לא תגיש ערר: הפרקליטות תעביר אסמכתאות מזמן אמת לאישורי היועמ"ש לפתיחה בחקירה נגד נתניהו

חרף ביקורת משמעותית של הפרקליטות על עמדת הרכב בית המשפט המחוזי   בירושלים, הוחלט שלא להגיש ערר על החלטת בית המשפט לדרוש אסמכתאות מזמן אמת על אישורי היועמ"ש אביחי מנדלבליט לפתיחה בחקירה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשות האלפים.

כזכור, אתמול (ד') קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את עמדת סנגורי נתניהו והורה לפרקליטות להציג אמסכתאות לכך שהיועמ"ש מנדלבליט אישר בזמן אמת לפתוח בחקירות פליליות נגד ראש הממשלה.

מלכתחילה קבע בית המשפט כי "עומדת לנאשם 1 (בנימין נתניהו, א"ג) הזכות הדיונית לקבלת האישורים, כפי שנטען בסעיף 9.5 לבקשתו, בהיותם מסמכים רלוונטיים החוסים תחת 'חומרי חקירה', בהתאם לחוק. אנו מורים למאשימה למסור להגנה את האישורים, בפורמט הקיים לגבי כל אחד מהם, בתוך 7 ימים".

התובעת, עו"ד ליאת בן ארי, הגישה להרכב בית המשפט המחוזי בירושלים מזכר של היועמ"ש מנדלבליט, המתייחס לדרישת בית המשפט להציג את אישוריו לפתיחה בחקירות נגד ראש הממשלה בתיקי האלפים, כפי שמחייב חוק יסוד הממשלה. 

מנדלבליט טען כי לא רק שניתנה הסכמה ראשונית על-ידו לפתיחת הבדיקות או החקירות בשלושת תיק החקירה, כל אחד בזמנו, כמתחייב מהחוק, אלא הוא גם אישר אישית בשלבים שונים עוד עשרות רבות של פעולות חקירה בתיקים. זאת, לדברי מנדלבליט, אף שעל-פי החוק נדרשת הסכמתו לפתיחת חקירה בלבד.

מנדלבליט עדכן את בית המשפט כי הוא זה שאישר, הסכים וליווה את מהלכי הבדיקה והחקירה בעניינו של ראש הממשלה. מלבד זאת, מנדלבליט פירט את התאריכים בהם קיבל החלטות לפתוח בבדיקות פליליות מקדימות שהתפתחו בהמשך לחקירות בעניינו של נתניהו. לטענת מנדלבליט, את ההחלטות הוא קיבל בהליך עבודה סדור ומקצועי שנעשה עם רשויות האכיפה.

עוד נטען על-ידי מנדלבליט כי החוק כלל לא מחייב הסכמה בכתב מאת היועץ המשפטי לממשלה, וכי החוק אינו דורש כי ההסכמה תיניתן בפורמט מסוים.

עו"ד בן ארי ביקשה כי בית המשפט יראה במזכר זה מילוי הוראת בית המשפט, אולם הרכב השופטים הבהיר כי אין בכך די. "לא ניתן לראות בחלקים של המסמכים בהם נמצאת, לשיטת המשיבה, ההסכמה הנדרשת, כמסמכים 'פנימיים', אשר אין למסרם, ולא די בהפניה של היועמ"ש למסמכים אלה, חלף מסירת המסמכים לידי המשיב".

לדברי השופטים, "על המשיבה להעביר ללא דיחוי להגנה את אותם חלקים של המסמכים בהם נמצאת, לשיטתה, הסכמת היועץ". לבסוף צוין כי "המדינה רשאית להשמיט או להשחיר ממסמכים אלה חלקים אחרים, ככל שלשיטתה הם מהווים תרשומת פנימית או דיון פנימי".

האם הדיון יידחה בכל זאת בשל הפגרה במערכת המשפט?

לגלובס נודע כאמור כי הפרקליטות תמסור, ככל הנראה עוד הערב, אסמכתאות ותיעודים מזמן אמת לכך שהיועמ"ש אישר מראש לפתוח בחקירה נגד נתניהו, כפי שמחייב סעיף 17 לחוק יסוד הממשלה, וכי הוא אישר את התקדמות החקירות בתיק 1000, 2000 ו-4000.

כזכור, בית המשפט דחה את בקשת נתניהו לדחות את מועד התשובה לאישום שנקבע לתאריך 13 בינואר בשבוע הבא. "לא מצאנו כי יש מקום לדחות את מועד התשובה לאישום. כתב האישום המקורי נמצא בידי הנאשמים מזה כשנה. ניתן להניח כי הגשת כתב האישום המתוקן מחייבת התאמות בתשובה לאישום, אך אין בה כדי להצדיק דחיית הדיון. כך גם הדיון הקבוע בערר שהגישו הנאשמים בנוגע לקבלת חומרי חקירה".

עם זאת, בעקבות הכרזת מנהל בתי המשפט על מתכונת עבודת מצומצמת בבתי המשפט בעקבות הסגר, סביר מאוד כי אם הסנגורים יבקשו שנית את דחיית הדיון, הפעם בית המשפט ייעתר לבקשה לאור שינוי הנסיבות. 

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.