לאחרונה נדונה שאלה מעניינת בבית משפט השלום בקריית גת, שעניינה הפרת הסכם לתשלום דמי תיווך.
■ רקע: מדובר במשרד תיווך שהגיש תביעה לתשלום דמי תיווך נגד רוכש דירה, שלטענתו חתם על הזמנת שירותי תיווך. דמי התיווך עמדו על שיעור של 2% מהמחיר שבו תימכר הדירה שהוצגה בפניו על-ידי המתווך. רוכש הדירה הודיע למתווך כי אין בכוונתו לרכוש את הדירה, אולם בד-בבד התקשר בהסכם לרכישתה עם המוכר, וזאת על-מנת להתחמק מתשלום דמי תיווך.
כעבור שנתיים גילה המתווך כי הדירה נמכרה לרוכש זמן קצר לאחר שראה אותה באמצעותו. בעקבות זאת הוא הגיש תביעה לבית המשפט.
הרוכש טען כי המתווך הטעה אותו, שכן הוא חתם על הזמנת שירותי התיווך בעקבות מצג-שווא לפיו המוכר נתן למתווך בלעדיות. עוד טען הרוכש כי המוכר אף לא חתם עם המתווך על הזמנת שירותי תיווך.
■ ההחלטה: בית המשפט קבע כי הרוכש הסתיר מהמתווך כי רכש את הדירה ואף הטעה אותו כשטען כי "ירד מהרכישה", ולפיכך הפר את התחייבותו על-פי הזמנת שירותי התיווך, וברור שנהג בחוסר תום-לב. הוא הגיע לדירה כתוצאה מפרסום שפרסם המתווך באתר יד 2, והדירה הוצגה לקונה על-ידי המתווך.
באשר לטענה כי המתווך "הטעה" את הקונה כשהציג בפניו מצג לפיו המתווך קיבל בלעדיות מהמוכר, בית המשפט פסק כי הטענה לא הוכחה, אולם אף אם לא הוקנתה למתווך בלעדיות במכירת הדירה, או שהמוכר לא חתם כלל על הזמנת שירותי תיווך, הנתבע אינו יכול בנסיבות אלה להיבנות מכך. על-פי בית המשפט, בנסיבות מקרה זה הטענה אינה מאפשרת להתחמק מתשלום דמי תיווך, ולכן על הרוכש לשלם את דמי התיווך.
■ המשמעות: אסור להסיק מפסק הדין לעיל כי מתווך יכול לתת מידע מטעה ללקוחו, כגון שהדירה נמצאת בידיו בבלעדיות, בעוד שאין זה המצב. במקרה זה לא הוכח כלל כי המתווך טען כי קיבל בלעדיות. בית המשפט סבר כי בנסיבות מקרה זה, ולאחר שהוכח כי הרוכש הסתיר מהמתווך את עובדת רכישת הדירה, לא היה עוד מקום "להישען" על הטענה שלפיה המתווך הודיע לנתבע כי יש בידיו בלעדיות.
תא"מ (ק"ג) 11967-04-18 סלע נכסים תיווך ניהול ויזמות נדל"ן נ' יצחק דנינו
הכותב מתמחה במקרקעין ובדיני תיווך מקרקעין
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.