מה גרם לתגובות האלרגיות לחיסון של פייזר לקורונה?

מבצע החיסונים לקורונה יוצא לדרך בישראל, והשאלה עד כמה הישראלים ישתפו עמו פעולה ויתחסנו מרחפת באוויר. הטכנולוגיות חדשניות, האישורים מהירים, והשאלות שיש לציבור סביבם הן רבות. בימים הקרובים ננסה לענות בכל פעם על שאלה אחת, בהתבסס על מידע מחקרי ושיחות עם מומחים כדי שלבסוף כולנו נוכל לקבל החלטות מבוססות מידע

מאז תחילת מתן החיסונים נגד קורונה של חברת פייזר, לפני כשבוע וחצי, דווחו לפחות שמונה מקרים של אנשים שהגיבו בתגובה אלרגית חריפה למנה הראשונה של החיסון, מתוך מאות אלפי מתחסנים. כל מקבלי החיסון שסבלו מתגובה אלרגית חמורה החלימו, ולא היו בסכנת חיים ממשית, אולם התגובה הזו מעוררת חשש אצל מתחסנים פוטנציאליים הסובלים מאלרגיות חמורות.

רוב המגיבים באלרגיה לחיסון הם אנשים שכבר סבלו בעבר מאלרגיה חמורה מאוד, עד כדי כך שעוד לפני שהתחסנו, הם היו מחויבים להצטייד בעט למתן תרופה בהולה נגד אלרגיות, וללכת איתו לכל מקום. אבל לפחות אחד מאלה שהגיבו בתגובה אלרגית, לא היה בעל היסטוריה שכזו. כמו כן, כל המגיבים בתגובות אלרגיות שהייתה להם היסטוריה קודמת, היו אלרגיים לדברים שונים ומגוונים. אז מה בחיסון בעצם עורר את האלרגיות?

לדברי טל רווה, חוקרת בתחום תאי הגזע והרפואה המשחזרת באוניברסיטת סטנפורד, ובעלת אלרגיה מהסוג המדובר בעצמה, "אלרגיה מתרחשת בשני שלבים. בחשיפה ראשונה נוצרים נוגדנים, ובחשיפה השנייה הנוגדנים מתחברים לתאים, וגורמים להפרשת כמות גדולה מאוד של חומרים היסטמיניים. התגובה הקלה היא קצת דמעות בעיניים ואדמומיות, אבל יכולה להיות גם נפיחות בגרון, שיכולה לגרום לקשיי נשימה או לירידה חדה בלחץ הדם".

אותם שמונה אנשים שחוו את האלרגיה כנראה כבר חוו חשיפה קודמת, אחת ויחידה, לחומר מסוים שקיים בחיסון. מכיוון שהם כלל לא ידעו זאת, נוצרה התגובה המפתיעה בחשיפה השנייה. הבעיה, אומרת רווה, היא שכולנו אמורים להיחשף לחיסון פעמיים. כך, אם הלכתם להתחסן ובמנה הראשונה לא קרה כלום, זה לא אומר שבמנה השנייה לא תהיה תגובה, שאולי תחשוף אלרגיה שלא ידעתם שיש לכם. זה יקרה במספרים מאוד מאוד קטנים מכלל המתחסנים, אבל זה יכול לקרות.

לחכות חצי שעה

כל זה אינו סיבה לא להתחסן, אומרת רווה, כי סיכוני הקורונה הם עדיין הרבה יותר גבוהים, והאלרגיה ניתנת לטיפול. אולם כדאי לעשות זאת רק במקום שערוך לטפל באלרגיות, ולהיות מודעים לתופעות הלוואי האפשריות של אלרגיה, כדי להתריע בעת הצורך.

"חברת פייזר ביקשה שההתחסנות תיעשה רק במקומות שבהם יש אמצעים לטיפול באלרגיות", אומרת רווה. "היא מחמירה בכך יותר מה-FDA , רשות המזון והתרופות האמריקאית, שלא חייבה זאת". רווה מציינת כי על המתחסנים להישאר במקום שבו קיבלו את החיסון במשך חצי שעה, וכי היא עצמה תשקול ליטול אנטי היסטמינים לפני קבלת החיסון, כטיפול מונע, אך זו אינה המלצה רפואית רשמית כרגע.

בפאנל חיסונים שנערך היום על ידי גלובס, אמר ד"ר בעז לב, ראש הצוות לטיפול במגפות במשרד הבריאות, דברים דומים. הוא ציין כי ניתן ואף מומלץ לאנשים עם אלרגיות להתחסן נגד קורונה, אך כדאי לדעת שיכולות לקרות תופעות כאלה, וגם הוא המליץ להישאר במרפאה במשך חצי שעה. לא כל החיסונים ניתנים היום במרפאות, כך שאדם עם אלרגיות צריך לברר בעת ההתחסנות שיש במקום ציוד לטיפול באלרגיות, ושהמחסנים אכן מודעים למצבו ושמים לב לתסמיניו.

החשוד המיידי: PEG

ה-CDC, ארגון השליטה במחלות בארה"ב, ממליץ לכל הציבור להתחסן, כולל אלרגיים וכולל אנשים עם אלרגיה חמורה, למעט אם הם יודעים על רגישות ספציפית לאחד ממרכיבים החיסון. אבל מה בחיסון גרם לאלרגיות? אחד החשודים הוא החומר PEG , פולי אתילן גליקול. זהו חומר נפוץ בתרופות, והוא מהווה חלק ממעטפת ה-RNA בחיסון - אחד החומרים היחידים בחיסון שהוא לא ה-RNA עצמו. PEG נמצא גם בחיסון של פייזר, וגם בחיסון של מודרנה.

ייתכן שהמחוסנים שהגיבו בתגובה האלרגית בעת ההתחסנות נחשפו ל-PEG רק פעם אחת בעבר, ולכן לא ידעו שהם אלרגיים אליו. ה-PEG הוא החשוד המיידי, כי הוא גרם לאלרגיות לעיתים נדירות בעבר, אולם הוא עדיין רק בבחינת חשוד.