הקורונה חשפה ישראבלוף – העלייה בפריון העבודה בישראל

עם התפוגגות הקורונה, נחזה בצער כיצד פריון העבודה בישראל חוזר לרמתו הנמוכה של טרום-קורונה • יחד עם זאת, אין ספק שהקורונה תרמה להתייעלות העבודה בסקטור הציבורי והפרטי

עבודה מהבית. שיפור ביעילות   / צילום: Utrecht Robin/ABACAPRESS.COM
עבודה מהבית. שיפור ביעילות / צילום: Utrecht Robin/ABACAPRESS.COM

בעוד שהחזאים הכלכליים צפו משבר כלכלי מידי ועמוק, מסתבר שהתמ"ג בקושי נפגע יחסית למדינות אחרות. היקף המשכנתאות שנלקחו ומכירות רכב חדש שוברים שיאים, משקיעים זרים נוהרים לישראל, אפילו רווחי רשתות האופנה עלו. מפתיע, גם הכנסות המדינה ממיסים כמעט ולא נפגעו יחסית ל-2019.

נתון "מדהים" נוסף הוא העלייה בפריון העבודה של העובד הישראלי בתקופת הקורונה.

"פריון עבודה" הוא נתון סטטיסטי מחושב. מחלקים את התוצר המקומי (התמ"ג, שמבטא בערך את שווי המוצרים והשירותים שנמכרים בשנה) במספר המועסקים או במספר שעות העבודה של כולנו. לפי בנק ישראל (2017), העובד הישראלי ייצר בשעת עבודה תוצר בשווי 42.7 דולר, בעוד הממוצע בOECD - היה 56 דולר . באירלנד ובנורבגיה התוצר לשעת עבודה כמעט כפול מישראל.

כלכלן בכיר שצוטט באחד העיתונים רואה בכך "התפתחות חיובית לטווח רחוק", אך לא מסביר איך קרה "הנס"; נשיא התאחדות התעשיינים טפח לשולחיו על השכם וקרא, איך לא, "לשכנע את הממשלה לעודד ביקושים באמצעות הגדלת הרכש הממשלתי". עיתון כלכלי אחר הסתפק בהגדרה "תופעה מוזרה".

ההסבר ל"נס" - פשוט

אלה שבאמת עובדים ותורמים לצמיחת התוצר - לא שינו מהרגלם. הקורונה לא גורמת לעובד הישראלי להתייעל עד כדי כך. את העיוות בנתונים יוצר החל"ת וחושף תופעות שהיכו שורש בשוק העבודה לאורך שנים.

במסגרת החל"ת המדינה משלמת את רוב המשכורת לכמיליון עובדים שיצאו לחופשה.

יש בישראל כחצי מיליון עצמאיים וחברות קטנות. רבים יעידו כי קשה למצוא עצמאי שמרוויח שאינו מעסיק באופן פיקטיבי קרוב משפחה (החותנת, הבן שבאוניברסיטה). משלמים לחותנת משכורת נמוכה יחסית, כך מושכים מהעסק עוד אלפי שקלים במדרגת מס נמוכה. "עובדים" אלה כמובן שלא תורמים לתפוקת העסק ולתמ"ג, אך מיליוני "שעות העבודה" שלהם מוסיפים שעות עבודה לסטטיסטיקה ומורידים לכאורה את פריון העבודה.

לא צריך תחכום כדי להבין שצריך להוציא את החותנת ש"עובדת" בעסק לחל"ת. מעכשיו המדינה תשלם את ה"משכורת" לחותנת. מספר שעות העבודה בסטטיסטיקה ירד כי החותנת "מובטלת", התוצר בישראל לא נפגע כי החותנת ממילא לא תרמה לו אפילו דולר בודד. ומה קרה לפריון העבודה בישראל? עלה! התוצר השנתי בישראל מתחלק בין פחות עובדים ופחות שעות עבודה.

חברות הוציאו עובדים לחל"ת. את מי מוציאים? ראשית, עובדים עם תפוקה נמוכה שאפשר לוותר על שירותיהם, כמעט מבלי לפגוע בהכנסות העסק. בכל עסק בינוני וגדול יש עובדים שהחברה לא יכולה לפטר, או להקטין את שכרם, בגלל חוקי העבודה וכוחם של וועדי העובדים.

הקורונה והחל"ת יצרו הזדמנות נדירה להיפטר זמנית ממובטלים סמויים. עכשיו המדינה משלמת את המשכורת ל"עובדים" המיותרים ובמשק נרשמות פחות שעות עבודה.

מעסיקים אחרים סיכמו עם עובדים כי יצאו לחל"ת, יעבדו מהבית, אפילו יגיעו למשרד למספר שעות כאשר "צריך". בתום חגיגת החל"ת ותשלומי האבטלה - המעסיק ישלים להם ב"שחור" את השכר ש"הפסידו", או בהעלאה זמנית של המשכורת העתידית. שוב, התוצר כמעט לא נפגע, אבל מספר שעות העבודה המדווחות קטן משמעותית.

מעסיקים אחרים, בעיקר גדולים וביניהם בנקים, מוציאים עובדים לחל"ת אבל מעבירים להם עבודה "דחופה" הביתה. העובדים לרוב לא מתמרמרים בזכות סולידריות עם מקום העבודה והתועלת האישית שבתעסוקה.

ב"שירותים הציבוריים" מועסקים כ-1.5 מיליון עובדים. איך לומר בעדינות, חלקם לא תורם לתוצר, לפחות לא בטווח הקצר (כאשר אין לימודים באוניברסיטה התוצר אולי ייפגע בעתיד הרחוק). כאשר חלקם יוצא לחל"ת, נגרעות שעות החל"ת מהסטטיסטיקה הלאומית ואילו התוצר נפגע מעט מאד - התוצאה, פריון העבודה לכאורה גדל.

העלייה בפריון העבודה בתקופת הקורונה אינה עיקר ה"ישראבלוף". הפריון הסטטיסטי אצלנו נמוך, בין היתר, בגלל "חקיקה חברתית" שנותנת חסות לבטלה, ומבצרת את כוחו של העובד לקבל שכר שלא עבור עבודה מועילה - כי "מגיע לי". הבלוף הגדול, בימים כתיקונם, הם מאות אלפי העובדים בישראל שרק מגיעים לעבודה, שכרם אינו מייצג את הערך שהם מייצרים למעסיק.

עם התפוגגות הקורונה, נחזה בצער כיצד פריון העבודה בישראל חוזר לרמתו הנמוכה של טרום-קורונה. יחד עם זאת, אין ספק שהקורונה תרמה להתייעלות העבודה בסקטור הציבורי והפרטי. 

הכותב הוא בעל אתר הרפורמות הכלכליות "קו ישר"

צרו איתנו קשר *5988