התחזית לחורף 2021: הקורונה עוד לא אמרה את המילה האחרונה

האם הסגר שנכנסו אליו אתמול יהיה האחרון? התשובה תלויה בנעלם אחד – מתי באמת יגיעו מנות החיסון לאוכלוסייה כולה • עד אז, מומחים אומרים שלא נוכל לסמוך על חיסון העדר ומזהירים מהדבקה מסיבית בקרב צעירים, שיהיו לה השלכות בריאותיות ארוכות טווח

מבצע החיסון בישראל / צילום: Associated Press, Oded Balilty
מבצע החיסון בישראל / צילום: Associated Press, Oded Balilty

האם הבטחתם לילדים שלכם או לעצמכם שהסגר שהתחיל אתמול יהיה הסגר האחרון? רק עוד פעם אחת וגמרנו? ובכן, יכול להיות שאתם צודקים, אבל זה לא בטוח. לפני כמה שבועות פרסמנו כאן את התחזיות של מומחי בריאות הציבור לתקופה שמיד לאחר ההתחסנות ולתוצאות הסופיות של קמפיין החיסונים. כעת נצלול לדינמיקה של המגפה בחודשי ההתחסנות עצמם וננסה להבין איך ייראה חורף 2021 בישראל, וכיצד החורף הזה ישפיע על העתיד שלנו.

עוד לא יצאנו מהבוץ

"היום, המצב בבתי החולים לא טוב", אומר פרופ' רן בליצר, מנהל מכון המחקר וראש תחום החדשנות בשירותי בריאות כללית. "בגל השני, שהסתיים בסגר של ספטמבר, ראינו 900 חולים חדשים בשיא, רגע לפני שהסגר התחיל להשפיע. בגל הזה, השלישי, אנחנו רואים כמעט 900 חולים עם הכניסה לסגר, כלומר בהתחשב בכך שהסגר נכנס לתוקף רק בסוף השבוע, אנחנו צפויים להגיע לשיא גבוה יותר. כבר היום, העומס בבתי החולים משפיע על הטיפול במאושפזי הקורונה ובמאושפזים אחרים. המצב הזה צפוי להמשיך".

אבל יש חיסון. הוא אמור להפחית את התחלואה הקשה בקרב המבוגרים באופן דרמטי, אפילו כשבועיים אחרי המנה הראשונה.
"בשלב הזה אנחנו צריכים לעשות חישוב שיראה שעוד לא יצאנו מהבוץ. רמת ההתחסנות בקרב בני ה-60 ומעלה היא לא מלאה עדיין. למעשה, היא רחוקה מכך, ומוטה לטובת הקשישים הצעירים יותר. בקרב קבוצת בני ה-60 ומעלה כולה, ההתחסנות מגיעה לכ-50%. אז גם אם נתחיל לראות בעוד שבוע ירידה בתחלואה הקשה בגלל החיסון, אנחנו נראה עלייה בגלל התפשטות המחלה. תהיה אולי בלימה מסוימת בעלייה, אבל לא נראה ירידה עדיין.

פרופ’ רן בליצר / צילום: איל יצהר

"נניח אפילו שהיינו מחסנים 90% מהמבוגרים, ואצל מי שמחוסן יש 95% הגנה מפני תחלואה, אבל הגנה כמעט מלאה מפני מחלה קשה - זה מצוין, אבל יש לנו 10% שלא מחוסנים. המבוגרים הם כ-80% מהתחלואה הקשה. זה אומר שנשארנו עם 20% מהתחלואה הקשה בקרב הצעירים. כלומר, יש לנו עדיין 30% מהתחלואה הקשה שהייתה לנו קודם. זה נשמע כמו נתון מדהים - מורידים את התחלואה בשני שלישים! אבל זה בעצם אומר שאם המחלה התחילה להתפשט, והיא כרגע מתפשטת באופן אקספוננציאלי, אני אגיע לאותו מספר חולים קשים בדיוק, אחרי הכפלת החולים פי שלושה, וזה יכול לקרות בתוך שבועות ספורים.

"אם מוסיפים לכך את המוטציה הבריטית, הסיפור הזה עדיין עלול ללכת עקום לגמרי. אפשר לראות את זה כשמביטים על בריטניה. הגרפים שלהם מדהימים - הם נראים שטוחים על הצד, עולים בלבד. אם התרגלנו שאנחנו משתלטים על המגפה כאשר סוגרים עד גבול מסוים, הרי שמוטציה כזו משמעותה שצריך לסגור חזק יותר כדי להשיג אותו אפקט", אומר בליצר.

חיסון נרחב של כלל האוכלוסייה הוא כרטיס היציאה היחיד כנראה מהמגפה. ובעניין הזה יש נעלם גדול: מתי יגיעו מנות החיסון הבאות. ראש הממשלה נתניהו הבטיח ביום חמישי כי עד סוף מרץ יחסנו את כל אזרחי ישראל מעל גיל 16. ביום חמישי הגיע המשלוח הראשון של חיסוני מודרנה, ובשבוע הבא יגיעו חיסונים נוספים של פייזר. לפי ההסכם בין נתניהו ובכירי משרד הבריאות למנכ"ל פייזר אלברט בורלא ואנשיו, ישראל תקבל משלוח שבועי של מאות אלפי מנות, בין 100 אלף לחצי מיליון, וכך עד אמצע מרץ תושלם האספקה ליותר מ-10 מיליון מנות. אך גם אם אכן נקבל כמות גדולה של חיסונים במהירות, אין זה מבטיח התגברות מהירה על המגפה. 

"אני חושב שהגרוע ביותר עוד לפנינו", אומר בליצר. "באירופה המצב גרוע מאשר בישראל, אבל גם כאן, אני בהחלט יכול לראות היתכנות של סגר רביעי, אם נצא עולצים מדי מהשלישי. המצב שלנו קצת יותר טוב כי התחלנו להתחסן לפני שהרגשנו את מלוא השפעת המוטציה הבריטית".

הייתה דאגה גדולה מתחלואה מקבילה בקורונה ובשפעת. בינתיים אין שפעת.
"זה נפלא. רצינו למעוך את הקורונה ומעכנו את השפעת. לא חשבתי אי פעם שסגירת גבולות ועטיית מסכות ימנעו ממחלה כמו שפעת להגיע ולהתבסס בישראל, אבל מתברר שזה אפשרי. זה בהחלט מעורר מחשבה".

חיסון העדר רחוק

גם אחרי שנעבור את החורף, ונקבל חלק ממנות החיסונים הנוספות, צפויה תקופה שבה רק קבוצות הסיכון יחוסנו, והצעירים עדיין יהיו מנועי קורונה. זו תהיה תקופה מעניינת שבה המחלה תהיה יותר מפושטת, אבל פחות קטלנית. אפשר לצפות שכך תיווצר בהדרגה חיסוניות עדר בקרב הצעירים, שיחד עם החיסונים תעזור למגר את המגפה, אבל זה עשוי לקחת קצת יותר זמן ממה שחשבנו.

אם בעבר חשבו ש-60% תחלואה מספיקים לחיסוניות עדר, כעת נראה בשטח שזה לא המצב. אם נביא בחשבון אנשים שמאבדים את הנוגדנים ואנשים שנדבקים במוטציות חדשות ומפתחים נוגדנים פחות יעילים מאשר חיסון, נראה שחיסוניות העדר בקרב הצעירים היא משענת קנה רצוץ.

"אני לא רואה סיטואציה שבה המבוגרים מוגנים ויש 'קרחנה' של הידבקות בקרב הצעירים, כי החיסון לא מושלם וכי לא כולם מתחסנים, אז יש רמה של תחלואה שכל הזמן צריך לספוג. ואם זה לא בשליטה, זה אומר שהתחלואה בעלייה". סקר סרולוגי שנערך לאחרונה בבריטניה הראה שלמחלה יש לא מעט "דלק" להמשיך להתפתח לעוד כמה גלים, גם בקרב האוכלוסייה הצעירה.

"כאשר כל קבוצות הסיכון יהיו מחוסנות, כנראה כן נצטרך להשלים עם רמת תחלואה גבוהה יחסית בקרב הצעירים, כל עוד היא לא מסכנת את מערכת הבריאות", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר ל בריאות הציבור באוניבריטת בן גוריון. "אבל אם יחלו פי 5-10 אנשים צעירים ובריאים לכאורה, אז גם ימותו יותר אנשים צעירים ובריאים לכאורה".

פרופ' נדב דוידוביץ'. "נצטרך להישאר עם הגבלות מסוימות" / צילום: יח"צ
 פרופ' נדב דוידוביץ'. "נצטרך להישאר עם הגבלות מסוימות" / צילום: יח"צ

"כרגע יש מחסור בחיסונים. נקווה שלא נישאר עם מחסור במתחסנים. אם 30%-40% מהצעירים לא ירצו להתחסן, וגם הילדים לא יוכלו להתחסן, וגם יהיו מוטציות שיורידו את יעילות החיסון - זה אומר שלא נגיע למצב של R פחות מ-1 ולדעיכה של המגיפה.

"במצב כזה, אני אמנם לא בטוח שיהיה צורך לעשות סגרים מקיפים, אבל כן נצטרך להישאר עם מסכות, ועם הגבלות מסוימות. התקהלויות לא נוכל לעשות, לפחות לא בצורה הרגילה. אולי בצורה זהירה. אני מאוד תומך, לדוגמה, בחזרה לאירועי תרבות בצורה יותר יצירתית, היה צריך לעשות את זה מזמן".

כמה ילדים חולים קשה נוכל לספוג

איך תיראה מערכת החינוך אחרי שרוב קבוצות הסיכון יתחסנו אך עדיין לא יהיו מספיק מחוסנים באוכלוסייה - אם בגלל חוסר רצון ואם בגלל הגעה מאוחרת של מנות החיסון?

המשמעות של רמות תחלואה גבוהות היא שיהיו גם ילדים עם תחלואה קשה - עד כ-200 ילדים מאושפזים, מתוכם כ-60 חולים קשה מאוד, בהנחה שכל הילדים במערכת החינוך יידבקו. גם אם אנחנו מוכנים לקחת על עצמנו את המספר הזה - ולא בטוח שאנחנו מוכנים - עדיין ילדים הם מנוע הדבקה משמעותי לסביבתם, וגם הנזקים לטווח ארוך של המחלה בילדים עוד לא ידועים. לכן לא סביר שנראה את מערכת החינוך חוזרת לפעול באופן שגרתי לגמרי, והילדים נדבקים זה מזה באין מפריע.

אפשרות אחת היא שבשלב מסוים יהיה חיסון לילדים או לפחות לבני נוער. אפשרות אחרת היא שנמשיך לראות בידודים של בתי ספר. במקרה של תחלואה מפושטת בקרב הצעירים, הבידודים יהיו חוזרים ונשנים. ייתכן ששוב יהיה צורך בסגר, רק כדי להפחית אותם, בלי קשר למספר החולים הקשים.

"אנחנו ממילא שואפים לקצר את הבידודים ולהסתמך יותר על בדיקות שליליות", אומר דוידוביץ', וכך אפשר לדבר על גישה שלישית: בדיקות סקר שגרתיות במערכת החינוך, רצוי בדיקות מהירות, שאינן בדיקות מטוש כואבות, כמו בדיקות רוק. סקירה קבועה כזו יכולה לתפוס התפרצויות לפני שהן גורמות להדבקה מפושטת במוסד לימוד מסוים.

על פי התוכנית הממשלתית, החיסון מעניק פטור מבידוד, כלומר, אם ההורים מחוסנים, הבידוד יחול רק על הילדים.

גם מקומות עבודה אינם צפויים לחזור לשגרה כל עוד הצעירים אינם מחוסנים, משיקולי בידוד. אחרי התחסנות הצעירים, רובם לא יהיו מחויבים בבידוד ואפשר יהיה להחזיר את מקומות העבודה לפעילות רגילה, בהתאם לרצון המעסיקים והעובדים.

פחות חולים קשה, יותר נזקים ארוכי טווח

לדברי פרופ' חיתאם מוחסן, מהחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב, "גם אם כל האוכלוסייה שבסיכון תתחסן, נצטרך לשלוח את החולים ואת האנשים שבאו עמם במגע לבידוד, כי אי-אפשר לתת למחלה להתפשט, בין היתר בגלל בעיית 'הקוביד הארוך' (מחלה שתסמיניה נשארים לזמן רב, גם אחרי ההחלמה לכאורה - ג"ו), גם בקרב מי שאינם מוגדרים חולה קשה. לכל אחד יש מכרים שסוחבים 'קוביד ארוך', עם פגיעה נוירולוגית, פגיעה ריאתית, כאבים, עייפות".

 
  

אחד החששות המשמעותיים הוא שללא "תמרור האזהרה" שמספקת התחלואה הקשה, המאלצת היום את הממשלה להכניס את המדינה לסגרים, מחלת הקורונה הקלה לכאורה תהיה הרבה יותר מפושטת בקרב הגילאים הצעירים, וכך ייפגעו רבים בסופו של דבר מקוביד ארוך.

סקר הקורונה הבריטי העריך שבקרב אנשים שנמצאו חיוביים בבדיקת קורונה (איננו יודעים איזה אחוז הם מכלל חולי הקורונה, כי לא כולם נבדקים), אחד מחמישה סבל מתסמינים אחרי חמישה שבועות, ואחד מעשרה סבל מתסמינים אחרי 12 שבועות. עדיין לא ידוע אם התסמינים חולפים בסופו של דבר.

על פי מחקר בריטי אחר, תסמיני קוביד ארוך מאפיינים 22% מבני 70 ומעלה, אך גם 10% מבני 50 ומטה, ובסקר שפורסם בעיתון "גרדיאן" בקרב אנשים שהגדירו את עצמם כחולי קוביד ארוך, 65% דיווחו כי לא חזרו לעבודה בתפוקה דומה לזו שהייתה להם לפני המחלה, גם לאחר שישה חודשים. חלק מהנבדקים דיווחו כי המצב משתפר, ושבעקבות פעילות גופנית מאומצת או סטרס, הוא מחמיר שוב.

מוחסן מוטרדת מהגורמים הללו בחברה הערבית, שספגה פגיעה גדולה עד כה מהקורונה למרות הגיל הממוצע הצעיר בה. "אני פונה לאוכלוסייה הערבית כן להתחסן. החיסון בטוח ככל שאנחנו יודעים, ומונע תחלואה קשה. אבל יש חוסר אמון. דווקא החרדים, שלא הפגינו אמון או שיתוף פעולה עם מהלכי הפחתת התחלואה, כן הולכים להתחסן, אבל באוכלוסייה הערבית יש בעיה. אנחנו צריכים להיזהר מזה בתקופת הביניים.

"לאור כל הידוע לנו על הנטייה להתחסן, עד מיגור המחלה יעברו הרבה מאוד שנים. כל עוד אנחנו לא שם, ימשיכו התפרצויות בעיקר באזורים עם תנאי מחיה צפופים ובמקומות שבהם הכיסוי החיסוני נמוך.

"בלי הילדים ובלי אוכלוסיות שלא רוצות להתחסן - אין חיסוניות עדר, וגם שמירת ההנחיות להפחתת הדבקה בקרב הצעירים והילדים לא מיטבית. אני חוששת מהדבקה מאסיבית. המילה האחרונה עדיין לא נאמרה על ידי המחלה הזאת בקרב הצעירים". 

צרו איתנו קשר *5988