטרליץ מדגיש את חשיבות הממשק בין הבית, החצר והרחוב: "אם אני מתייחס לחצר כאל משטח חניה, וגינון של דשא סינטטי, אז אני מוציא את כל המים במכה לרחוב. הגינה בחוץ יכולה לתפקד כמשטח השהיה. נכון להיום מה שמחייבים אותנו, מבחינת הוראות התכנון, זה לעשות 15% של שטח פנוי. זו לא הנחיה חכמה. מה שצריך לעשות זה לאפשר יצירת מאגר מי השקיה, ורק אז הזרמה למערכת הניקוז העירונית". 

נזקי הסופה: "נזק של רבע מיליון שקל לבית"

יאיר יצחקי היה סמנכ"ל חברת הבנייה סולל בונה, ואחר כך סמנכ"ל הבנק הבינלאומי. הוא מתגורר בבית פרטי בשכונת גרין פארק בהוד השרון: "כל החלק התחתון של הבית שלי הוצף. גם החניה וגם חלל שהיו בו פסנתר כנף וציוד מחשבים. אני מעריך שהנזק הוא לפחות רבע מיליון שקל. אני גר בבית הזה 20 שנה. זו שכונת קוטג'ים חדשה יחסית, מודרנית לגמרי. כולה הוקמה על שטח שהיה פרדסים. הבית שלי נמצא על אפיק נחל. הבעיה היא שלא נעשתה תשתית ניקוז שהתייחסה לנחל. מאז שעברתי לבית הזה היו לפחות שלוש הצפות".

איך אתה מסביר את זה?
"ברגע שיש יותר מ-180 מ"מ גשם בשעתיים, נוצר פה בצומת של רחוב ז'בוטינסקי ושביל התיכון אגם שלם. זה קורה כל חורף. זה לא משום שלא ניקו את העלים מהמובילים של המים - מערכת הניקוז העירונית לא יכולה להתמודד עם זה. בגשם האחרון המים עלו ממערכת הניקוז וגם מהרחוב, שהפך להיות נהר. החניון והבתים הוצפו בתוך עשר דקות".

יצחקי מוסיף: "אנחנו מדינת סטארט-אפ ולא יודעים לתכנן ל-180 מ"מ גשם. ברור שיכולה להיות בעתיד הקרוב הצפה נוספת".

 הבית של יאיר יצחקי. כל החלק התחתון מוצף / צילום: תמונה פרטית

קשה לתפוס לשיחת טלפון את רונה אורובנו מזרחי, אדריכלית העיר חדרה. ביתה ברמת השרון הוצף בגשם של סוף השבוע לפני כשבועיים והיא נאלצה לעזוב אותו. בתחילה היא עברה לבית אמה, ועכשיו היא, שלושת ילדיה ובן זוגה, שוהים בבית מלון, ובמקביל מחפשים בית חדש.

בעמוד הפייסבוק שלה כתבה אורובנו מזרחי: "הבית שלנו הוצף אתמול ואנחנו מחפשים בדחיפות בית חדש. בגדול, בגלל מצב החירום, כל בית בין רמת השרון לחדרה הוא בטווח כרגע. אנחנו לא מחפשים בית זמני כי יש לנו המון ציוד וגם לא רוצים להעמיס על הילדים רגשית אז מחפשים כבר לעבור לבית לשכירות ארוכת טווח, אבל שוב, בגלל מצב החירום, אם יש לכם גם הצעות למשהו זמני, זה גם יעזור".

עזרא אבי יחזקאל, המוכר בכינוי עאדל, חי כבר שבועיים אצל אחותו. בגשם האחרון הבית שלו, ברחוב העצמאות 7 בנס ציונה, הוצף לחלוטין: "עבדתי בעירייה כ-25 שנים, כמנהל מחלקת תברואה. אחד התפקידים שלי היה טיפול במקרים מהסוג הזה, כלומר זיהוי מוקדם של הצפות, פינוי כלי רכב ממקומות מועדים להצפה ועוד. אבל צריך להבין שרק ברחוב שלנו, שאורכו 350 מטר, צפו 66 מכוניות. טוטאל לוס. ואני לא מדבר עכשיו על בניין של 44 דיירים שכתוצאה מעליית מפלס המים הוצפו בו שתי קומות. רק שם לבד צפו 50 מכוניות".

זה קורה בכל שנה?
"אנחנו המקום הכי נמוך בנס ציונה. בדרך כלל נכנסים קצת מים, הפעם זו הייתה כמות חריגה, הצפה של יותר מ-60 ס"מ. בשלוש השנים האחרונות בנו המון שכונות חדשות בבאר יעקב, בשטחים שהיו בזמנו שטחי חקלאות ופרדסים ואיפשרו חלחול. אלפי דונמים. הם לא השכילו להגדיל את מובלי המים ולהסדיר אותם. לרשות הניקוז אין שיניים".

מה תעשו?
"הבית הלך. אין מה להציל. עכשיו אני תלוי בחסדי הביטוח". 

 חניון מוצף. נזקים כבדים לרכוש בשני אירועי גשם / צילום: דוברות הוד השרון

מה אפשר לעשות נגד ההצפות

בטווח הקצר:
לבדוק את כל התוכניות של מערכות הניקוז והביוב הקיימות
לבדוק את המערכות עצמן

בטווח הארוך:
לבדוק את כל היתרי הבנייה - לא לתת היתר לבתים אם אין פתרונות ניקוז נקודתיים
לתכנן שכונות חדשות כך שבמקום הנמוך ביותר בחיה טופוגרפית יהיה פארק שיאגם את המים
להוסיף מערכת סופגת מים על הגגות