מחוץ לגבעת הקפיטול משתוללת מגפה: בתי החולים מלאים, מספר חולי הקורונה שובר שיאים, ומבצע החיסונים מקרטע

ארה"ב מתקרבת לרף 400 אלף מתים מקורונה, ובלוס אנג'לס התבקשו נהגי אמבולנס שלא להעביר לבתי החולים העמוסים חולים "בעלי סיכוי קטן לשרוד" • הביקורת מופנית בעיקר למערכת הבריאות שנכשלה בטיפול הרפואי וכעת לא מצליחה להוציא את מבצע החיסונים אל הפועל

כניסה לחדר טיפול נמרץ בלוס אנג'לס. לפי הערכות, אחד מכל 17 תושבי העיר חולה בקורונה / צילום: Reuters, BING GUAN
כניסה לחדר טיפול נמרץ בלוס אנג'לס. לפי הערכות, אחד מכל 17 תושבי העיר חולה בקורונה / צילום: Reuters, BING GUAN

ההתנפלות של תומכי טראמפ על בניין הקפיטול בוושינגטון היא נקודת השיא בשנה של כאוס בארה"ב, שאופיינה במהומות ובהפגנות פרועות, מקרי ביזה ובעיקר מגפת הקורונה המשתוללת. ארה"ב, שרבים רואים בה את המדינה המתקדמת ביותר בעולם מבחינה מדעית ורפואית, המדינה שמשלמת עבור בריאות אחוז גבוה יותר מהתמ"ג מכל מדינה מפותחת אחרת, בפער גדול, היא גם שיאנית מקרי התחלואה והתמותה מקורונה. נכון לסוף השבוע כ-369 אלף בני אדם בארה"ב מתו מהמגפה - אחד מכל 1,000 אמריקאים.

מערכת הבריאות בארה"ב מתקשה להתמודד עם מגפת הקורונה. בלוס אנג’לס, נהגי אמבולנסים התבקשו השבוע שלא להעביר יותר חולים "בעלי סיכוי קטן לשרוד" לחדרי המיון של בתי החולים בעיר. במקום זאת, הם הונחו לבצע החייאה במשך 20 דקות לכל היותר, מכיוון שכל המחלקות עמוסות ואין מקום בטיפול נמרץ בשל חולי הקורונה המציפים את בתי החולים.

בפלורידה, לעומת זאת, שני אילי נדל"ן ניו-יורקים, המחזיקים בין השאר בבית אבות במדינה, אירגנו השבוע מבצע חיסונים פרטי לחבריהם העשירים ממועדון החברים של פאלם ביץ’. חלק ממכריהם טסו במטוסים פרטיים מניו יורק לפלורידה לשם כך.

מערכת הבריאות האמריקאית, שזכתה בעבר לביקורת רבה על חוסר יעילות, ביזור, אי שוויון ותמריצים המעודדים רפואת יתר או רפואה לא נכונה, נהנית עדיין גם ממחמאות עבור אימוץ חידושים ויזמות מדעית. אבל הקורונה חשפה את הנקודות החלשות ביותר שלה. מערכת הבריאות, שברובה פרטית ובחלקה ממומנת על ידי המדינה אך מנוהלת על ידי גורמים פרטיים ולכן היוותה דוגמה ומופת לאבירי השוק החופשי, לא רק שנכשלה עד כה בבלימת התפשטות מגפת הקורונה, אלא גם נתקלת בקשיים בתחום הטיפול בעקבות עומס גדול על בתי החולים. בנוסף, מערכת הבריאות האמריקאית אינה מצליחה במבצע שתוכנן מראש לחלוקת חיסונים מהירה לאוכלוסייה.

מורכב לשרטט תמונת מצב אחידה לכל ארה"ב: לכל אחת ממדינות ארה"ב יש מושל, לכל עיר גדולה יש ראש עיר, וביחד עם הממשל בוושינגטון, הדינמיקה בין בעלי התפקידים השונים - שבמקרה האמריקאי ותחת מנהיגותו של הנשיא דונלד טראמפ מושפעת עמוקות מהרקע המפלגתי שלהם - קובעת את דרך ההתמודדות המקומית עם המגפה. ישנם מקומות בארה"ב שבהם החיים נמצאים בסגר פחות או יותר מאז מרץ. ישנם מקומות שבהם ההגבלות על החיים מינימליות.

אך בשורה התחתונה, מצב מגפת הקורונה בארה"ב הולך ומחמיר במהירות. אחרי חגיגות חג ההודיה וחג המולד, שבמסגרתן מאות אלפי אמריקאים התעלמו מההמלצות ונסעו לבקר את משפחותיהם לכינוסים רבי-משתתפים ברחבי ארה"ב, מספר המקרים היומי מזנק. 300 אלף מקרי קורונה חדשים נרשמו ביממה בודדת שהסתיימה ביום שלישי השבוע - שיא חדש.

הממוצע היומי אינו רחוק מכך: 222 אלף מקרים נרשמים בארה"ב ביממה. עוד 3,200 קורבנות מתווספים כל יום בשבוע האחרון למניין הקורבנות הכולל מקורונה. כל חצי דקה מת אמריקאי מקורונה, וכאמור ארה"ב מתקדמת לכיוון רף 400 אלף מתים מהמגפה.

הנשיא: הזלזול של טראמפ בחשיבות המגפה

לפי המומחים, חלק גדול מהאחריות למצב מוטל על הדרך שבה הממשל האמריקאי תחת טראמפ התנהל. הנשיא האמריקאי הפחית בחשיבות המגפה, העריך שהיא תיעלם מעצמה, התעלם מעצות המדענים, הפך את הנושא לפוליטי ואת אי-חבישת המסכות לאידיאולוגיה, סירב להזרים כסף במקרים מסוימים כדי להתמודד עם ההתפרצויות. ואפילו כעת, בתגובה לנתונים, משבח טראמפ את מדיניות ספירת מקרי הקורונה של רוסיה וסין. בציוץ השבוע האשים הנשיא שוב את המרכז למניעת ולבקרת מחלות (CDC) בניפוח מקרי קורונה: "אם יש ספק, הם קוראים לזה קורונה", כתב, "פייק ניוז!".

בחלק מהמדינות שרוב תושביהן הצביעו נגד טראמפ, בדרך כלל גם המדינות שנקטו במדיניות סגר מחמירה וזהירה יותר, טוענים התושבים כי הנשיא מקפח אותם בכמות החיסונים הנשלחים למדינה על ידי מנגנון חלוקת החיסונים המרכזי.

כל מדינה כזו מייצגת אתגר ייחודי לארה"ב, הנטוע עמוק בפוליטיקה ובמערכת הבריאות שלה. למעשה, מומחים מסבירים כי מודל מערכת הבריאות האמריקאית, שכבר סבל מחוסר יעילות ברמה הארצית, מתאים פחות ממודלים אחרים לטיפול באירועים כמו מגפה, ולא נערך מספיק כדי להצליח ולהעמיד אופרציית חירום שתפצה על כך.

מדד יעילות הטיפול הרפואי שמפרסמת סוכנות "בלומברג" מדי שנה מציב את ארה"ב בתחתית הרשימה (מקום 55, מתחת לרוסיה ומעל לברזיל), משום שהאמריקאי הממוצע משלם 10,246 דולר בשנה על בריאות, ומקבל תוחלת חיים של 78.5 שנים בלבד. השקלול של נתוני התמותה המשמעותיים מקורונה לא שינו את המיקום של ארה"ב בדוח העדכני ביותר, שהתפרסם בחודש שעבר.

 
  

מערכת הבריאות: המגפה רק חשפה את המבנה הבעייתי

"מגפת הקורונה חשפה כי מערכת הבריאות האמריקאית במצב קשה", כתב פרופ’ לרפואה פרבג’וט סינג מבית החולים "הר סיני" בניו יורק, "היא גם מפותחת יתר-על-המדה וגם בלתי-מפותחת, כך שהיא יוצרת מראית עין מבלבלת של מצוינות, אך גם של כישלון עמוק".

הרשתות החברתיות בארה"ב מלאות בסיפורים על חולים שנשלחו לביתם בגלל עומסים, אבל זה רק חלק מהסיפור. צד נוסף שלו הוא התשלום שמחייבים בתי החולים עבור הטיפול בקורונה, כאשר החולים המאושפזים אפילו לא יודעים כמה יצטרכו לשלם ובאיזה שיעור מהתשלום יישא הביטוח, וההפרש יכול להיות כזה שמכניס משפחה מן המעמד הבינוני הנמוך לחובות לכל החיים. אותם ביטוחי בריאות ניתנים לרוב על ידי מקומות העבודה, ומי שפוטר מאבד מייד את הביטוח שלו.

לא נדירים הם הסיפורים על מטופלים שנאלצו לשלם עשרות אלפי דולרים תמורת טיפול בסיסי בקורונה, או כאלה שמנסים להציל את קרוביהם על ידי השגת תרופות ניסיוניות לקורונה בעצמם, בגלל חוסר-תיאום בין בתי חולים של חברות שונות.

אחרי שנים שבהן הנושא היה במרכז הדיון הפוליטי במדינה, והיווה את אחד מעיקרי הקמפיין של הנשיא ברק אובמה, הציבור האמריקאי עצמו התחלק למחנות בנוגע למערכת הבריאות לפי התמיכה המפלגתית: 43% בלבד מהרפובליקנים סבורים כי מערכת הבריאות האמריקאית סובלת ממשבר או בעיות עמוקות, לפי סקר גאלופ שהתפרסם בחודש שעבר, לעומת 78% מהדמוקרטים.

בארגון הבריאות העולמי (WHO) אינם מסתירים את הביקורת כלפי המודל האמריקאי: "המגפה הדגישה את העובדה כי בריאות כלכלית תלויה בבריאות הציבור, שבתורה תלויה בהוצאה ציבורית הולמת על בריאות", אמר האחראי בארגון על אזור דרום אסיה, שמדינות רבות בו הצליחו להתמודד טוב יחסית עם המגפה.

חיסונים: מבצע שמתנהל באיטיות וטענות לקיפוח מיעוטים

כעת, אחרי יותר מ-21 מיליון חולי קורונה ברחבי ארה"ב בעשרה החודשים האחרונים, אפילו מערך חלוקת החיסונים שנחשב לתקווה גדולה אינו פועל כצפוי. המערך היה מוכן חודשים מראש, לפני אישור החיסון, ולמרות זאת בזמן אמת - אינו מהיר מספיק.

 
  

ארה"ב מיהרה לאשר את החיסון של חברות ביונטק-פייזר, ואף השכילה לרכוש כמאה מיליון מנות מהשותפות הגרמנית-אמריקאית, בניגוד לאיחוד האירופי שהסתפק בהבטחות עתידיות לגבי אספקה. כתוצאה מכך, כבר כיום יש בארה"ב לפי הערכות עשרות מיליוני מנות חיסונים של השותפות, אולם עד כה ניתנו רק חמישה מיליון. הממשל הודיע כי עד סוף דצמבר יחוסנו 20 מיליון בני אדם, אך למעשה המספר עמד על ארבעה מיליון בני אדם בלבד.

מדוע זה קורה? כל מדינה מנהלת מדיניות חיסונים עצמאית. חלק אימצו את המלצות ה-CDC לגבי חיסון קשישים בדיור מוגן ובתי אבות, או מתן חיסון לצוותים רפואיים. חלק החליטו לחסן קודם דווקא את מי שהשתתפו בניסויים קליניים בתור קבוצת הפלצבו, או להעניק את החיסון למבוגרים מעל גיל 75.

קליפורניה, אחד ממוקדי ההתפרצות המשמעותיים ביותר בשבועות האחרונים, חיסנה עד כה 450 אלף בני אדם (כ-1% מהאוכלוסייה) וניו יורק כפול מזה (890 אלף בני אדם, 4.5% מהאוכלוסייה). בשבועיים הראשונים קליניקות החיסון פעלו בעצלתיים ולקחו חופש בחג המולד, סוף השבוע וראש השנה החדשה. מושל מדינת ניו יורק אנדרו קואומו הצהיר, כי שיטת ההפצה שנקבעה על ידי הממשל הפדרלי מקפחת את שכונות המיעוטים שבעיר.

עצם הלוגיקה של מבצע החיסון העכשווי מנוגד לשיטה שבה פעלה מערכת הבריאות עד כה. הרופא האמריקאי המשפיע אטול גוואנדה אמר, כי הוא בהחלט צופה תופעות של "שוק שחור" וחלוקה לא-שוויונית של חיסונים, כמו שהדגים המקרה של מבצע החיסון למיליונרים בפלורידה. "אף פעם בהיסטוריה של ארה"ב נהג אוטובוס לא הקדים את הבנקאי", אמר בראיון ל"ניו יורקר" שבו תהה מדוע הדבר ישתנה כעת.

כל זה קורה כמובן על רקע חילופי השלטון בארה"ב. לטענת רבים, עבור הנשיא היוצא טראמפ קורונה הפכה לאחרונה בסדר העדיפויות לאחר שלא הצליח להביא חיסון בזמן לבחירות ולזכות בנקודות לקראתן. פרופ' גוואנדה הוא חבר בצוות המומחים לקורונה שכינס הנשיא הנבחר ג’ו ביידן, שהבטיח לעסוק בסוגיית הקורונה עוד לפני כניסתו למשרד הסגלגל ב-20 בינואר, אך יכולתו לעשות זאת התגלתה כמוגבלת.

ביידן הבטיח ציבורית להעניק 100 מיליון חיסונים בתוך 100 הימים הראשונים לכהונתו, ויימדד על פי יכולתו למלא אותה. בינתיים, ארה"ב, שתמיד הביטה מן הצד או הציעה עזרה בנדיבות למדינות הקורסות מעול מחלות זיהומיות, היא היום מוקד האירוע. התמונות מבתי החולים, יחד עם התמונות מבניין הקפיטול, יוצרות יחד את המיתוג של אמריקה החדשה - הרבה יותר פגיעה משהייתה בעבר. 

עומס בבתי החולים בלוס אנג'לס, "משבר הומניטרי" באריזונה

אם נסיט רגע את העיניים מן המתרחש בגבעת הקפיטול, נראה כי גם במקומות אחרים בארה"ב תחושת המצוקה וסוף העולם שולטת, בשל התפשטות הקורונה כמעט ללא מעצורים.

קליפורניה, שהייתה ברובה בסגר חלקי מאז מרץ, חווה עכשיו גל קורונה אלים וחזק. כך בעיר לוס אנג’לס שיעורי התמותה מתקרבים לשלושה מכל אלף איש, כמו בניו יורק, וזאת למרות שבעבר התגובה של החוף המערבי למגפה נחשבה לטובה יותר. בתי החולים בלוס אנג’לס הפסיקו טיפולים שאינם חירום וקורונה, ונוצר צורך להעביר חולים בין בתי החולים כדי לנהל את העומס. שיעור הבדיקות החיוביות בעיר הוא 20%, וההערכה היא שלאחד מכל 17 תושבי העיר ישנה כרגע מחלת קורונה פעילה.

במדינת אריזונה, שיעור מקרי הקורונה החדשים הוא המוביל בעולם פר-נפש - כ-9,000 ביום - לא מאוד רחוק מישראל, אבל על אוכלוסייה מעט קטנה יותר: 7.3 מיליון איש. "זה משבר הומניטרי", אמר פרופ’ ג’ו ג’רלד, חוקר באוניברסיטת אריזונה, בתחנת הרדיו המקומית KTAR. הוא ציין כי בכל יום ישנם מאות מקרי מוות ברי-מניעה במדינה, מקרי קורונה ומקרים נוספים הנובעים מתפוסת בתי החולים, וכי החולים מחכים עד 48 שעות בחדרי מיון בטרם נמצאת עבורם מיטה. בכל זאת, לא כל המחוזות באריזונה מחייבים מסכות בחוק, למסעדות עדיין מותר להישאר פתוחות, ואין במדינה או בעריה הגדולות סגר הרמטי.

בניו יורק המספרים נוסקים ומשאירים את הגל הראשון בצל, עם כ-10,000 מקרים חדשים ביום (אך משמעותית פחות מקרי תמותה לעומת הגל הראשון). על פי ההערכות, 30% מהעסקים בעיר עלולים שלא לשרוד את הקורונה, אם הסגרים ימשכו. "ניו יורק לא מתה, אבל היא על מכונת הנשמה", אומר מייקל הנדריקס, חבר קבוצת חשיבה שמרנית במנהטן. 

צרו איתנו קשר *5988