כמה שילמנו על החיסונים? לתקשורת הישראלית דרוש חיסון נגד פסימיות ונבואות זעם

במדור ביקורת התקשורת החדש של גלובס ננסה מדי שבוע לנתח אירועים תקשורתיים, להתחקות אחר הכוחות שמניעים את התקשורת, לאוורר החוצה פרקטיקות עיתונאיות שגורות, ולדון ביחסי הגומלין בין העבודה העיתונאית ה"רשמית" לרשתות החברתיות. להיות גוף תקשורת שמבקר תקשורת זה מורכב בהגדרה, אבל נשתדל לבקר בשקיפות גם את עצמנו, ולהיות ענייניים והגונים גם כלפי המתחרים שלנו. נשמח לקבל רעיונות, הצעות וגם ביקורת לכתובת המייל הבאה: gidon-d@globes.co.il

התקשורת הישראלית עסקה בסוף השבוע ללא הרף במבצע החיסונים הישראלי, ובמידה רבה של צדק. בישראל חוסנו עד לסוף השבוע כבר 250 אלף איש, אפילו לפני בחריין, הרבה לפני ארה"ב, או מדינות אירופה.

קצב החיסון המרשים והתחזית לפיה ישראל תהיה בין המדינות הראשונות בעולם לחסן את האוכלוסייה בסיכון ואולי אפילו את האוכלוסייה כולה, זכה ללא מעט שבחים באולפנים אבל גם לביקורת כאשר הוויכוח הסוער ביותר ניטש סביב טענה שהועלתה באולפן שישי של חדשות 12 ולפיה ישראל משלמת על החיסונים מחיר כפול ביחס למדינות האיחוד האירופי וגבוה מזה של ארה"ב (30 דולר למנה לעומת 14.8 ו-19.5 דולר בהתאמה).

 החישוב של אולפן שישי. הסכום נמוך בכל קנה מידה / צילום: צילום מסך

המגיש דני קושמרו טען שזה לא הלב היהודי החם של מנכ"ל פייזר שעזר לנו, "מנסים להציג כאילו יש חבר שלנו מפייזר שהוא חצי יהודי, אבל זה עסק לכל דבר, אתה משלם יותר כסף אתה מקבל את החיסונים", בכירת משרד הבריאות ד"ר שרון אלרועי פרייס נדרשה להתייחס בכובד ראש לנתונים ורק העיתונאי עמית סגל שישב באולפן ניסה להכניס את הדברים לקונטקסט, טען שגם אם ישראל שילמה ביתר הרי שמדובר בסכום נמוך ומשתלם ביותר ועל הדרך החמיא לראש הממשלה ("החלטה שמגיע עליה פרס ישראל", לדבריו).

למעשה, הדיון באולפן שישי משקף את השיח התקשורתי בנושא החיסונים שסבל לא פעם בשבועות האחרונים משליליות יתר, פסימיות והיעדר פרופורציות.

לגבי עלות החיסונים למשל, חישוב מתמטי פשוט מגלה שגם אם המספרים של אולפן שישי מדויקים, וגם אם ישראל שילמה 15 דולר יותר על כל אחד מעשרת מיליון החיסונים ששוריינו לה, הרי שמדובר בסכום כולל של 150 מיליון דולר שהם חצי מיליארד שקל - סכום נמוך בכל קנה מידה ביחס לתקציב שהוקצה עד כה למלחמה בקורונה (96 מיליארד שקל), ביחס לעלות של סגר שלישי (2.5 מיליארד שקל לשבוע) וכמובן שביחס לתקציב המדינה הכולל (400 מיליארד שקל). אם נוסיף לתחשיב הזה את העובדה הפשוטה שמספר החיסונים שרוכשת ישראל קטן ביחס למדינות אחרות ולכן כוח המיקוח שלה מוגבל יותר, הרי ש"שערוריית" מחיר החיסונים כבר נראית כמו ניסיון לחפש בכוח מה בכל זאת רע.

וזו לא הדוגמה היחידה. גם התוצאות החיוביות לגבי יעילות החיסונים שהחלו לזרום מתחילת אוקטובר, לא ממש הובילו לרוח חיובית בהתייחסות התקשורתית למצב. "אין חיסון לפרטאץ': אל תבנו על הסיכוי היחיד של ישראל לצאת מסיוט הקורונה", הצהירה מירב ארלוזרוב בדה מרקר ב-12.10.

 פסימיות סדרתית בדה מרקר / צילום: צילום מסך

אדיר ינקו כתב בשלהי אוקטובר בידיעות אחרונות על "פרוטוקול הדיון שקובע: 'ישראל לא התכוננה ליום שהחיסונים יגיעו'", וארלוזרוב מצידה המשיכה את אותו הקו כשבראשית נובמבר קבעה: "נתניהו לחוץ, יש כאוס, אנחנו באיחור עצום. הוא ינסה לקושש כמה אלפי מנות חיסון אצל טראמפ ומרקל". אל מקהלת המזהירים הצטרפו גם שאול אמסטרדמסקי בכאן 11 שהזהיר מפני "אתגר לוגיסטי שהאנושות ידעה מעטים כמותו" ובן כספית שטען במעריב "ישראל לא דילגה על אף שגיאה בהיערכות האוכלוסייה לחיסון".

נכון לרגע זה התרסקו שלל התחזיות הפסימיות הללו אל קרקע המציאות וחצי הביקורת נותרו יתומים ללא מטרה.

גם אנחנו בגלובס לא החמצנו הזדמנות להחמיץ פנים כאשר ביום שבו פרסמה פייזר את התוצאות החיוביות שלה תהינו "האם ישראל הימרה על החיסון הנכון?", כאשר חתמה קודם כל עם חברת מודרנה. שבוע חלף וגם מודרנה פרסמה תוצאות מצוינות וישראל חתמה והגדילה את ההסכמים עם שתי החברות.

 גם אנחנו חמוצים / צילום: צילום מסך

זה לא נגמר שם. כאשר ישראל כבר שריינה כמות נכבדה של חיסונים החלו אמצעי התקשורת להזהיר שהציבור חושש להתחסן. הפחד מהפחד הפך לפחד כשלעצמו, כפי שהראה לא מזמן גיא זהר בתוכניתו מהצד השני בכאן 11 - בערוצי הטלוויזיה לא רק העלו את השאלה האם הציבור יגיע להתחסן, אלא ממש קבעו שם שהציבור חושש להתחסן. יולן כהן דיווחה בחדשות 12 שבמשרד הבריאות מודאגים שמא אפילו צוותי הרפואה יסרבו להתחסן. עוד דיווח שאפשר להכניסו למגירת הדברים שלא היו מעולם.

ואם כל התלונות עד כה לא הספיקו, הרי שרגע לאחר שמבצע החיסונים יצא לדרך, בהדגמה מופתית של חוסר סבלנות, החלו גם הכותרות על הקשיים בהזמנת תורים, עומס במוקדי קופות החולים, ערים בהן לא נפתחו מוקדי חיסון ועוד. כל עיכוב בתור הפך לכותרת (או לציוץ) והמהדורות התחרו ביניהן מי ממתין יותר זמן על הקו לקביעת חיסון.
חשוב לומר - חלק מתפקידה של התקשורת הוא לבקר. ועדיין, החיפוש המתמיד אחר הבעייתי והשלילי, התפיסה כאילו סיפור טוב הוא כזה שעוסק בכמה רע עומד להיות, בטח כשפעם אחר פעם אותן נבואות זעם לא מתממשות, רק פוגע באפשרות לקחת ברצינות את המבקרים.

ולכן, על רקע כל הטוב כל שנותר הוא לחזור שוב על הנתונים. נכון לסוף השבוע האחרון התחסנו 250 אלף איש בישראל, מבצע החיסונים הורחב ומתבצע כעת סביב השעון, הצפי הוא לכ-100 אלף חיסונים ביום, לפחות. הרבה יותר מהר מארה"ב, הרבה יותר מהר מגרמניה, אפילו לפני בחריין או כפי שסיכם זאת גדעון לוי (כן, גדעון לוי) בעמוד המאמרים של הארץ - "אפשר לומר מילה טובה?".