דרכון ירוק למתחסני קורונה: האם יכול להיות שישראל קיבלה החלטה מהירה מדי?

ממשלת ישראל בוחנת הוצאת "דרכון ירוק" שיעניק הטבות למתחסנים, אך האם הממשלה מקיימת דיון מורכב מספיק בסוגיה? • הביואתיקאית פרופ' ורדית רביצקי: "בקנדה, הדרכון למתחסנים הוא בין הסוגיות החברתיות הכי בוערות שעומדות לדיון"

פרמדיק צבאי מכין חיסון קורונה להזרקה באשדוד / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov
פרמדיק צבאי מכין חיסון קורונה להזרקה באשדוד / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

בית החולים הדסה הודיע שעובדי בית החולים הזכאים לחיסון אך לא יתחסנו לא יוכלו להגיע לעבודה ויוצאו לחופשה על חשבונם. מי שאינו יכול להתחסן יוכל להגיש בקשה להחרגתו מהנוהל, וייתכן שיוחרגו ממנו עובדים חיוניים מסוימים. בהודעה הזאת, בית החולים הופך לגורם הראשון שמוציא לפועל את רעיון "הדרכון הירוק" למתחסנים. הממשלה עצמה הציגה לאחרונה את הדרכון הירוק לוועדת החוקה כדי לבחון את ההשלכות המשפטיות והאתיות של ההחלטה לקבלו. 

"בעוד שבקנדה, שבה אני חיה ועובדת, סוגיית 'דרכון המחלימים' ועכשיו גם 'דרכון המתחסנים' היא בין הסוגיות החברתיות הכי בוערות שעומדות לדיון, בישראל נראה שההחלטה התקבלה במהירות, אולי בלי לתת מספיק משקל לסוגיות האתיות", אומרת ורדית רביצקי, פרופ' לביואתיקה באוניברסיטת מונטריאול, נשיאת האיגוד הבינלאומי לביואתיקה, ויו"ר ועדת הקורונה של קרן טרודו הקנדית.

ורדית רביצקי פרופ' לביואתיקה מאוניברסיטת מונטריאול / צילום: איל יצהר
 ורדית רביצקי פרופ' לביואתיקה מאוניברסיטת מונטריאול / צילום: איל יצהר

"הסוגיות האתיות סביב הדרכון הירוק מתמקדות במתחים שמלווים אותנו מתחילת הקורונה - בין שוויון וחירות מצד אחד, לבין שיקולים של בריאות הציבור ויעילות מצד אחר. לשניהם יש משקל משמעותי".

לדברי רביצקי, הדיון צריך להיות מורכב ועתיר ניואנסים. "דרכון ירוק הופך את החיסון לתנאי בהקשרים מסוימים, אבל השאלה היא - תנאי למה. נניח, האם החיסון הוא תנאי לעבודה במערכת הבריאות? אולי בסופר? בהקשרים שבהם העובד בסיכון גבוה להידבקות ולהדבקה יש אולי הצדקה אתית לדרוש שיתחסן, אף שלאבד מקום עבודה בגלל חוסר יכולת או חשש להתחסן זו מכה קשה וסוגיה שיש לה השלכות אתיות ומשפטיות מהותיות. לעומת זאת, אם החיסון הוא תנאי לכניסה לחנויות, הצורך בדרכון הירוק הופך למגבלה קשה הנוגעת לכלל האוכלוסייה וזה צעד שקשה יותר להצדיק.

דוגמה אחרת היא חיסון כתנאי לנסיעה לחו"ל. לכאורה יותר קל להצדיק זאת בגלל הסיכון ומשום שבדרך כלל מדובר במותרות, אבל גם במקרה הזאת יש נסיבות מיוחדות של איחוד משפחות, ביקור חולים, או שיקולי תעסוקה, שבהן הטלת המגבלה היא בעייתית יותר. ברוב מדינות המערב מתקיים דיון ציבורי ער בנושא הדרכון הירוק ומן הראוי שגם בישראל ניתן דעתנו על ההיבטים האתיים.

"נראה שבישראל, כפי שמיהרו עם מבצע החיסונים, כך ממהרים להחליט בעניין מדיניות הדרכון הירוק. בקנדה יש גישה כמעט אובססיבית כלפי שיקולים של צדק חלוקתי ושוויון והליכה קפדנית בעקבות ההנחיות, וגם לכך יש יתרונות וחסרונות. למשל, השבוע התגלה שבקנדה הושלכו לפח בקבוקים שנפתחו למרות שנותרו בהם חיסונים, מפני שלא הייתה גישה מהירה לאנשים שענו לקריטריונים של 'עדיפות ראשונה' (מבוגרים ועובדי בריאות). כלומר, אם לא לפי הכללים, אז לא. בארץ מגלים גמישות ונותנים את החיסונים שנותרו בבקבוק למי שזמין, גם אם הוא לא ב'רשימה'. בהקשר הזה הזריזות והגמישות הישראליות תרמו לכך שאנחנו מספר 1 בעולם במספר המחוסנים ונתפסים כמושא לקנאה ולחיקוי".

אפשר לנסח את זה אחרת. כבר החלטנו שמותר להשית מגבלות קורונה, אז אנחנו פשוט עדיין משיתים אותן מגבלות על כלל האוכלוסייה, אבל פוטרים מהן את מי שהתחחסן ולא זקוק להן.
"המגבלות הן החלטה של בריאות הציבור וחלות על כלל הציבור לטובת כל הציבור, ואילו הדרכון הירוק הוא מדיניות שמיושמת על כל פרט. זה שונה".

אבל גם על החלטות בריאות הציבור אפשר לומר שהן מפלות חלק מהאוכלוסייה, למשל את אלה שלא יכולים לעבוד מהבית, או את בעלי העסקים.
"אנחנו כל הזמן חושבים על מי שיוכל לצאת חזרה לחיים בעקבות הדרכון הירוק, ולא על מי שיוגבל, מי שיופלה. אנחנו חיים בעולם שיש בו הפליות רבות, אבל רק חלקן מוצדקות. אני לא רוצה שיובן מדבריי שאני תומכת בהחלטה לא להתחסן. חשוב ביותר לשכנע את כל מי שיכול רפואית להתחסן, שיעשה זאת במהירות. עבור עצמו ועבור כלל הציבור. אבל ההחלטה איך להתייחס למגזר של הלא-מחוסנים גם היא צריכה לעמוד בכללי האתיקה".

יש מי שיאמר: אם המגיפה תתארך ואני לא אעבוד בגלל מתנגדי חיסון, אז שהם גם יספגו קצת את המשא הזה.
"כללי האתיקה הרפואית מכתיבים לנו לא להעניש אנשים על התנהגותם באמצעות מערכת הבריאות. לא אלכוהוליסטים שמגיעים עם שחמת כבד, לא אנשים עם עודף משקל שהסתבכו לסכרת, ולא אנשים שנהגו לא לפי החוק ונקלעו לתאונת דרכים. אפילו במחבל מתאבד מטפלים לצד האנשים שפגע בהם. זה כלל יסוד במערכת הבריאות, כי אם פותחים את הדלת לשיקולים כאלה, זה יכול להידרדר מהר מאוד למחוזות מאוד לא אתיים".

אבל ה"עונש" כאן הוא לא במניעת טיפול רפואי, אלא במגבלות אחרות.
"אבל המגבלות על בריאות הציבור שייכות לעולם הרפואי. שוב, אני לא טוענת שהדרכון הירוק הוא בהכרח רעיון רע. אני רק אומרת שצריך לשים לב לדקויות ולשיקולים האתיים ולא ליישם אותו באופן גורף". 

צרו איתנו קשר *5988