לאן הולכים השווקים ב-2021? אלו התחזיות של הבנקים הגדולים

בבנק לאומי מעריכים כי קיים "ביקוש כבוש", שישתחרר עם צמצום המגבלות, וכי ההתאוששות הצפויה לקראת אמצע 2021 תעניק דחיפה לענפיים "מחזוריים" כמו תעופה, מלונאות ותיירות וחומרי גלם לבנייה • פועלים: "בהיעדר אלטרנטיבה, שוק המניות ימשיך להיות חיובי"

תחזיות מסחר/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
תחזיות מסחר/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

המשק הישראלי צפוי לסיים את 2020 בתרחיש חיובי לעומת הערכות קודמות, כאשר ברמה המצרפית נראה כי הכלכלה הישראלית נפגעה במידה בינונית בלבד ממשבר התפרצות הקורונה. בהסתכלות קדימה נראה שלקצב חיסון האוכלוסייה צפויה להיות השפעה ישירה על קצב הצמיחה בשנה הבאה, כך מעריך הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ד"ר גיל בפמן, בסקירה עבור גלובס לקראת השנה החדשה.

בפמן רואה תמיכה בהמשך מגמה חיובית בשווקים ובבורסות העולם. "למרות העלייה הניכרת והמדאיגה בהיקף התחלואה הגלובלי, שנת 2021, בעיקר לאחר השגת 'מסה קריטית' של מחוסנים ברמה הגלובלית, מצטיירת ככזו שתאופיין בגורמים מאקרו כלכליים חיוביים כתנאי רקע תומכים לשווקים", הוא מעריך.

גורמים אלו כוללים לדבריו "'ביקוש כבוש' שצפוי להתפרץ עם צמצום המגבלות השונות על הפעילות; רמה נמוכה מאוד של ריבית של בנקים מרכזיים; וצפי להתאוששות מהירה יחסית של הפעילות ושל רווחיות החברות". כמו כן הוא מעריך ש"הענפיים 'המחזוריים' - תעופה, שיט, מלונאות ותיירות, חומרי גלם לתעשייה ולבנייה - עשויים ליהנות במיוחד במצב כזה של התאוששות לקראת אמצע 2021".

"התחסנות מהירה - צמיחה מהירה"

לצד זאת בפמן אומר בנוסף, כי "לנוכח האפשרות הסבירה של התעצמות מתקפות סייבר, תחומי ההגנה מאיום זה צפויים גם כן לביקוש מוגבר ולתנאים חיוביים. מגמת ההרחבה של ההשקעות בתשתיות טכנולוגית מידע - IT - שהינה חזקה מאוד בשנים האחרונות, צפויה להימשך גם כן ב-2021 ולבוא לידי ביטוי בשווקים". בפמן מעריך כי השער הממוצע השנתי של השקל ביחס לדולר צפוי להיות בטווח של 3.2-3.4 שקלים לדולר ב-2021, והוא מציין את מה שבולט בשוק: "השקל ממשיך להיות חזק".

ומה לגבי הכלכלה? בפמן צופה ש"המשק הישראלי יסיים את 2020 עם צמיחה שלילית של כ-3.9% ולחזור לצמוח ב-4.9% ב-2021, זאת בהנחה של תהליך התחסנות הדרגתי במהלך שנת 2021. התחסנות מהירה יותר עשויה לתרום לצמיחה מהירה יותר". בפמן מעריך עוד כי שיעור האבטלה בשנת 2020, כולל חל"ת ועובדים שהתייאשו מלחפש עבודה, צפוי להיות כ-16% בממוצע ולרדת בהדרגה במהלך 2021 לשיעור ממוצע של כ-11% ואף פחות מכך.

לדבריו, תחת ההנחה כי השגת מסה קריטית של מחוסנים, בעולם המפותח ובישראל, תהיה רק בשליש האחרון של 2021, תהיה עלייה מחודשת בצריכה הפרטית ב-2021, "בסדר גודל של 2%-3% לנפש ואף מעבר לכך על רקע שחרור של ביקוש כבוש".

עוד הוא צופה "המשך תרומת סחר-החוץ נטו, בדגש טכנולוגי, לצמיחה, זאת תוך כדי עליית היצוא של סחורות ושירותים של ישראל בכ-10% ויותר ב-2021 לאחר יציבות ב-2020; המשך התרומה של הרחבת סקטור הגז לצמיחה; והתרחבות ההשקעות בנכסים קבועים ב-2021, בעיקר בבנייה למגורים וגם בענפי המשק".

עוד הוא מעריך, כי "בנק ישראל והפד אינם צפויים לשנות את רמת הריבית במהלך 2021. העלאת ריבית תיתכן ב-2022, בתלות במידת השיפור במצב הכלכלי ועליית האינפלציה". עוד מעריך לאומי, כי "האינפלציה בישראל צפויה לשוב לרמה חיובית נמוכה של 0.5-1.1% בשנת 2021, לאחר ש-2020 צפויה להסתכם באינפלציה שלילית של מינוס 0.6%-0.9%".

"עלייה מתמשכת בייצור בארה"ב"

ביחס לארה"ב בפמן רואה צמיחה של 3.2% ב-2021 ומזהה בחודשים האחרונים "התאוששות ועלייה מתמשכת של הייצור, הצפויה להימשך גם ב-2021", ולזה תהיה השפעה לחיוב גם בדמות המשך תמיכה בסקטור הטכנולוגיה. "המשך התרחבות ההשקעות הריאליות של הסקטור העסקי בתחום של תוכנה וציוד לטכנולוגית מידע", הוא מציין, הוא "מגמה בעלת משמעות חיובית גם לסקטור ההייטק הישראלי, אשר עבורו הסקטור העסקי של ארה"ב הוא שוק יעד חשוב".

באשר לשוק האג"ח, מציין בפמן, "הריביות לטווחים ארוכים בארה"ב - שיעורי התשואה לפדיון בשוק האג"ח - צפויות לעלות במהלך השנה ב-2021, עם השפעה חלקית על התשואות בישראל".

ביחס לאירופה בפמן מעריך, כי התוצר של גוש האירו צפוי להתכווץ השנה ב-8% ולצמוח בשנת 2021 ב-4.9%. הוא מזכיר בהקשר זה "סיבה נוספת לשמירה על מדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד", ש"נוגעת לרמה הנמוכה של האינפלציה בגוש האירו, המצביעה על כך שחולשת הביקושים הינה רוחבית וככל הנראה איננה נובעת מגורמים זמניים".

ביחס למחירי הדירות, מעריך בפמן כי "שוק הנדל"ן למגורים 'מוגן' יחסית על ידי מחסור בהיצע מול ביקוש מתמשך עקב תוספת דמוגרפית מתמשכת. מכלול גורמים מביא לכך שתוספת ההיצע של דירות חדשות תפחת ב-2020-2021, זאת אל מול המשך העלייה השנתית במספר משקי הבית. הביקוש הבסיסי לדיור, הנובע מגורמים דמוגרפיים יציבים של תוספת שנתית של משקי בית, מקבל תרומה נוספת מצעדי מדיניות שנעשו, ובהם הפחתת מס הרכישה 'למשקיעים' וגם הגמשה ניכרת במגבלות על הרכב הלוואות משכנתא. תחום הנדל"ן שאינו למגורים, בעיקר תחום המסחר במרכזי מסחר גדולים, מאופיין עתה בעודף היצע וירידת הביקוש.

בכל הנוגע לשוק האג"ח מציין בפמן כי "הריביות לטווחים ארוכים בארה"ב - שיעורי התשואה לפדיון בשוק האג"ח - צפויות לעלות במהלך השנה 1.1%-1.5% ב-2021, עם השפעה חלקית על התשואות בישראל. בארה"ב מדובר בשילוב של גירעון ממשלתי גדול שאינו מותיר די חסכון לשם מימון ההשקעה בנכסים קבועים ההולכת וגדלה (תשתיות טכנולוגיה, מגורים ועוד). כמו כן מדובר בהשפעת עליית האינפלציה הצפויה לטווחים ארוכים בארה"ב שבאה לידי ביטוי בתשואות".

התחזית של הפועלים

"בהיעדר אלטרנטיבה, שוק המניות ימשיך להיות חיובי"

מכפילי המניות מאוד גבוהים, לא רואים באופק העלאות ריבית והאינפלציה נמוכה, ובכל אפיק אחר יש שחיקה ריאלית כך ששוק המניות ימשיך להיות אטרקטיבי גם ב-2021. כך מעריך ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית של בנק פועלים בתחזית ל-2021, בעודו מוסיף כי "גם המכפילים הגבוהים ברמות האלה נראים טוב יחסית למכשירי השקעה אחרים ששוחקים את הכסף".

בהר מעריך, כי יעברו עוד חודשים ארוכים עד שיחוסנו מספיק אנשים וייווצר חיסון עדר, כך שהמחצית הראשונה של 2021 עדיין תהיה בסימן קורונה במדינות המפותחות. לדבריו, משרדי האוצר והבנקים המרכזיים ניסו ליישם את הלקחים מהמשבר הפיננסי הגדול, ובעיקר את המדיניות שדוגלת ב"עדיף לעשות יותר מדי מאשר מעט מדי".

לדבריו, "בינתיים זה עובד, אך ברור שלא ניתן להתמיד במדיניות הזו, וכמו כן עדיין לא ברור מה התופעות ארוכות-הטווח של מדיניות מהסוג הזה", אמר. "בטווח הקצר ההשפעה של הסגרים הייתה אנטי-אינפלציונית בכל העולם וגם בישראל. לאחרונה הציפיות לאינפלציה בעולם עולות מעט, אבל לא צפויות להגיע לרמה שתגרום לבנקים המרכזיים במדינות המפותחות להעלות ריביות".

בהר צופה צמיחה גבוהה במדינות המפותחות, בין 3.5% ל-4%, "אבל במרבית המדינות המפותחות רמת התוצר ב-2021 לא תגיע לזו של 2019". הוא מעריך ש"הבנקים המרכזיים ימשיכו לשמור על ריביות נמוכות, בין השאר כדי לסייע לממשלות למחזר חובות, ולא להגדיל את היחס חוב-תוצר".

בהסתכל על ישראל הוא רואה צמיחה השנה, אך לא כזו שתקזז את הפגיעה שנרשמה ב-2020, ומעריך ש"שיעור האבטלה פה יירד לרמה של כ-8% במחצית השנייה של 2021". בהר צופה "אינפלציה של 0.7% בשנת 2021. החזרה של האינפלציה לנורמה תהיה הדרגתית, יש סעיפים במדד כמו שכר דירה לדוגמה שיראו התמתנות כנראה".

זה זמן ששוק המט"ח, בדגש על השקל-דולר, מרכז עניין אדיר ורב משמעות. לדברי בהר "השוק מחכה לראות מה תהיה המדיניות של הממשל החדש בארה"ב. אם לדוגמה יאמצו מדיניות מאוד מרחיבה, הדולר יכול להמשיך להיחלש בעולם.

"השמים הסגורים בישראל משפרים את מצב השקל, וגם הרווחים של המשקיעים המוסדיים בשוק המניות בחו"ל מחזקים את השקל (כי הם מגדרים את המטבע). אבל בנק ישראל הוא שחקן גדול בשוק הזה".

לדברי בהר "לחצי הייסוף יפחתו כשהמשק ייפתח ונראה את הישראלים מוציאים יותר כסף החוצה. גם מחירי המניות לא ימשיכו לעלות בקצב של החודשים האחרונים. אנו מניחים התייצבות של שער החליפין בשנה הבאה, אם כי בנק ישראל יצטרך להמשיך לרכוש מט"ח בטווח הקרוב", הוסיף.

לסיום, בהר מעריך ש"בנק ישראל לא צפוי להעלות ריבית עד שהאינפלציה תתבסס מעל 2%, וזה לא צפוי לקרות בקרוב. הריבית הנמוכה תתרום לעליית האינפלציה בשנים הקרובות, אך לא מעל 2% להערכתנו".

צרו איתנו קשר *5988