הקשר הרופף בין ההצלחה במבחני TIMSS לתוכנית הדגל של בנט

נפתלי בנט קישר לאחרונה בין המיקום הגבוה של ישראל במתמטיקה ומדעים במבחני TIMSS האחרונים לבין התוכנית שהוביל כשכיהן כשר החינוך • עם זאת, הנתונים מלמדים שעל אף מאמצי בנט, תלמידי ישראל לא ממש התקדמו בשנים האחרונות

תלמידים בבית ספר טכנולוגי. /  צילום: תמר מצפי
תלמידים בבית ספר טכנולוגי. / צילום: תמר מצפי

שר החינוך לשעבר, ח"כ נפתלי בנט, טען לאחרונה כי התוצאות הטובות של תלמידי ישראל במבחני TIMSS במתמטיקה ומדעים, שנערכו לקראת סיום כהונתו במשרד החינוך בשנת 2019 ותוצאותיהם פורסמו לפני מספר ימים, מהוות הוכחה להצלחת תוכנית הדגל שלו לעידוד לימודי חמש יחידות במתמטיקה. אלא שהנתונים המלאים מעידים כי אין קשר של ממש בין התוצאות של תלמידי ישראל לבין התכניות שהוא קידם.

אכן, התוצאות של תלמידי ישראל משביעות רצון. בשני תחומי הדעת, מתמטיקה ומדעים, ממוצע ההישגים בישראל גבוה מהממוצע של כלל המדינות המשתתפות, וכך גם שיעור התלמידים המצטיינים. את עיקר ההתקדמות רואה בנט בכך שבסבב האחרון הגיעה ישראל למקום ה-9 (מתוך 39 מדינות שהשתתפו) במדרג הישגי המדינות במתמטיקה, בעוד שבסבב הקודם היא הגיעה רק למקום ה-16.

גם במדעים התקדמנו מהמקום ה-19 למקום ה-16. אולם למעשה, התוצאות של ישראל כמעט ולא השתנו בעשור האחרון. בשנת 2011 היה הציון שלנו במתמטיקה 516, בשנת 2015 היה ציון 511, ובמבחן האחרון עמדנו על 519. במדעים, הציון שלנו בשנת 2011 היה 516, בשנת 2015 היה הציון 507, והפעם הגענו ל-513.

ההבדל בין התוצאות של 2019 לאלו של 2015 ואף של 2011 זניחות. הדירוג שלנו אמנם השתנה לטובה, אך לא בשל התקדמות ממשית אלא בגלל שההישגים של המדינות השונות קרובים מאוד, וכל תוספת או הפחתה של נקודה משנה את המדרג. כנראה שהתוכנית לעידוד חמש יחידות במתמטיקה לא באמת קידמה אותנו, וההכרזה של בנט ש"ילדי ישראל זינקו לצמרת הבינלאומית" אינה משקפת את היציבות של התוצאות שלנו, שעומדות כבר שנים רבות על אותם ציונים.

הפער הכלכלי מכריע 

גם כשמסתכלים על הפער בין תלמידים הבאים מקבוצות אוכלוסיה שונות, שמהווה את אחת הבעיות החמורות ביותר של מערכת החינוך הישראלית, אין מקום לסיפוק. נפתלי בנט אמר כי לפי תוצאות המבחנים "ילד מאופקים או ילדה מקרית שמונה תהיה להם הזדמנות הוגנת להגיע להייטק".

אך התוצאות מלמדות שגם בסבב הזה, הפער בממוצע ההישגים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה לתלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך עומד על כ-100 נקודות בקרב תלמידים דוברי עברית, ועל כ-65 נקודות בקרב תלמידים דוברי ערבית. גם הפעם, ככל שהרקע החברתי-כלכלי של התלמידים גבוה יותר כך גם ההישגים שלהם גבוהים יותר.

מבחני TIMSS נחשבים הרבה פחות משמעותיים ממבחני PISA, ומספר המדינות המשתתפות בהם קטן בהרבה. משרד החינוך גם הוציא מהמבחן את מי שהיה אמור להצליח פחות, כמו בתי ספר חרדים ובתי ספר לחינוך מיוחד. למעשה, בעוד שתוכניתו של בנט התמקדה בעיקר בתלמידי הכיתות הגבוהות בתיכון, מבחני TIMSS בוחנים את ילדי כיתות ח'. התוצאות של מבחני TIMSS משמחות, אך עדיין נדרשת עבודה רבה לשיפור ההבנה והידע המתמטיים של ילדי ישראל. 

הכותב הוא נשיא המכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום בשדות נגב

צרו איתנו קשר *5988