ביהמ"ש אישר את הסדר נושים של יצרנית הדלתות פוליווד

לפי ההסכם, בעלי המניות והחברה יפרעו כ-50 מיליון שקל מתוך חובות לנושים המוערכים ב-100 מיליון שקל • ביהמ"ש ביקר את רשות המסים על התנגדותה להסכם

השופט עאטף עיילבוני / צילום: דוברות בתי המשפט
השופט עאטף עיילבוני / צילום: דוברות בתי המשפט

בית המשפט המחוזי בנצרת אישר את הסדר הנושים לחברת Hi-Wood, יצרנית הדלתות הפולימריות תחת המותג "פוליווד". לפי ההסכם שאושר על-ידי השופט עאטף עיילבוני, בעלי המניות והחברה יפרעו כ-50 מיליון שקל מתוך חובות לנושים המוערכים ב-100 מיליון שקל.

דנה אביב, בתו של היזם משה אביב ז"ל, המחזיקה ב-41% מהמניות, ערבה ל-67 מיליון שקל מהחובות לנושים. שמעון אביטן מחזיק ב-41% נוספים מהמניות ומשמש כמנכ"ל החברה.

החברה בעלת מפעל עפולה ולפני פרוץ הקורונה העסיקה 112 עובדים בייצור דלתות פולימריות כתחליף אידאלי לעץ הטבעי, תוך שימוש בחומרים ממוחזרים. היא קמה בשנת 2013, תחילה עסקה בייצור דבקים סינטטיים ובהמשך עברה לייצר דלתות פנים פולימריות.

החברה הגיעה למצב של חדלות פירעון, ובמאי 2020 ניתן צו לפתיחת ההליכים. עו"ד איתי פריימן מונה כנאמן, ובית המשפט הורה על הליך שיקום. 

הנאמן עו״ד איתי פריימן / צילום: מיכה בריקמן
 הנאמן עו״ד איתי פריימן / צילום: מיכה בריקמן

הנושים התנגדו תקופה ארוכה להצעות שהובאו להצבעתם, ולאחר מאמצים וניסיונות רבים, הובא לאישור בית המשפט הסדר הנושים מורכב, הכולל גם הפטר לבעלי המניות שמעון אביטן ודוד איידלברג, המיוצגים על-ידי עו"ד חובב ביטון, ולבעלת המניות דנה אביב, המיוצגת על-ידי עו"ד אמיר ברטוב. 

זאת, לנוכח תרומתם האישית של בעלי המניות, הכוללת מימוש נכסים של דנה אביב, של דירת מגורי משפחתה היוקרתית ברמת אביב שערכה מוערך ב-28.6 מיליון שקל, שתי דירות בפרויקט סי אנד סאן, מימוש ניירות ונכסים נוספים המוערכים בשווי של כ-50 מיליון שקל.

בנוסף החברה תשלם 12 מיליון שקל נוספים במשך תקופה של 5 שנים. אביטן ודוד איידלברג, הערבים גם הם לחובות החברה, ישלמו 2 מיליון שקל. שניהם ימשיכו בתפקידם - אביטן כמנכ"ל ואיידלברג בתפקידו כיועץ המשפטי שלה.

אחת המתנגדות המרכזיות להסדר הייתה רשות המסים, לאחר שהוצע לה 10% מהחוב כלפיה. מדובר על חובות שהחברה ניכתה משכר העבודה של עובדיה ולא העבירה לרשות המסים כנדרש על-פי חוק.

השופט עיילבוני ביקר את עמדתה של רשות המסים: "הנאמן בטיעוניו הדגיש כי בחלופה של פירוק לא צפוי מס הכנסה לקבל מאומה, ולפיכך ההתנגדות להסדר אינה ראויה, משצפויים להשתלם לו על-פי ההסכם סכומים שאין ספק כי עולים על הסכומים שספק גדול אם ישולמו בחלופה של פירוק. טענה זו מקובלת עליי".

"מס הכנסה, כזרוע של המדינה, צריך לבחון את כדאיות ההסדר מבחינה כוללת יותר, תוך שקילת 'שיקולי רוחב' הנוגעים לאינטרס הציבורי שבאישור ההסדר, שהרי המשך פעילות יצרנית של החברה תוביל להעסקת עובדים ולהסרת נטל פיטוריהם מעל כתפי הקופה הציבורית, דברים המקבלים משנה תוקף בתקופות משבר דוגמת התקופה הקשה בה אנו מצויים בשל השלכות נגיף הקורונה".

עוד נקבע כי "במהלך תקופת ההקפאה, נדמה היה כי התמונה המצטיירת לגבי היתכנות המשך הפעלת החברה אינה וורודה, בלשון המעטה, זאת בין היתר לאור ניסיונות שלא צלחו להביא למכירת החברה ופעילותה, וכן הצעת הסדר קודמת שגיבשו בעלי המניות ו/או הערבים לחובות החברה ואשר לא זכתה לרוב הנדרש. חרף זאת, כל הנוגעים בדבר, בייחוד הנאמן, לא אמרו נואש - וטוב שכך!". 

ההצעה לא אושרה ברוב הדרוש בקבוצת הנושים הכללים ובקבוצת הנושים בדין קדימה, אף שאושרה כנדרש ביתר אסיפת הנושים. בין התומכים, לאומי וקרן פנינסולה, הנושים הגדולים ביותר של החברה (בסך של כ-20 מיליון שקל). עוד צוין כי מרבית הנושים הצביעו בעד שיקום, והם מחזיקים ב-78 מיליון מתוך 82 מיליון מכלל המצביעים.

השופט עיילבוני אימץ את עמדת הנאמן פריימן, לפיה האלטרנטיבה לאישור הסדר היא פירוק החברה, ובמקרה כזה יצאו כולם מפסידים - הנושים יקבלו הרבה פחות מהסכומים שיקבלו על-פי ההסדר, וחלקם לא יקבלו דבר; ומפעל ייחודי, שסיפק עד תחילת הליכי חדלות הפרעון מקומות עבודה עובדים בפריפריה, ייסגר לצמיתות.

עיילבוני קבע כי שיקום החברה מאפשר את שימור פעילותה העסקנית יצרנית באופן שיאפשר את המשך ההעסקה של עובדים רבים, ויש בו לסייע לשיקום הפעילות של חברות אחרות המספקות חומר גלם. עוד מציין השופט כי המפעל מצוי בעפולה, הממוקמת בפריפריה, וכי המשבר הכלכלי נוכח נגיף הקורונה מחזק את החלטתו לשקם את החברה.

לסיום קבע השופט: "השתכנעתי כי מתקיימים תנאי סעיף 87 לחוק, וכי במקרה שתוכנית השיקום לא תאושר, לא יהיה מנוס מפירוק החברה, וכי התמורה שהוצעה בהצעת ההסדר לנושים, גם אלה שהתנגדו למתווה המוצע, גבוהה מהתמורה הצפויה להתקבל בהליך פירוק". 

מרשות המסים נמסר: "מדובר בכספים שהחברה אמורה הייתה להחזיק בנאמנות עבור רשות המסים, שהרי החברה משמשת כצינור להעברת הכספים ששייכים לרשות המסים. חובות הניכויים של חברת Hi-Wood נוצרו שנים טרם קריסתה הכלכלית של החברה. מעבר לעובדה שמדובר בעבירה פלילית, קבלת פסק הדין משמעותה מתן הכשר לשרץ, קרי: להתנהגות החברה ובעלי מניותיה, אשר במשך שנים גרפו לכיסם את סכומי המס שניכתה מעובדיה, שלא כדין. מס הכנסה אינו יכול לקבל דריסת החוק בצורה בוטה אשר מהווה מסר שמוטב לנישומים להעלים מסים. קשה לקבל הסדר במסגרתו ישולמו מיליוני שקלים, ברובם לבנקים, והעמדת פירעון החוב לרשויות המס על אחוזי פירעון בודדים תוך פגיעה משמעותית בקופה הציבורית ולמעשה בכל אחד מאזרחי המדינה".

(חדל"ת 23327-04-20)

צרו איתנו קשר *5988